תער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תער-בטיחות לגבר מסוג Mach-3 מייצור חברת Gillete
תער גילוח מן המאה ה-20

תער הוא כלי חיתוך המשמש להסרה של שיער גוף בלתי רצוי באמצעות גילוח. גלגולו המודרני הומצא במאה ה־18, אולם היה בשימוש עוד טרום תקופת הברונזה. העצם דמוי התער העתיק ביותר מתוארך לשנת 18,000 לפנה"ס[דרוש מקור]. בשנות ה־30 של המאה ה־20 הומצאה מכונת הגילוח.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

'תער' הוא מינוח כללי, המתייחס לכל סוגי הסכינים המשמשים לגילוח אשר מגלחים על העור במגע ישיר. בעברית המדוברת לא נפוץ שימוש במונח 'תער', ומשתמשים בדרך כלל בתיאור הכלי הספציפי[דרושה הבהרה]. ישנם מספר סוגים של כלים המשמשים לחיתוך שיער:

  • סכין גילוח – תער־בטיחות ידני, בין אם חד פעמי בין אם רב פעמי – כזה אשר ידיתו היא רב פעמית ואת להבו מחליפים מדי שבועיים–שלושה.
  • תער גילוח – כלי גילוח מודרני המורכב מידית אחיזה ומלהבי חיתוך.
  • מכונת גילוח – תער־בטיחות חשמלי, המופעל לרוב באמצעות סוללות נטענות. מכונת הגילוח הראשונה יוצרה בשנת 1937.

השימוש בתער המקורי לשם גילוח נזנח כמעט כליל במאה ה־21, בין היתר בשל הקושי הרב להתגלח באמצעותו בלי להיפצע ובשל התחזוקה הרבה שהוא דורש – השחזה וליטוש תכופים. לצורך גילוח נקי התער צריך להיות חד עד מאוד ומכאן הביטוי בעברית – "חד כתער".

איסור גילוח בתער ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא מופיעים האיסורים:

  • ”לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ” (ויקרא יט כז)
  • ”וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ” (ויקרא כא ה)

מפסוקים אלו דרשו חכמים במסכת מכות[1] על איסור השחתת הזקן עם תער: ”"תנו רבנן ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית. אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני[2] יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו. הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער"[3].” על פי מספר פוסקים, מכונת גילוח אינה עונה להגדרה המדויקת של תער, שכן החיתוך שלה הוא באופן של מספריים, ולא חיתוך על ידי העברת הסכין על העור.

בספר דברים כתוב: ”לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה” (כב ה). בשולחן ערוך[4] אפשר להעביר את השיער משאר האיברים חוץ מהערווה ובית השחי (אלא אם כן מנהג נשים באיבר מסוים ואז יהיה אסור) עם מספרים (כעין תער אבל לא תער.[5])

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף כא עמוד ב
  2. ^ פירוש הרמב"ם: רהיטני כלי ברזל משרש השער ותולש אותו מעקרו. "מלקט"- כעין מלקחיים (רמב"ם מכות פרק ג משנה ה). פירוש הגאון ישעיהו פיק ברלין: מלקט ידוע היא וצורתו חתיכת ברזל. אורכה כארבע או חמש אצבעות ורחבה כחצי אצבע וראשה חד. מניחים אותה על נימת השער והגודל מצד אחד ומורטין. רהיטני צוציפתא בלשון ארמי ובלשון ארמי מנקאיש. שתי שוקיים יש לה פעמים שעשויה כלי אחד מחובר מעיקרו ופעמים נעשית של פרקים ומחברים אותה.
  3. ^ ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה קעא. כלי יקר ויקרא כא, ה. במורה נבוכים חלק ב פרק מו כתב הרמב"ם שכהן המקיף פאת ראשו עובר בשני לאוים
  4. ^ יו"ד סימן קפ"ב סעיף א
  5. ^ הש"ך שם