זעתר
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
עשבי תיבול, תערובת תבלינים  |
| מוצא |
המזרח התיכון |
| מרכיבים עיקריים | אזוב מצוי, סומאק, שומשום, מלח שולחן |
  | |
זַעֲתַר (בערבית: زَعْتَر) הוא הצמח אזוב מצוי המהווה את המרכיב העיקרי בתערובת תבלינים שגם היא נקראת בעברית זעתר (אך בערבית שמה שונה: دُقَّة) ומוצאו של הצמח ושל תערובת התבלינים במזרח התיכון.
עיקרה של התערובת מורכב בדרך כלל מאזוב מצוי (Origanum syriacum), המכונה לעיתים בשם "זעתר". בנוסף מצויים בזעתר, אוג הבורסקאים ("סומאק") (והוא מקורו של הטעם החמצמץ שמורגש בזעתר) וזרעי שומשום קלויים. יש המוסיפים פירות אלה ארצישראלית ("בוטום") בריכוז נמוך יותר, קורנית מקורקפת (Thymus capitatus), בת קורנית פשוטה (Thymus vulgaris), צתרנית משובלת (Thymbra spicata) או צתרה ורודה (Satureja thymbra). לעיתים מוסיפים לתערובת גם קצח, מלח, וזרעי שומר. אך יש חנויות תבלינים שמציעות למכירה זעתר טהור טחון, עלי אזוב מצוי מיובשים בלבד או תערובת התבלינים הבסיסית המורכבת מאזוב מצוי, סומאק ושומשום קלוי או ענפי זעתר עם עלים טריים בעונה (דצמבר-פברואר).
בזעתר משתמשים לתיבול חומוס, לבנה, סלט ירקות ולזרייה על פיתה, יחד עם שמן זית וכן להכנה של פיתה דרוזית עם זעתר המכונה "כלת זעתר" בגלל שהיא מלופפת כמו שמלת כלה (בערבית: عَرُوس زَعْتَر) או למאכל עם פיסת לחם בעיקר פיתה או בייגלה טבולה בשמן זית. בנוסף, עלי זעתר טריים בעונה (חודשי דצמבר-פברואר) משמשים להכנת פטאיר זעתר, שהם בצקים דקים בצורת חצי עיגול או מעטפה מקופלת וממולאים עלי זעתר טריים ללא הענפים, בצל, שמן זית ומלח ואפויים בטאבון, על סאג', בתנור או במחבת רחבה.
בתימן ובין חלק מיוצאי תימן בארץ, משתמשים בצמח הקורנית ליצירת תבלין פופולרי (בתוספת סחוג ומלח) בין היתר לתיבול תבשיל הזום. ונקרא בפיהם צ'עתר (בהגיה ישראלית-סעתר) שתי הצורות: (זעתר וצ'עתר) נזכרו בכתבי הראשונים ובזיהוי האזוב כתב הרמב"ם זעתר. ורבינו עובדיה מברטנורא כתב צ'עתר. וכנראה לא הבדילו בין הקורנית לאיזוב המצוי.
התערובת פופולרית בסוריה, בלבנון, בישראל, בירדן, וכן במסגרת המטבח הערבי ובמטבחים שונים בארצות צפון אפריקה.
בלבנון נפוצה אמונה לפיה התבלין מפתח ומשפר את החשיבה ומחזק את הגוף. מסיבה זו נהוג לתת לילדים זעתר לפני צאתם לבית הספר.
ברפואה העממית זעתר מסייע בטיפול בדלקות גרון, הצטננויות, נפיחות במעיים וכאבי בטן[1]. הרמב"ם החשיב את הזעתר כבעל סגולות ריפוי רבות: חיטוי וחיסון הגוף, הקלה על כאבי ראש, חיזוק הזיכרון וכוח הגברא[דרוש מקור].
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אזוב מצוי ("זעתר") -
בת קורנית פשוטה -
צתרנית משובלת -
קורנית מקורקפת -
סומאק -
קצח -
תבלין זעתר בתפזורת -
פיתה עם זעתר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיליק גורפינקל, "עשיתי כוכב נולד לזעתר": הכירו את הסופר תבלין, כלכליסט 16.03.25
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רותי קינן, שדות זעתר לנצח, באתר ynet, 6 במאי 2003