תסמונת מוות בעריסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת מוות בעריסהאנגלית: Sudden Infant Death Syndrome או בקיצור: SIDS) היא תופעה בה תינוקות מתים באופן פתאומי ללא אזהרה מראש תוך כדי שינה, בעיקר בשעות הלילה. למרות המחקר הרב אין הסבר מדעי ברור לתופעה והוא מתרחש גם אצל תינוקות בריאים לחלוטין, אף שיש מספר גורמים המגבירים את הסיכון. מדובר בפגיעה תפקודית בעיקר, שפוגעת במנגנון בקרת הנשימה והיקיצה של התינוק. התסמונת היא אחד הגורמים הנפוצים לתמותת תינוקות עד גיל שנה. התסמונת עלולה להתרחש אצל תינוקות בני חודש עד שנה, אך רוב מוחלט של המקרים (90%) מתרחשים בטרם מלאו לתינוק שישה חודשים ושיא השכיחות היא בקרב תינוקות בני חודשיים עד ארבעה חודשים.

אפידימיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור מקרי מוות בעריסה משתנה ממקום למקום ובשנים האחרונות בשל המודעות לתסמונת, בארצות המערב חלה ירידה דרסטית בשיעור התמותה ממנה. בסך הכל בעולם נרשמו בשנת 2010 כ-22,000 מקרי מוות, ירידה מ-30,000 שנרשמו בשנת 1990. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 2008-2011 נפטרו 150 תינוקות ממקרי מוות בעריסה, כ-6.2% ממקרי הפטירה של תינוקות, ובסה"כ כ-2.3 מקרים לכל 10,000 לידות חי. מדובר בירידה מתחילת שנות ה-2000, אז היה הממוצע כ-4 מקרים לכל 10,000 לידות. שיעור התמותה מהתסמונת בקרב ערביי ישראל גבוה יותר, ובין 2008-2011 השיעור באוכלוסייה היה 4 לכל 10,000 לידות.[1]

בארצות הברית ירד שיעור התינוקות שנפטרו מסיבה זו, מ-4,895 בשנת 1992 ל-2,247 בשנת 2004, שיעור של כ-5.4 פטירות לכל 10,000 לידות. השיעור גבוה יותר בקרב אפרו אמריקאיים ואסיאתיים בארצות הברית. עם זאת, בתקופה זו עלה שיעור המוות מחנק במיטה בשיעור דומה, כך שלא ברור האם המלצות שונות שניתנו אכן שינו באופן משמעותי את מספר מקרי המוות. הנתונים אינם מדויקים משום שבמקומות רבים בעולם, כולל בישראל, אינה מתבצעת נתיחה אחרי המוות כשגרה, וזו חיונית לקבלת התוצאה. 61% מהלוקים במוות בעריסה הם זכרים.

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהסיבות למוות בעריסה אינן ידועות מתבססות הערכות גורמי הסיכון על ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים לגבי כאלו שלקו בתסמונת. לגבי חלקם יש הסכמה בעוד שלגבי אחרים אין תמימות דעים בקרב החוקרים. באוקטובר 2006 פורסם מחקר[2][3], שטרם אושש דיו[4], הגורס שמוות בעריסה נגרם משום פגם גנטי המונע זיהוי כשלים בנשימה בגזע המוח.

במהלך ההריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עישון של האם בזמן ההריון או עישון פאסיבי שלה. עישון של האם בזמן ההריון מגדיל את הסיכון של תינוק למוות בעריסה פי 3 יחסית לתינוק שאימו לא מעשנת. חשיפה לעישון בזמן ההריון עלולה להשפיע על התפתחות המוח והריאות של העובר[5]. לפי דו"ח של איגוד הרופאים האמריקאי, (פרק 5, עמודים 180-194), חשיפה למבוגרים מעשנים מקושרת עם מקרי מוות בעריסה[6]. ריאות של תינוקות שמתו ממוות בעריסה הכילו ריכוזים גבוהים יותר של ניקוטין ושל קוטינין (סימן ביולוגי לחשיפה לעישון מיד שנייה) מאשר ריאות של תינוקות שמתו מסיבות אחרות.
  • שימוש בהרואין
  • הורות בגיל העשרה
  • הפרש של פחות משנה בין הלידות
  • לידות מרובות עוברים
  • תזונה לקויה של האם

לאחר ההריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקל לידה נמוך (במיוחד מתחת ל-1.5 ק"ג)
  • חשיפה למבוגרים מעשנים: תינוקות החשופים לעישון כפוי של אחד ההורים נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה[7].
  • שכיבה על הבטן בזמן השינה: נתונים הראו כי ההוראה להשכיב תינוקות על הגב בארצות הברית הורידה את התמותה משמעותית, בלמעלה מ-40%. עם זאת, מדובר רק בזמן השינה, בזמן הערות יש המלצה גורפת לתת לתינוקות לשכב על הבטן כדי לחזק את גופם.
  • ביגוד וחימום עודפים הגורמים לעלייה גבוהה בחום הגוף.
  • משטח שינה רך מידי ולא מאוורר וכן מגיני ראש בהיקף העריסה, בדים וכריות מיותרים שיכולים ליצור מצבורי פחמן דו-חמצני (CO2) בסביבת נתיבי האוויר של התינוק.
  • שינה במיטת ההורים או במיטת ילד אחר, מאותן סיבות שהוזכרו לעיל.
  • עטיפה הדוקה בחיתול או שמיכה.[8]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, על פי ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים עלו מספר גורמי סיכון. הקטנת הסיכון להופעת התסמונת ניתן לביצוע בשתי דרכים:

  • הקטנת גורמי הסיכון:
    • הימנעות מעישון בסמוך לתינוקות.
    • השכבת תינוקות על הגב בשנתם.
    • הלבשת תינוקות בביגוד קל לקראת השינה.
    • שימוש במזרן עם רמת קשיות גבוהה.
    • השכבת תינוקות במיטה נפרדת.
  • במחקר שהתפרסם באוקטובר 2008 התברר כי שימוש במאוורר בחדר התינוק הפחית המקרים ב-72 אחוז[9].
  • תזונה מחלב אם מפחיתה מחלות דרכי נשימה עליונות, ובכך מורידה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה[10].
  • נצפה כי חיסון במועד מפחית את מספר המקרים של התסמונת בכ-50%[11][12][13][14][15].
  • נצפה כי שימוש במוצץ מפחית את מספר המקרים של התסמונת, אך המנגנון שבו הוא עושה זאת אינו ידוע[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת מוות בעריסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר ליזה רובין, ד"ר עדינה יוסף, נירה פישר המחלקה לאם ולילד, דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטלית בישראל לשנות 2011 – 2008., אתר משרד הבריאות
  2. ^ "מצאנו את הסיבה למוות בעריסה", 1/11/2006, באתר nrg
  3. ^ דן אבןנמצא גורם אפשרי למוות בעריסה אצל תינוקות, באתר הארץ, 05/02/10
  4. ^ ד"ר איתי גל, המחקר החדש על מוות בעריסה: יש סיבה לרעש?, באתר ynet, 02 בנובמבר 2006
  5. ^ איך למנוע תסמונת מוות בעריסה, באתר ynet, 19 באפריל 2004
  6. ^ Remarks at press conference to launch Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General
  7. ^ איך למנוע תסמונת מוות בעריסה, באתר ynet, 19 באפריל 2004
  8. ^ ד"ר איתי גל, זהירות: נמצא גורם נוסף למוות בעריסה, באתר ynet, 7 במאי 2016
  9. ^ ד"ר איתי גל, מאוורר בחדר התינוק מפחית סיכון למוות בעריסה, באתר ynet, 08 באוקטובר 2008
  10. ^ קופת חולים כללית, מוות בעריסה: כך תפחיתו את הסיכון, ‏31.05.2006
  11. ^ Jacqueline Müller-Nordhorn, Chih-Mei Hettler-Chen, Thomas Keil, Rebecca Muckelbauer, Association between sudden infant death syndrome and diphtheria-tetanus-pertussis immunisation: an ecological study, BMC Pediatrics, 15, 2015-01-28, עמ' 1 doi: 10.1186/s12887-015-0318-7
  12. ^ E. A. Mitchell, A. W. Stewart, M. Clements, Immunisation and the sudden infant death syndrome. New Zealand Cot Death Study Group., Archives of Disease in Childhood, 73, 1995-12-01, עמ' 498–501 doi: 10.1136/adc.73.6.498
  13. ^ Peter J. Fleming, Peter S. Blair, Martin Ward Platt, John Tripp, The UK accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy: case-control study, BMJ, 322, 2001-04-07, עמ' 822 doi: 10.1136/bmj.322.7290.822
  14. ^ M. M. T. Vennemann, M. Höffgen, T. Bajanowski, H.-W. Hense, Do immunisations reduce the risk for SIDS? A meta-analysis, Vaccine, 25, 2007-06-21, עמ' 4875–4879 doi: 10.1016/j.vaccine.2007.02.077
  15. ^ H. J. Hoffman, J. C. Hunter, K. Damus, J. Pakter, Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant death: results of the National Institute of Child Health and Human Development Cooperative Epidemiological Study of Sudden Infant Death Syndrome risk factors, Pediatrics, 79, April 1987, עמ' 598–611
  16. ^ Rachel Y. Moon, Linda Fu, Sudden infant death syndrome: an update, Pediatrics in Review, 33, July 2012, עמ' 314–320 doi: 10.1542/pir.33-7-314

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי