תמרוני לאופולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמרוני לאופולד (מכונה גם נקיטות לאופולד) הם שיטות מקובלות ונפוצות [1] ביילוד, שמסייעות לאמוד את מיקומו ואת תנוחתו של העובר בתוך רחם האם. התמרונים מאפשרים גם להעריך את משקל העובר. תמרוני לאופולד הם מדויקים יותר כאשר האישה בהריון מתקדם [2] . התמרונים נקראו על שם הגניקולוג הגרמני כריסטיאן גרהארד לאופולד[3].

תמרוני לאופולד

ביצוע התמרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרוני לאופולד מורכבים מארבע פעולות, שכל אחת תורמת לקביעת מיקום העובר. פעולות אלו חשובות ביילוד, מכיוון שבאמצעות המידע שהן מספקות אודות מיקום ומנח העובר, בנוסף להערכות נוספות של המיילד, הן יכולות להצביע האם בלידה יהיו מעורבים סיבוכים או האם יידרש ניתוח קיסרי. יכולת וניסיון הבודק בביצוע התמרונים הם גורם עיקרי בווידוא מיקום נכון לעובר. לחלופין, ניתן להבין את מיקום העובר על ידי אולטרסאונד המבוצע על ידי רופא או טכנאי אולטרסאונד. קלינאי מנוסה לרוב יוכל להעריך את משקל העובר ברמת דיוק דומה לזו שתהיה אפשרית דרך דימות באולטרסאונד[4] . שימוש בתמרוני לאופולד לקביעת מיקום העובר הוא מוגבל במקרים של לידה חטופה, מכיוון שהוא דורש קלינאי המנוסה בתמרונים. השימוש בתמרון יהיה מורכב גם במהלך התכווצות רחמית (אנ')[5] .

תמרוני לאופולד הם קשים יותר לביצוע בנשים הסובלות מהשמנת יתר ובנשים עם ריבוי מי שפיר. למרות זאת, הערכת משקל היילוד דרך תמרוני לאופולד בנשים הסובלות מהשמנת יתר היא מהימנה באותה המידה[6] . על הגורם המטפל לדאוג שלאישה היולדת נוח ושהיא רגועה, אחרת המישוש עלול לגרום לחוסר נוחות אצלה. על מנת לדאוג לכך, יש לוודא שהאישה רוקנה את שלפוחית השתן שלה לפני ביצוע התמרונים. אם היא לא רוקנה את מימיה ולא מוסגלת לכך בעצמה, ייתכן שתידרש הכנסת צנתר. על האישה היולדת לשכב על גבה כשכתפיה ורגליה מוגבהות מעט, ועליה לחשוף את בטנה. ועל מנת למנוע חוסר נוחות, מומלץ שהמיילד יחמם את ידיו טרם המישוש.

תמרוני לאופולד מיועדות לביצוע על ידי אנשי מקצוע, לאחר שקיבלו את ההכשרה המתאימה לביצועם. כאשר מבצעים את התמרונים בבית לצורכי הסברה, על מבצע הפעולות להשתדל להפריע לעובר מעט ככל הניתן. חשוב לציין שהממצאים אינם אבחנתיים באופן מלא ולכן יכול להיות צורך באולטרה-סאונד בשביל להחליט באופן סופי מהו מיקום העובר.

התמרון הראשון: אחיזה עמוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשפני המיילד מול האישה היולדת, הוא ממשש את בטנה העליונה עם שתי ידיו. הרופא המיילד יוכל לעיתים קרובות לאמוד את גודל, צורה, וגמישות המבנה העוברי שהוא מרגיש. ראש העובר עגול, מוצק וזז בחופשיות יחסית לגוף. ישבן העובר הוא רך וסימטרי. כתפיו וגפיו של העובר הם קשים וקטנים, אך בניגוד לראש, הם זזים יחד עם תנועת הגוף.

התמרון השני: אחיזה טבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מישוש הבטן העליונה וזיהוי צורת העובר, על מבצע התמרונים לזהות את מיקום גב העובר. בעוד שהוא פונה אל האישה, הוא ממשש את בטנה עם כף היד תוך שילוב של לחץ עדין ועמוק. ראשית, יד ימין נשארת במקומה בצד אחד של הבטן בעוד יד שמאל ממששת את צד ימין של רחם האישה. לאחר מכן, שלב זה מבוצע שוב עם היד והצד השני. גב העובר יורגש כחלק וקשיח בעוד שהגפיים יורגשו כמו בליטות ואי סדירויות קטנות. גב העובר ירגיש מחובר לצורה שהורגשה בבטן העליונה ולצורה שהורגשה בבטן התחתונה.

התמרון השלישי: אחיזת אגן שניונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם "אחיזת פאוליק". בתמרון השלישי על הרופא לזהות איזה חלק עוברי נמצא מעל מפרץ האגן של היולדת או בבטן התחתונה שלה[7]. המיילד אוחז בבטן התחתונה, מעל התחק (אנ'), עם האגודל ואצבעות יד ימין. תמרון זה צריך לתת את האינפורמציה המשלימה לתמרון הראשון ולאשר אותו. החלק המורגש הוא החלק שיצא, ככל הנראה, ראשון בלידה וגינלית.

אחיזת פאוליק לא נוחה ליולדת ומשום כך נחשבת כלא מומלצת. עם זאת, יש מיילדים שעדיין שמשתמשים בה.

התמרון הרביעי: אחיזת אגן ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיילד עומד מול רגלי האישה, בניסיון לזהות את מצח העובר. המיילד משתמש באצבעות של שתי ידיו כדי לממש בעדינות את צידי הרחם לכיוון האגן. הצד בו יש את ההתנגדות הרבה ביותר הוא הצד שבו ימצא מצח העובר. אם ראש העובר מכופף היטב, הוא אמור להיות בצד המנוגד לגב העובר. אם ראש העובר אינו מכופף, נחוש את עצם העורף בצד של גב העובר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמרוני לאופולד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hisham M. Mirghani, MRCOG, Howaida Khair, MRCOG, Baldreldeen Ahmed, “Leopold’s Maneuvers: How Common Is It In Our Daily Practice?”, Gynaecologia et perinatologia: journal for gynaecology, perinatology, reproductive medicine and ultrasonic diagnostics
  2. ^ Barbara L. McFarlin, CNM, MS, Janet L. Engstrom, CNM, MS, PhD, Milo B. Sampson, MD, “Concurrent Validity of Leopold’s Maneuvers in Determining Fetal Presentation and Position”, Journal of Nurse-Midwifery
  3. ^ Nahum GG, "Predicting fetal weight. Are Leopold's maneuvers still worth teachip0ppng to medical students and house staff?", J Reprod Med.
  4. ^ Tell Noor, Omuso Inara MD, Hunter Krystal MBA, Khandelwal Meena MD, “Accuracy of Leopold’s Maneuver Compared to Ultrasound in Estimating Fetal Birth Weight”, Obstetrics & Gynecology
  5. ^ Vincent JL., Hall J.B. (ע), Encyclopedia of Intensive Care Medicine, Berlin, Heidelberg: Springer, 2012
  6. ^ Audrey Merriam, Matthew Hoffman, Anthony Sciscione, Siobhan McCarty, “The Impact of maternal BMI on the measurement of estimated fetal weight (EFW) by Leopold’s Maneuver at full term gestation”, American Journal of Obstetrics and Gynecology
  7. ^ "Pregnancy - antenatal checks of your baby", Better Health Channel (ארכיון)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.