התקופה הפלאוליתית התחתונה

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן	התקופה הפלאוליתית	הפלאוליתית התחתונה
		הפלאוליתית התיכונה
		הפלאוליתית העליונה
	התקופה האפיפלאוליתית
	התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות	התקופה הכלקוליתית

בארכאולוגיה, התקופה הפלאוליתית התחתונה (באנגלית: Lower Paleolithic) היא ראשית תולדות האנושות, החלק הקדום ביותר של התקופה הפלאוליתית (תקופת האבן הקדומה). התקופה החלה לפני כ-3.3 מיליון שנים, עם העדויות הראשונות לייצור כלי אבן ושימוש על ידי הומיניניים^[1] והסתיימה לפני כ-300,000 עד 250,000 שנים, במעבר לתקופה הפלאוליתית התיכונה. בארכאולוגיה של אפריקה, התקופה מכונה תקופת האבן הקדומה האפריקאית (Early Stone Age).התקופה כוללת את ההתרבות האולדובאית ("סגנון 1") ותעשיות נתזים גדולים של התרבות האשלית ("סגנון 2"). הממצא השלדי הנדיר מתקופה זו מייצג טיפוסי אדם קדם-מודרניים כהומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס.

התקופה הפלאוליתית התיכונה, שבאה לאחר התקופה הפלאוליתית התחתונה, מייצגת את הופעתן של טכנולוגיות ייצור כלים מתקדמות יותר, כגון זו של התרבות המוסטרית. האם השליטה המוקדמת ביותר באש על ידי הומיניניים מתוארכת לתקופת הפלאוליתית התחתונה או התיכונה נותרה בגדר שאלה פתוחה.^[2]

גלסיאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – גלסיאן, הומו הביליס וערוץ אולדובאי

התקופה הפלאוליתית התחתונה החלה עם הופעת כלי האבן הראשונים בעולם. תקופה זו, שהייתה קשורה בעבר להופעתו של ההומו הביליס, לפני כ-2.8 מיליון שנים, נדחקה משמעותית על ידי ממצאים של תחילת שנות ה-2000,^[3] התרבות האולדובאית או "סגנון 1", שנחשב לסוג העתיק ביותר של תעשיית נתזים גדולים (Lithic technology), נחשב כעת ככזה שהתפתח לפני כ-2.6 מיליון שנים, עם תחילת הגלסיאן (אנ') (פליסטוקן תחתון (אנ')), ככל הנראה לראשונה בשימוש על ידי אבות אוסטרלופיתסין (אנ') מהסוג הומו (כגון אוסטרלופיתקוס גרהי).

עם זאת, בשנת 2015 התגלו כלים ישנים אף יותר באתר לומקווי 3 בקניה, המתוארך לתקופה שלפני 3.3 מיליון שנים. ככאלה, הם הקדימו את הפלייסטוקן (הגלסיאני), ומתוארכים לסוף הפליוקן (הפיאצ'נציאן (אנ')).^[1]

הפרטים המוקדמים של הסוג הומו ייצרו כלים פרימיטיביים, המשתייכים תחת תעשיית התרבות האולדובאית, שנותרה דומיננטית במשך כמעט מיליון שנים, מלפני כ-2.5 ועד 1.7 מיליון שנים לפני זמננו. ההנחה היא שהומו הביליס חי בעיקר כאוכל נבלות, תוך שימוש בכלים כדי לנתק בשר מהנבלה או לשבור עצמות כדי לחלץ את המח.

המעבר מהתזונה המבוססת על פירות או אכילת-כל של ההומינין אוסטרלופיתקוס לאורח החיים המבוסס כל בשר של ההומו המוקדם הוסבר על ידי שינויי האקלים במזרח אפריקה הקשורים לרבעון הקרחוני (אנ'). הפחתת האידוי באוקיינוסים יצרה אקלים יבש יותר והתרחבות הסוואנה על חשבון היערות. זמינות מופחתת של פירות עוררה את הפרוטו-אוסטרלופיתקים (אנ') לחפש מקורות מזון חדשים שנמצאו באקולוגיה של הסוואנה היבשה יותר. דרק ביקרטון (אנ') (2009) ייעד לתקופה זו את המעבר ממערכות תקשורת פשוטות בבעלי חיים (אנ'), שנמצאו בכל קופי האדם, לצורה המוקדמת ביותר של מערכות תקשורת סמליות המסוגלות לתזוזה (הכוונה לפריטים שאינם נמצאים כיום בתפיסה חושית) ומוטיבציה על ידי הצורך " לגייס חברי קבוצה לניקוי פגרים גדולים.^[4]

הומו ארקטוס הופיע לפני כ-1.8 מיליון שנה, דרך זן המעבר הומו ארגסטר.

קלבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אדם (סוג)

תזונת ההומו ארקטוס עברה מאכילת פגרים לציד, והוא פיתח את אורח החיים של ציד-לקט, שנשאר דומיננטי לאורך התקופה הפלאוליתית ועד לתקופה המזוליתית. קיום הגישה החדשה של ציד-ליקוט גרמה למספר שינויים התנהגותיים ופיזיולוגיים נוספים שהובילו להופעתו של ההומו היידלברגנסיס לפני כ-800,000-600,000 שנים. ככזה, הומו עלה לדרגות של טורף אוכל-כל (ואולי הפך להיפרקרניבור לפני שההומו סאפיינס שוב הפך להיפוקרניבור). כציידים פעילים, הם באו בניגוד לטורפים מרובעים אחרים והחלו לחיות בקבוצות גדולות.

הומו ארקטוס נדד מאפריקה והתפזר ברחבי אירואסיה. גיל כלי אבן במלזיה תוארך ל-1.83 מיליון שנים.^[5] מאובן איש פקינג (Peking Man), שהתגלה בשנת 1929, הוא בערך בן 700,000 שנים.

באירופה התפצלה התרבות האולדובאית (הידועה באירופה כאבוויליאנית (אנ')) לשתי תרבויות מקבילות, התרבות הקלקטונית (אנ'), תרבות הנתזים, והתרבות האשלית, תרבות אבן יד או גרזן-יד. טכניקת לוולואה לסיתות (אנ') צור התפתחה בתקופה זו.

המין הנודד מאפריקה לאירופה היה ללא ספק ההומו ארקטוס. סוג זה של בני אדם קשור בצורה ברורה יותר למסורת הנתזים, שהתפשטה ברחבי דרום אירופה דרך חבל הבלקן והופיעה בצפיפות יחסית בדרום-מזרח אסיה. ממצאים רבים מהתרבות המוסטרית שהתקיימה בתקופה הפלאוליתית התיכונה סותתו בטכניקת לוולואה, דבר שעשוי להעיד על כך שהניאנדרטלים התפתחו מההומו ארקטוס (או, אולי, הומו היידלברגנסיס; ראה להלן).

גבעת פוג'יולו (אנ'), ליד פורלי, איטליה, הוא המיקום של תעשיית גרזני יד האשלית המתוארכת מלפני 1.8 עד 1.1 מיליון שנים.^[6]

הופעת הטכנולוגיה ותקשורת מילולית ובלתי מילולית כאחד עקב מעבר לציד וליקוט קבוצתי הביאו להרחבת חלקי המוח הקשורים לאלה, כמו גם להכרה רבה יותר בשל היותו מקושר עם השניים. מאוחר יותר, התאמות התנהגותיות לחיים חברתיים נוספים, חלוקת מזון לא ודאית (כתוצאה מכך צורך למצוא ולאבטח מזון ולזכור היכן ניתן למצוא אותו) ושינויים אקולוגיים שהביאו להתרחבות נוספת של המוח באזורים האחראים לפתרון בעיות, זיכרון וכו', מה שהוביל בסופו של דבר לגמישות ההתנהגותית הגדולה, לתקשורת היעילה ביותר ולדומיננטיות האקולוגית של האנושות. ההתאמות הביולוגיות המוקדמות של הקופים הגדולים והפרימטים המוקדמים יותר אפשרו למוח להתרחב פי שלושה תוך 2 עד 2.3 מיליון שנים בלבד מהפליסטוקן, בתגובה לקיום חברות מורכבות יותר ויותר ובתי גידול משתנים.^[7]^[8]

בזמביה שבאפריקה התגלה מבנה קלמבו, שהוא מבנה עץ מלפני 476,000 שנים.

פליסטוקן תיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הומו היידלברגנסיס

הופעתו של ההומו היידלברגנסיס לפני כ-600,000 שנה מבשרת על התפתחות מספר זנים חדשים נוספים, כמו הומו רודזינסיס (אנ') וההומו צפרננסיס (אנ') לפני כ-400,000 שנה. הומו היידלברגנסיס הוא מועמד לפיתוח ראשון של צורה מוקדמת של שפה סמלית. האם השליטה באש והקבורה (אנ') המוקדמת ביותר מתוארכת לתקופה זו או מופיעה רק בתקופת הפלאוליתית התיכונה נותרה בגדר שאלה פתוחה.

כמו כן, באירופה הופיע סוג ביניים של אדם שהיה בין הומו ארקטוס להומו סאפיינס, לעיתים מוגדר הומו סאפיינס ארכאי (Archaic humans), המאופיין על ידי מאובנים כמו אלו שנמצאו בסוונסקום, שטיינהיים, טאוטאוול וורטזולוס (Homo palaeohungaricus). מסורת גרזני היד מקורה באותה תקופה. ייתכן שחומר הביניים היה הומו היידלברגנסיס, האחראי לייצור של סוגי כלי אבן משופרים המוגדרים כ"סגנון 2", באפריקה, לאחר לפני 600,000 שנה. נתזים וגרזנים התקיימו במקביל באירופה, לפעמים באותו אתר. מסורת הגרזן, לעומת זאת, התפשטה לטווח אחר במזרח. הוא מופיע בערב ובהודו, אך חשוב מכך, הוא אינו מופיע בדרום-מזרח אסיה.

מעבר לתקופת הפלאוליתית התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-300,000 שנים, נראה כי הטכנולוגיה, המבנים החברתיים וההתנהגות גדלים והופכים למורכבים יותר, עם טכניקה מוכנה, מקרים מוקדמים ביותר של קבורה ושינויים בדפוסי קיום של ציד-ליקוט. הומו סאפיינס הופיע לראשונה לפני כ-300,000 שנה, כפי שמעידים מאובנים שנמצאו בג'בל אירהוד (אנ') במרוקו.^[9]

התקופה הפלאוליתית התחתונה לפי אזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאי אלקוק פילגרים, גאולוג ופלאונטולוג בריטי, גילה שיניים אנושיות פרהיסטוריות בנות 1.5 מיליון שנה וחלק מלסת המצביעים על כך שאנשים קדומים, הומינינים אינטליגנטיים המתוארכים לאחור בתקופת האשלית של 1,500,000 לפני זמננו,^[10] חיו באזור Pinjore. ליד צ'אנדיגאר.^[11] באזור זה נחפרו כלי קוורציט מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, המשתרעים מ-Pinjore בהריאנה ועד Nalagarh (מחוז סולאן בהימאצ'ל פראדש).^[12] אדמות גוג'אראט היו מיושבות ברציפות מהתקופה הפלאוליתית התחתונה (כ-200,000 לפני הספירה). מספר אתרים מתקופת האבן מתגלים באפיקי נהרות של סברמטי, נהר מאהי ונהרות Narmada התחתונים של גוג'אראט.^[13]^[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש האדם הקדמון באש
אתר לומקווי 3, אתר הכלים העתיקים ביותר שהתגלו.
התפשטות מוקדמת של הומינינים אל מחוץ לאפריקה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא התקופה הפלאוליתית התחתונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Harmand, Sonia; et al. (21 May 2015). "3.3-million-year-old stone tools from Lomekwi 3, West Turkana, Kenya". Nature. 521 (7552): 310–315. Bibcode:2015Natur.521..310H. doi:10.1038/nature14464. PMID 25993961. S2CID 1207285.
^ "Lower Paleolithic". Dictionary com. Retrieved December 30, 2016.
^ Semaw, S.; Rogers, M. J.; Quade, J.; Renne, P. R.; Butler, R. F.; Domínguez-Rodrigo, M.; Stout, D.; Hart, W. S.; Pickering, T.; et al. (2003). "2.6-Million-year-old stone tools and associated bones from OGS-6 and OGS-7, Gona, Afar, Ethiopia". Journal of Human Evolution. 45 (2): 169–177. doi:10.1016/S0047-2484(03)00093-9. PMID 14529651.
^ Bickerton, Derek (2009). Adam's Tongue: How Humans Made Language, How Language Made Humans. Farrar, Straus and Giroux. ISBN 978-1-4299-3029-1.
^ "Malaysian scientists find stone tools "oldest in Southeast Asia"". Tehran Times. AFP. 1 February 2009.
^ Despriée, Jackie; Voinchet, Pierre; Tissoux, Hélène; Bahain, Jean-Jacques; Falguères, Christophe; Courcimault, Gilles; Dépont, Jean; Moncel, Marie-Hélène; Robin, Sophie; Arzarello, Marta; Sala, Robert; Marquer, Laurent; Messager, Erwan; Puaud, Simon; Abdessadok, Salah (June 2011). "Lower and Middle Pleistocene human settlements recorded in fluvial deposits of the middle Loire River Basin, Centre Region, France". Quaternary Science Reviews. 30 (11–12): 1474–1485. Bibcode:2011QSRv...30.1474D. doi:10.1016/j.quascirev.2011.02.011.
^ Bretas, Rafael Vieira; Yamazaki, Yumiko; Iriki, Atsushi (December 2020). "Phase transitions of brain evolution that produced human language and beyond". Neuroscience Research. 161: 1–7. doi:10.1016/j.neures.2019.11.010. PMID 31785329. S2CID 208303849.
^ Henke-von der Malsburg, Johanna; Kappeler, Peter M.; Fichtel, Claudia (December 2020). "Linking ecology and cognition: does ecological specialisation predict cognitive test performance?". Behavioral Ecology and Sociobiology. 74 (12): 154. doi:10.1007/s00265-020-02923-z. S2CID 229402432.
^ Gibbons, Ann (9 June 2017). "Oldest members of our species discovered in Morocco". Science. 356 (6342): 993–994. doi:10.1126/science.356.6342.993. PMID 28596316.
^ Pappu, Shanti; Gunnell, Yanni; Akhilesh, Kumar; Braucher, Régis; Taieb, Maurice; Demory, François; Thouveny, Nicolas (25 March 2011). "Early Pleistocene Presence of Acheulian Hominins in South India". Science. 331 (6024): 1596–1599. Bibcode:2011Sci...331.1596P. doi:10.1126/science.1200183. PMID 21436450. S2CID 206531024.
^ Pilgrim, Guy E. (1915). New Siwalik Primates and Their Bearing on the Question of the Evolution of Man and the Anthropoidea. pp. 2–61. ISBN 978-0-404-16675-5.
^ (PDF) https://web.archive.org/web/20190108145555/http://revenueharyana.gov.in/Portals/0/hr-gaz-ch-5.pdf. Archived from the original (PDF) on 8 January 2019.
^ Frederick Everard Zeuner (1950). Stone Age and Pleistocene Chronology in Gujarat. Deccan College, Postgraduate and Research Institute.
^ Patel, Ambika B. (31 August 1999). "4. Archaeology of Early Historic Gujarat". Iron technology in early historic India a case study of Gujarat (Thesis). Department of Archaeology and Ancient History, Maharaja Sayajirao University of Baroda. pp. 72–105. hdl:10603/71979. Retrieved 14 October 2017 – via Shodhganga.

[HS-1] ¹ ² Harmand, Sonia; et al. (21 May 2015). "3.3-million-year-old stone tools from Lomekwi 3, West Turkana, Kenya". Nature. 521 (7552): 310–315. Bibcode:2015Natur.521..310H. doi:10.1038/nature14464. PMID 25993961. S2CID 1207285.

[2] "Lower Paleolithic". Dictionary com. Retrieved December 30, 2016.

[3] Semaw, S.; Rogers, M. J.; Quade, J.; Renne, P. R.; Butler, R. F.; Domínguez-Rodrigo, M.; Stout, D.; Hart, W. S.; Pickering, T.; et al. (2003). "2.6-Million-year-old stone tools and associated bones from OGS-6 and OGS-7, Gona, Afar, Ethiopia". Journal of Human Evolution. 45 (2): 169–177. doi:10.1016/S0047-2484(03)00093-9. PMID 14529651.

[4] Bickerton, Derek (2009). Adam's Tongue: How Humans Made Language, How Language Made Humans. Farrar, Straus and Giroux. ISBN 978-1-4299-3029-1.

[5] "Malaysian scientists find stone tools "oldest in Southeast Asia"". Tehran Times. AFP. 1 February 2009.

[6] Despriée, Jackie; Voinchet, Pierre; Tissoux, Hélène; Bahain, Jean-Jacques; Falguères, Christophe; Courcimault, Gilles; Dépont, Jean; Moncel, Marie-Hélène; Robin, Sophie; Arzarello, Marta; Sala, Robert; Marquer, Laurent; Messager, Erwan; Puaud, Simon; Abdessadok, Salah (June 2011). "Lower and Middle Pleistocene human settlements recorded in fluvial deposits of the middle Loire River Basin, Centre Region, France". Quaternary Science Reviews. 30 (11–12): 1474–1485. Bibcode:2011QSRv...30.1474D. doi:10.1016/j.quascirev.2011.02.011.

[7] Bretas, Rafael Vieira; Yamazaki, Yumiko; Iriki, Atsushi (December 2020). "Phase transitions of brain evolution that produced human language and beyond". Neuroscience Research. 161: 1–7. doi:10.1016/j.neures.2019.11.010. PMID 31785329. S2CID 208303849.

[8] Henke-von der Malsburg, Johanna; Kappeler, Peter M.; Fichtel, Claudia (December 2020). "Linking ecology and cognition: does ecological specialisation predict cognitive test performance?". Behavioral Ecology and Sociobiology. 74 (12): 154. doi:10.1007/s00265-020-02923-z. S2CID 229402432.

[9] Gibbons, Ann (9 June 2017). "Oldest members of our species discovered in Morocco". Science. 356 (6342): 993–994. doi:10.1126/science.356.6342.993. PMID 28596316.

[10] Pappu, Shanti; Gunnell, Yanni; Akhilesh, Kumar; Braucher, Régis; Taieb, Maurice; Demory, François; Thouveny, Nicolas (25 March 2011). "Early Pleistocene Presence of Acheulian Hominins in South India". Science. 331 (6024): 1596–1599. Bibcode:2011Sci...331.1596P. doi:10.1126/science.1200183. PMID 21436450. S2CID 206531024.

[11] Pilgrim, Guy E. (1915). New Siwalik Primates and Their Bearing on the Question of the Evolution of Man and the Anthropoidea. pp. 2–61. ISBN 978-0-404-16675-5.

[12] (PDF) https://web.archive.org/web/20190108145555/http://revenueharyana.gov.in/Portals/0/hr-gaz-ch-5.pdf. Archived from the original (PDF) on 8 January 2019.

[13] Frederick Everard Zeuner (1950). Stone Age and Pleistocene Chronology in Gujarat. Deccan College, Postgraduate and Research Institute.

[14] Patel, Ambika B. (31 August 1999). "4. Archaeology of Early Historic Gujarat". Iron technology in early historic India a case study of Gujarat (Thesis). Department of Archaeology and Ancient History, Maharaja Sayajirao University of Baroda. pp. 72–105. hdl:10603/71979. Retrieved 14 October 2017 – via Shodhganga.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה	ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה	האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה	אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית	מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית

תרבויות פלאוליתיות ואפיפלאוליתיות בארץ ישראל
תרבויות התקופה הפלאוליתית התחתונה	התרבות האולדובאית (2,600,000–1,000,000) • התרבות האשלית (1,750,000–400,000) • התרבות האשלו־יברודית (400,000–220,000)
תרבויות התקופה הפלאוליתית התיכונה	התרבות המוסטרית (250,000–40,000)
תרבויות התקופה הפלאוליתית העליונה	התרבות האחמרית (45,000–25,000) • התרבות האוריניאקית (37,000–33,000) • התרבות העתליתית (26,000–23,000) • התרבות המשראקית (23,500–19,000)
תרבויות התקופה האפיפלאוליתית	התרבות הכבארית (23,000–18,000) • התרבות הכבארית הגאומטרית (18,000–15,000) • התרבות הנאטופית (15,000–11,700) • התרבות הרמונית (14,500–11,000) • התרבות המושאבית (14,500–11,000) • התרבות החריפאית (12,800–11,700)