הקונפדרציה הצפון-גרמנית
| הקונפדרציה הצפון-גרמנית Norddeutscher Bund | |||||
| |||||
 | |||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||||
| עיר בירה | ברלין | ||||
| משטר | קונפדרציה | ||||
| הקמה תאריך | מלחמת שבעת השבועות 1866 | ||||
| פירוק תאריך | הקמת האימפריה הגרמנית 1871 | ||||
| ישות קודמת |  הקונפדרציה הגרמנית
| ||||
| ישות יורשת |  האימפריה הגרמנית
| ||||
הקונפדרציה הצפון-גרמנית (גרמנית: Norddeutscher Bund) הייתה קונפדרציה של 22 מדינות גרמניות, שהוקמה לאחר מלחמת אוסטריה-פרוסיה, והיוותה את הבסיס לקיסרות הגרמנית, שהוקמה לאחר הניצחון במלחמת פרוסיה-צרפת.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונפדרציה הצפון-גרמנית הוקמה באוגוסט 1866 כברית צבאית של חלק ממדינות הקונפדרציה הגרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה במסגרת מלחמת אוסטריה-פרוסיה וביולי 1867 הפכה למדינה פדרטיבית המורכבת מ-22 מדינות גרמניות, ששכנו מצפון לנהר המיין.
הקונפדרציה נתנה לגרמניה חוקה מסודרת והייתה אבן יסוד בכינונה של האימפריה הגרמנית אשר בתורה אימצה רבים מסעיפי חוקתה כמו גם את דגלה.
שלא כקודמתה, הקונפדרציה הגרמנית, הייתה הקונפדרציה הצפון-גרמנית מדינה של ממש. שטחיה חפפו את שטחי הקונפדרציה צפונית לנהר מיין כולל את מחוזותיה המזרחיים של פרוסיה ואת דוכסות שלזוויג אך ללא שטחי אוסטריה, בוואריה, וירטמברג, באדן וחלקה הדרומי של הדוכסות הגדולה של הסן, והיא איחדה את צפונה של גרמניה תחת הנהגתה של פרוסיה באמצעות איחוד המכס (Zollverein) והסכמי שלום חשאיים עם מדינות הדרום (שנחתמו יום לפני החתימה על שלום פראג).
אף על פי שהקונפדרציה התבטלה לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871[1], שימשה הקונפדרציה אבן יסוד לכינונה של החוקה הגרמנית באותה השנה. חוקה זו העניקה לקאנצלר החדש אוטו פון ביסמרק סמכויות רבות, שכן היא הפכה אותו ל"אחראי" אך לא חייבה אותו לתת דין וחשבון בפני הבונדסטאג, והעבירה לידיו את הסמכויות על התקציב הצבאי (לאחר המשבר החוקתי אליו נקלע וילהלם הראשון בשנת 1862).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לאחר הניצחון על צרפת במלחמת פרוסיה-צרפת
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
