נחל אורן (אתר ארכאולוגי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבט על המדרון הצפוני של נחל אורן. האתר הפרהיסטורי משתרע ממערת אורן, במרכז תחתית התמונה, למדרון שמשתפל ממנה.
תקריב על האתר

נחל אורן הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, על המדרון הצפוני של נחל אורן במוצאו אל מישור חוף הכרמל. האתר כולל מערה (מערת אורן) ומשתרע בעיקר על המדרון שמשתפל ממנה. סלילת כביש 721 פגעה בחלקו התחתון. חשיבותו של האתר נובעת משני גורמים: זהו אחד המקומות היחידים בלבנט בו מתועד המעבר בין התקופה האפיפלאוליתית לתקופה הנאוליתית, דהיינו מאורח חיים של ציד ולקט לאורח חיים חקלאי; וזהו אחד מהאתרים העשירים ביותר של השלבים המאוחרים של התרבות הנאטופית, תרבות המעבר המגשרת בין התקופות האלה.

מיקום וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר ממוקם בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו הנחל יוצא למישור החוף, כ-12 ק"מ דרומית לחיפה, חמישה ק"מ צפונית לאתרים הפרהיסטוריים בנחל מערות וישירות מול האתר הפרהיסטורי מערת אצבע, ברום של כ-46-51 מטרים מעל פני הים. מיקומו של האתר דומה למחנות אפיפלאוליתיים גדולים אחרים, כמערת הנחל בנחל מערות - בממשק שבין המישור, ההר והנחל, מה שמבטיח גישה נוחה למגוון רב של משאבים. תחילת היישוב באתר קרובה לשיא תקופת הקרח האחרונה (כ-19,000 שנה לפני זמננו). בתקופה זאת מפלס הים העולמי היה נמוך במיוחד וכך חוף הים התיכון התרחק יחסית להווה ומישור החוף היה רחב במיוחד. מפלס הים היה עדיין נמוך משמעותית מההווה, ובמגמת עלייה, בזמן קיומה של התרבות הנאטופית. שרידי בעלי חיים וצמחים שהורבדו בשכבה הנאטופית המקבילה במערת הנחל הסמוכה מעידים שסביבתו הייתה מורכבת מפסיפס ים-תיכוני אופייני של חורש ושטחים פתוחים, בדומה להיום[1].

תולדות המחקר וכרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נחקר לראשונה בהיקף מצומצם על ידי משה שטקליס בשנות הארבעים של המאה העשרים[2]. שתי משלחות חפרו באתר בהיקף נרחב: משלחת האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות שטקליס ותמר נוי בשנים 1954 - 1960,[3] ומשלחת בראשות נוי, אריק היגס ואנתוני לג מטעם האוניברסיטה העברית, מוזיאון ישראל ואוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1971-1969.[4] שתי המשלחות האחרונות חשפו רצף של תרבויות פרהיסטוריות, כדלהלן:

פרק הזמן שבו האתר היה מיושב (באופן לא רציף) מוערך בין יותר מ-20,000 שנים לפני זמננו עד כ- 9,000 שנים לפני זמננו. פרק זמן זה משמעותי במיוחד בתולדות האדם בארץ-ישראל, שכן בו חל המעבר ההדרגתי מצייד ולקט לחקלאות.

מוקד ושלדים מקוריים מבית הקברות באתר הארכאולוגי נחל אורן, התרבות הנטופית. המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס
כלי כתישה מאתר נחל אורן המוצגים במוזיאון דגון בחיפה. מימין ומאחור מכתשים מהתרבות הנטופית . משמאל וקדימה אבני ריחיים מהתקופה הנאוליתית קדם קראמית

התרבות הנאטופית בנחל אורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכבות התרבות הנאטופית באתר עמוקות, משתרעות על שטח נרחב ועשירות מאוד בממצאים. הן משויכות לכל השלבים המאוחרים של התרבות הנאטופית (בערך 13 עד 11.5 אלפי שנים לפני זמננו), לפי כלי הצור האופייניים[5]. השלב הקדום של התרבות הנאטופית (15 עד 13 אלפי שנים לפני זמננו), במהלכו התקיים במערת הנחל הסמוכה יישוב גדול יחסית, נעדר לחלוטין מהאתר. היישוב הנאטופי אורגן ככל הנראה במדרגות מפולסות; התגלו קירות אבן בנויים לרוחב המדרון, ואליהם ניגשות רצפות עפר כבוש ומתקנים שונים. על הרצפות התגלו מכתשים, כלים מאבן צור ומעצם ועצמות בעלי חיים (בעיקר צבי ארצישראלי). אנתוני לג טען כי השיעור הגבוה של עצמות צבאים צעירים באתר מצביע על ביות. לאור היעדרן של ראיות נוספות, טענה זאת אינה מקובלת כיום ונראה שתושבי האתר העדיפו לצוד פרטים צעירים - תופעה מוכרת מאתרים נאטופיים אחרים[6]. בתחתית המדרון נמצא מתחם קבורה מתוכנן, שכלל שלדים רבים מאורגנים מסביב לשרידי כירה גדולה. הגוויות נקברו במגוון תנוחות ובחלק מהקברים שולבו מכתשי אבן בצורת צינורות מאורכים[3]. נמצאו מספר חפצי אמנות: כראשי בעלי חיים ואברי מין אנושיים מגולפים באבן, עצם וקרן, וכן מספר רב של חרוזים מאבן ומעצם[7].

נחל אורן הוא מהאתרים הגדולים והעשירים ביותר מהשלב המאוחר של התרבות הנאטופית, מבחינת שטחו, עובי השכבות, שרידי הבנייה ועושר הממצאים וחפצי האמנות. בשל כך הוצע שהאתר תפקד כמחנה הבסיס החשוב ביותר בתקופה זאת באזור הכרמל, וכנראה נטל את הבכורה ממערת הנחל.[8]

התקופה הנאוליתית בנחל אורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכבה מראשית התקופה הנאוליתית, הנאולית הקדם-קרמי א', נחפרה בהיקף נרחב ובשל כך ניתן לעמוד על תוכניתו של אחד מהכפרים החקלאיים הראשונים באזור (מלפני כ-11 אלפי שנים)[3]. נחשפו כעשרים מבנים עגולים, בנויים אבן עם רצפות עפר וגיר כתוש, שהוקמו בצפיפות בכמה טרסות על גבי המדרון. בתוך המבנים נמצאו כירות, מכתשים, ושפע כלי צור ועצמות בעלי חיים. כלי הצור האופייניים הם גרזנים, להבי מגל, ראשי חץ מטיפוס "חוד אל-חיאם" וסכיני "בית תעמיר". להבים אחדים באתר עשויים מאובסידיאן שיובא ככל הנראה מאנטוליה. שלוש קבורות אדם נמצאו בשלב זה, מתחת לרצפות הבתים. נחל אורן הוא מאתרי הנאולית הקדם-קרמי א' הבינוניים בגודלם, והבולט ביותר באזור הכרמל.

התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ב' השתמרה פחות טוב מקודמותיה. נתגלו שישה מבני אבן גדולים שצורתם מלבנית ורצפתם עשויה עפר כבוש, גיר כתוש וחלוקים. בחלק מהבתים מוקמו אבני ריחיים על הרצפה. כלי הצור האופייניים כוללים גרזנים, ראשי חץ מטיפוס "חלואן" ו"יריחו" ולהבי מגל. באחד הבתים נמצאו שלוש קבורות.

ניתוח ראשוני של עצמות בעלי החיים מצביע על עלייה הדרגתית בשכיחות עצמות העז בשכבות הנאוליתיות. ייתכן שתופעה זאת מצביע על ביותן הראשוני של העזים בראשית התקופה הנאוליתית והמעבר ההדרגתי מציד צבאים לגידול עדרי עזים[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל אורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה: Weissbrod, L., Dayan, T., Kaufman, D., Weinstein-Evron, M. 2005. Micromammal taphonomy of el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel: Distinguishing cultural from natural depositional agents in the late Natufian. Journal of Archaeological Science 32:1-17.
  2. ^ Stekelis M. 1942. Preliminary report on soundings in prehistoric caves in Palestine. Bulletin of the American School of Oriental Research 86: 2-10.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Stekelis M., Yizraely T. 1963. Excavations at Nahal Oren: Preliminary report. Israel Exploration Journal 13: 1-12.
  4. ^ 4.0 4.1 Noy T., Legge A.J., Higgs E.S. 1973. Recent excavations at Nahal Oren, Israel. Proceedings of the Prehistoric Society 39: 75-99.
  5. ^ Grosman L., Ashkenazi H., Belfer-Cohen A. 2005. The Natufian occupation of Nahal Oren, Mt. Carmel, Israel – the lithic evidence. Paléorient 31: 5-26.
  6. ^ Bar-Oz G. 2004. Epipaleolithic Subsistence Strategies in the Levant: A Zooarchaeological Perspective. ASPR Monograph Series, Brill, Boston.
  7. ^ Noy T. 1991. Art and Decoration of the Natufian at Nahal Oren. In: Bar-Yosef O., Valla F.R. (Eds.). The Natufian Culture in the Levant. International Monographs in Prehistory, Archaeological Series 1, Ann Arbor, pp. 557-568.
  8. ^ Weinstein-Evron M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. Boston: ASPR Monograph Series, Brill.


קואורדינטות: 32°42′54″N 34°58′36″E / 32.715092°N 34.976737°E / 32.715092; 34.976737