תמר נוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר נוי
תמר נוי
תמר נוי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1926
פלשתינה (א"י)
פטירה 1997 (בגיל 71 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה פרהיסטורית
בן או בת זוג דב נוי (?–1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חיים נוי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר נוי (19261997) הייתה ארכאולוגית ישראלית שהתמחתה בתחום הפרהיסטוריה.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוי נולדה בארץ ישראל, למדה ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בתקופה הנאוליתית ורוב חפירותיה עסקו בתקופה זו.

בין השנים 1954–1960 השתתפה בחפירות באתר הארכאולוגי נחל אורן ביחד עם משה שטקליס. בתחילה כעוזרת מחקר ולאחר מכן כשותפה. בין השנים 1969–1971 נחפר האתר פעם נוסף במשלחת בראשותה בהשתתפות: אריק היגס ואנתוני לג מטעם האוניברסיטה העברית, מוזיאון ישראל ואוניברסיטת קיימברידג'.

בין חפירותיה היו גם אתר מהתקופה הפלאוליתית התחתונה בחולון, אתר הגושרים באצבע הגליל, ואתר ליד זיקים. חפרה גם באתר ליד גלגל בבקעת הירדן, אתר מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א. באתר נמצאו זרעים ופירות במצב השתמרות טוב שעזרו רבות להבנת ראשית החקלאות במזרח הקדום.

נוי הייתה בין המייסדים של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה, נמנתה על מקימי כתב העת המדעי של העמותה "מתקופת האבן" והייתה העורכת הראשונה שלו.

לאחר ייסוד מוזיאון ישראל התמנתה לאוצרת האגף לפרהיסטוריה במוזיאון. במסגרת תפקידה בנתה את אוסף המוזיאון.

נוי פרסמה מאמרים בקדמוניות בכתב העת "ארץ ישראל", "מתקופת האבן" ועוד. ספרה "חולות חלוצה" סקר פרהיסטורי שכתבה ביחד עם ענת מרחב ודניאל ציפר, התפרסם בשנת 1971.

בעלה של נוי היה הפרופסור לספרות דב נוי. לאחר פטירתה הוקמו באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית שתי קרנות על שמה ועל שם בעלה. במסגרת פעילות ארכיון הסיפור העממי בישראל שהוקם באוניברסיטת חיפה, מחולק מדי שנה פרס תמר נוי ודב נוי המוקדש לעבודה מצטיינת בתחום הארכאולוגיה הפרהיסטורית והספרות העממית.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס תמר נוי ודב נוי באתר ארכיון הסיפור העממי