תפילת שווא
| משנה | מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'. מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה כ"ב |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן ר"ל |
  | |
תְּפִלַּת שָׁוְא הוא מונח המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו. המונח משמש גם כביטוי בשפה העברית לדבר שאי אפשר לשנותו.
מקור האיסור וטעמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור האיסור להתפלל תפילת שווא על מקרה שחלף זמנו ועבר נמצא במשנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'. רבי עובדיה מברטנורא מביא טעם לאיסור: "דמאי דהוה הוה", כלומר מה שהיה היה, את המציאות כבר לא ניתן לשנות על ידי תפילה. בספר ערוך השולחן[1] טוען המחבר שבשונה מתפילה, כן ניתן להודות על העבר – ”דמה יועיל תפילה על העבר? על העבר לא שייך רק לשון הודאה. על העתיד שייך רק לשון תפילה.”
המשנה מביאה שתי דוגמאות לתפילת שווא:
היתה אשתו מעוברת, ואמר "יהי רצון שתלד אשתי זכר" – הרי זו תפילת שווא.[2]
היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואמר "יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי" – הרי זו תפילת שווא.
דוגמה נוספת מובאת בברייתא המופיעה במסכת בבא מציעא[3]:
תנו רבנן: ההולך למוֹד את גורנו, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתִּשלח ברכה במעשה ידינו". התחיל למוֹד, אומר: "ברוך השולח ברכה בַּכְּרִי הזה". מדד ואחר כך בירך – הרי זה תפילת שווא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ".[4]
הטעם המובא בברייתא לאיסור תפילת שווא שונה במקצת משאר במשנה. עם זאת, בספר משנת יעקב הוצע שמדובר באותו טעם, כי מאחר שאין הברכה שרויה בדבר הנמדד, ברכה לא יכולה כבר להיות, ולכן הרי זה כצועק ומתפלל על לשעבר.[5]
בספר ישועות יעקב[6] מובא שטעם האיסור הוא שמא ינכו לו מזכויותיו, כמאמר התלמוד בבלי ”אם עושין לו נס – מנכין לו מזכֻיותיו”[7]
תפילה על נס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת המזון של חנוכה כששכח על הנסים אומר בסוף ברכת המזון "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו",[8] לכאורה זה תפילת שוא על נס, ונראה שמותר.
רבי יוסף בכור שור[9] טוען אפשר לבקש שיתרחשו נסים שיכולים לבוא בדרך הטבע – ”לנסים של טבע העולם, שמלחמות החשמונאים משמע שהיה ניסים דרך טבע, משא"כ להחליף נקבה שתֵּעשה זכר”. על ניסים הנוגדים את טבע העולם אסור להתפלל.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "תפילת שוא", באתר ויקישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ר"ל
- ↑ לפי הגמרא, אחרי 40 יום מתחילת ההריון נקבע אם הוולד יהיה זכר או נקבה ובתנאי ששניהם הזריעו בבת אחת, משום שאם איש מזריע תחילה – יולדת נקבה, ואם אישה מזרעת תחילה – יולדת זכר (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א').
- 1 2 גרסה דומה מאוד מופיעה בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח', עמוד ב'
- ↑ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ח'
- ↑ משנת יעקב, באתר היברובוקס
- ↑ תרפ"ב, ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'
- ↑ המפה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ז, סעיף ד'
- ↑ על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.
- ↑ ראו גם במאירי על תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד א'.