ניקוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקוטין
Nikotin - Nicotine.svg
מבנה מולקולרי
Nicotine-3D-vdW.png
שם סיסטמטי 3-[(2S)-1-methylpyrrolidin-2-yl]pyridine
שמות נוספים Nicorette, Nicotrol
כתיב כימי C₁₀H₁₄N₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 162.23 גרם/מול
מספר CAS 54-11-5
צפיפות 1.01 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
טמפרטורת היתוך -79 °C
194.15 K
טמפרטורת רתיחה 247 °C
520.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקוטין הוא אלקלואיד וסם פסיכואקטיבי ממריץ, המצוי בצמח הטבק ומהווה את החומר הפעיל במוצריו, כגון סיגריות, וסיגרים.

בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק, בשיעור של בין 0.3% ל־5% ממסת הצמח (בכמויות מזעריות החומר נמצא גם בצמחים אחרים ממשפחה הסולניים, כגון חציל, עגבנייה תפוח אדמה ופלפל ירוק). הוא נוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.

השפעותיו על גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות הניקוטין על בני אדם משתנות בין אדם לאדם ותלויות בפרמטרים שונים כמו גיל, מין, תזונה ועוד[1].

ניקוטין הוא אגוניסט של חלק מקולטני האצטילכולין, המכונים בהתאם קולטני אצטילכולין ניקוטיניים. אצטילכולין משמש כמוליך עצבי הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, בה ניתן למצוא קולטנים ניקוטיניים גנגליוניים בגנגליונים האוטונומיים.

ברגע שהניקוטין נשאף לריאות, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בתוך 10-20 שניות, בעברו את מחסומי דם־מוח[2]. במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות אל הניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל[3].

מרבית הנזק הקשור לעישון נגרם לא ידי הניקוטין, אלא על ידי חומרים מסרטנים וכימיקלים אחרים בעשן הטבק. ברם, הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי שמקשה על תהליך הגמילה[4]. עם זאת, מחקרים שונים קושרים בין צריכת הניקוטין בפני עצמו לבין מספר מחלות לב וכלי דם, אם כי נכון לשנת 2018 מתקשים במחקר לבודד לחלוטין את עוצמת השפעתו של הניקוטין[5].

לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין[6]. הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו - כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, מתח, קשיי ריכוז וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות[7].

במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל[8]. מנה הקטלנית של ניקוטין משוערת להיות בין חצי גרם לגרם במבוגר[8].

ניקוטין ובעיות לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, ניקוטין מגביר סיכוי למחלות לב וכלי דם, ובמיוחד בעל סיכון לאנשים בעלי רקע או נטייה למחלות אלו. ניקוטין מעורר תגובה מוגברת במערכת העצבים וזו בתורה מגבירה את הסיכון להיווצרות תופעות המודינמיות המתבטאות כעלייה בדופק ובלחץ הדם, התכווצות שריר הלב, אי ספיקת לב והפרעת קצב הלב. קשה לבודד במחקר את השפעתו הבלעדית של ניקוטין על תוספות אלו, ולהפרידה מהשפעתם של חומרים נוספים שישנם בסיגריה, אולם מחקרים הראו שבעיות אלו נצפו גם באנשים שצרכו תרופות מבוססות ניקוטין שאינן מכילות את החומרים המסוכנים המוכרים מסיגריות. תופעות נוספות כמו טרומבוגנזה, אנגיוגנזה, פגיעה באנדותל והשפעות דלקתיות שונות בכלי דם מציגות במחקר תוצאות שונות, וקשה להעריך את מידת השפעתו של הניקוטין עליהן[9][10].

מחקרים שונים ניסו להעריך את השפעותיהן קצרות-טווח של טיפולי החלפת ניקוטין. המחקרים הראו שבטווחי זמן קצרים הנדרשים לצורך טיפול ישנה אמנם עליה בולטת בסיכון לתופעות שונות של מחלות לב וכלי דם, אולם הסיכון לסיבוכים רציניים בנסיבות אלו זניח למדי[11][12]. תחליפים שונים לסיגריות משתמשים בכמות שונה של ניקוטין, ולעיתים מורכב לקבוע את מידת הסכנה שבכל תחליף באופן פרטני, ובמיוחד לטווח ארוך[13].

מספר מחקרים הצביעו על חשש שניקוטין מעורר בגוף עמידות לאינסולין[14].

ניקוטין ומחלת הסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן[15].

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, אף על פי שמבחינה ביולוגית סביר שניקוטין יכול לעודד צמיחה בגידול סרטן קיים, הראיות הקיימות מצביעות שעובדה זו לא מתרגמת לסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם[16].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבק הוכר לאירופים זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן האינדיאנים נהגו לעשנו. עד מהרה הובא הטבק גם לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו דה וילמן (Jean Nicot de Villemain), שגריר צרפת בפורטוגל, ששלח זרעי טבק לפריז בשנת 1560. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי. במאה ה-21, השימוש העיקרי בניקוטין שלא כמוצר טבק לעישון, הוא בתור מדביר חרקים בחקלאות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי כנגד מזיקים. ריסוס בניאוניקוטינואידים נחשב לריסוס שנזקו מועט בהשוואה לחומרי ריסוס מסורתיים. בנוסף מסתייעים בשיטות של הנדסה גנטית על מנת לקבל ריכוזי ניקוטין ניכרים בעלים - מה שמעניק לצמח הגנה ללא צורך בריסוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. 
  2. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12971663
  3. ^ סוכנויות הידיעותמדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  4. ^ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
  5. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. 
  6. ^ http://www.psychologytoday.com/blog/the-teenage-mind/201012/is-marijuana-addictive
  7. ^ המדריך לגמילה עצמית מעישון, האגודה למלחמה בסרטן
  8. ^ 1 2 Mayer, Bernd (2013). "How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century". Archives of Toxicology 88 (1): 5–7. ISSN 0340-5761. doi:10.1007/s00204-013-1127-0. 
  9. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. 
  10. ^ Cardiovascular Toxicity of Nicotine: Implications for Electronic Cigarette Use, National Institutes of Health
  11. ^ Nicotine replacement therapy versus control for smoking cessation, ncbi
  12. ^ Short-Term Safety of Nicotine Replacement in Smokers Hospitalized With Coronary Heart Disease, NCBI
  13. ^ E-cigarettes: Questions and answers, intermountain healthcare
  14. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. 
  15. ^ Cardinale A; Nastrucci C; Cesario A; Russo P (ינואר 2012). "Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis". Critical Reviews in Toxicology 42 (1): 68–89. PMID 22050423. doi:10.3109/10408444.2011.623150. 
  16. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343.