תפילת יום הכיפורים בזמן המצור על מץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הציורים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הציורים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ציור האירוע, אוסף פויכטונגר, מוזיאון ישראל, ירושלים
תדפיס של התמונה, חברת Bankers & Merchants Lithographing, 1871

תפילת יום הכיפורים התרחשה בזמן המצור על מץ במלחמת צרפת–פרוסיה, בשנת 1870. תפילה זו הונצחה בציורים רבים וזכתה לפרסום.[1][2][3][4] התפילה מסמלת את השתלבותם של היהודים בצבא הפרוסי תוך שמירה על יהדותם, בדומה להשקפת "גרמנים בני דת משה" אשר נפוצה לאחר האמנציפציה.

ב"כתב העת להיסטוריה דתית ואינטלקטואלית" נטען שטקס זה ככל הנראה לא התרחש.[5]

השתלבות היהודים בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת -1750 העניק פרידריך השני, מלך פרוסיה כתב זכויות ליהודים, המחלק את היהודים לשני סוגים:

  • יהודי חצר (יהודי חסות), יהודים אלה היו היהודים שמהם הפיק השלטון את התועלת הרבה ביותר.
  • יהודים נסבלים, היו אנשי הקהילה היהודית ובהם רבנים, חזנים ושוחטים. אלו היו אנשים שהתפרנסו מנתינת שירות לציבור והשלטון לא חש שהוא מקבל תועלת מעבודתם. יהודים אלה לא נהנו מהזכויות שקיבלו יהודי החסות, והיו פחות מוגנים מהם.

ליהודי החצר הותר להעביר את זכות החסות לאחד מילדיהם לפי בחירתם, אולם לילד אחד בלבד. שאר ילדיהם, אם הורשו להישאר בעיר עברו למעמד של יהודים נסבלים.

החוקים אסרו על היהודים לעסוק בעבודות בהן עסקו העירונים הנוצרים, נאסר עליהם לרכוש בהמות פרט לאותן בהמות ששימשו להם כאוכל. הותר להם לסחור בסוסים. נאסר עליהם לייצר משקאות אלכוהוליים, נאסר עליהם לסחור במשקאות אלכוהוליים פרט ליין כשר. נאסר עליהם להתיך מתכות יקרות אולם הותר להם לסחור בהן וגם באבני חן. נאסר עליהם לסחור בצמר אבל הותר להם לסחור בבדי מותרות ובפרוות. הותר להם לסחור בסחורות הבאות מפולין ובכאלו הדורשות קשרים מסחריים בארצות אחרות כגון תה, קפה, שוקולד ודבש.

ב-1812 התפרסמה בפרוסיה פקודה המעניקה שוויון זכויות ליהודי פרוסיה. כך זכו היהודים בזכויות אזרחיות מלאות ולצדן חובות אזרחיות כמו שירות בצבא.[6]

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב - 19 ביולי 1870 הכריז נפוליאון השלישי קיסר צרפת על מלחמה כנגד פרוסיה והקונפדרציה הצפון-גרמנית. ב -2 באוגוסט חדרה "ארמיית הריין" בפיקודו של נפוליאון לפרוסיה. אל מול הכוח הצרפתי עמדו 3 ארמיות שהרמטכל הפרוסי, הלמוט פון מולטקה הזקן, גייס למלחמה (בפלוגות היו גם יהודים שהתגייסו כחלק מחובתם בעקבות הענקת שוויון הזכויות). הכוח הצרפתי החל לסגת באיטיות. ב-12 באוגוסט העביר נפוליאון את הפיקוד על הארמייה הראשונה לגנרל פרנסואה אשיל בזן. ב-18 באוגוסט פתחו הפרוסים בקרב גרבלוט שבו ספגו הרבה אבידות. הגנרל בזן העדיף שלא להשיב מלחמה ובמקום זאת נסוג עם חייליו אל בין חומות העיר המבוצרת מץ.

תפילת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור האירוע פרי מכחולו של הרמן יונקר

יום הכיפורים מתקרב והמלחמה עדיין בעיצומה, ליהודים המגויסים ניתן אישור להתפלל את תפילת יום הכיפורים אך לא היה בנמצא רב צבאי שיעזור בעריכת התפילה. לקראת יום כיפור הגיע למחנה רב צעיר בשם אייזיק בלומשטיין (lb') שניסה לארגן תפילות יום כיפור במפקדת הארמייה הראשונה שהייתה מוצבת בכפר במרחק 8 קילומטרים משדה הקרב. הציעו לרב לערוך את התפילות בכנסייה אך הרב בלומשטיין סירב וייעד לתפילה את חדרו ואת החדר של שכנו. שולחן עם נרות שימש כבימה. בתפילה השתתפו בערך 60–70 חיילים.

הצייר הגרמני הרמן יונקר (Hermann Junker) צייר תמונה של התפילה על פי תיאורו של הרב בלומשטיין ותמונה נוספת על פי דמיונו.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]