תערובת תבלינים
תערובת תבלינים היא שילוב מוכן מראש של מספר תבלינים ביחס כמותי מסוים.
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל תערובת מוגדרת על פי מרכיביה והכמות היחסית של כל אחד מהם בתערובת. הרבה פעמים הכנה מדויקת של תערובת תבלינים מחייבת הכנה של כמות גדולה מאוד של תערובת, למשל כאשר מאחד המרכיבים נדרשים גרמים בודדים וממרכיב אחר מאות גרמים. לכן, במקרים רבים הכנת כמות מזערית של תערובת תבלינים עשויה לייצר כמות תערובת גדולה מזו הנדרשת להכנת מאכל ספציפי. כתוצאה מכך נפוצה מאוד מכירה של תערובות מוכנות מראש. אלו מוכנות ומשווקות על ידי מוכרי תבלינים ולעיתים גם על ידי יצרני מזון תעשייתיים. סיבה נוספת לפופולריות של קניית תערובות תבלינים מן המוכן היא שחלק מתערובות התבלינים עשויות להכיל רכיבים יקרים או קשים להשגה.
עם זאת, הכנה ביתית של תערובת תבלינים עשויה להוביל לתוצאה איכותית בהרבה משימוש בתערובת קנויה, כאשר התערובת מוכנה בסמוך לשימוש בה וטריותה וריחה באים לידי ביטוי באוכל. הכנת תערובת תבלינים ביתית תכלול קלייה וכתישה של תבלינים המגיעים במצבם הגולמי, על מנת למנוע חימצון התערובת. בנוסף, תערובות תבלינים תעשייתיות מכילות לא פעם תוספים "זרים" לתערובת כגון דקסטרוזה, עמילן תירס, מונוסודיום גלוטמט, סודיום בנזואט ועוד, שהוספתם על ידי היצרן לתערובת נובעת משיקולים שיווקיים. תערובת פלפל לימון היא בעיקר של הכנה ביתית.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבישול, כאשר נעשה לעיתים קרובות שימוש בשילוב מסוים של תבלינים, הופכת ההכנה מראש של התערובת את הבישול לקל יותר. ספרי בישול רבים מציינים את כמות תערובת התבלינים הנדרשת למתכון מבלי לפרט את מרכיביה, מתוך הנחה שייעשה שימוש בתערובת קנויה.
מטבחים שונים משתמשים בדרך כלל בתערובות תבלינים אופייניות להם, במגוון רחב של מנות.
תערובות תבלינים אופייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במטבח הסיני – תערובת חמשת התבלינים.
- במטבח ההודי – הקארי והמסאלה הן "משפחות" של תערובות תבלינים, המבוססות על מרכיבים עיקריים קבועים עם חלופות שונות של המרכיבים המשניים.
- במטבח המזרח-תיכוני – זעתר, בהרט.
- במטבח הצפון אפריקאי – ראס אל חנות, פלפל צ'ומה.
- במטבח הצרפתי – ארב דה פרובאנס, בוקה גרני.
- במטבח המקסיקני – אבקת צ'ילי.
תערובת תבלינים נוספת שמופקת בעיקר בצורה תעשייתית וזוכה לפופולריות רבה היא סוכר וניל.
