יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
Yechiel Michel Epstein (1829-1908).jpg
לידה 24 בינואר 1829
כ' בשבט תקפ"ט
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1908 (בגיל 79)
כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח
נבהרדק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב העיר נובהרדוק
חיבוריו מחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא[1] ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר ולמדן. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס חיבור ספר החינוך. המשפחה גורשה בעת גירוש ספרד, אנשי העיר אפשטיין, הסמוכה לפרנקפורט שבגרמניה, הסכימו לקבלם לעיר והמשפחה שינתה את שמה כאות תודה.

היה תלמידו המובהק של רבי אליהו גולדברג אב"ד בוברויסק. נישא למיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)[2], ושאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.

בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוזיבקוב ברוסיה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות.

לפי בנו לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע אביו, הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר מחב"ד הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על זה וטוענים שלא יכול להיות שזה היה[3].

בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש רב העיר 34 שנה. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.

הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

הוא היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף אליהו הנקין והרב יוסף שלמה כהנמן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בת ר' דוד פרידלנד, ילידת סמולביצ'י (תערוך לפני שולחן, חלק ראשון; עמ' 37, ראה שם בהערה 3)
  2. ^ מיכלה אפשטיין לבית ברלין, בעץ המשפחה באתר אוניברסיטת בר-אילן(הקישור אינו פעיל, 18.2.2019)
  3. ^ יהושע מונדשיין, סיפורים וגלגוליהם, אתר שטורעם, "מקור ברוך" – מקור הכזבים. וכן אצל: איתם הנקין, כתב העת עלוני ממרא 123, ר' יחיאל מיכל עפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת ספר 'מקור ברוך' תשע"א
  4. ^ נולדה בבוברויסק בשנת ה'תר"י בערך (תערוך לפני שולחן, חלק א; עמ' 218, אות יא)
  5. ^ צאצאיו המובאים בכאן לפי גודלם בשנים (ראה תערוך לפני שולחן עמ' 198-199 ואילך)
  6. ^ נפטר בערך בשנת ה'ת"ש בשואה עם יהודי פינסק (כתבי ערוך השולחן, עמ' קצח, נדפס בירושלים תשס"ז)
  7. ^ בזיווג ראשון אשת ר' אפרים זלמן ורהפטיג-שחור, ובזיווג שני אשת ר' משה צבי וולברינסקי רב העיר סקידל מחבר שו"ת שאל וענה, תורת משה (על בבא קמא), נפטרה בערך בשנת ה'ת"ש (תערוך לפני שולחן, חלק ראשון; עמ' 207-212 אות ז')
  8. ^ נולדה בבוברויסק בשנת ה'תרט"ז בערך, ונפטרה בירושלים בכ"ד בשבט ה'תרצ"ג (שם, עמ' 213-217, אות ט ואות י)
  9. ^ בתיה מרים אשת הנציב מכתב הספד על פועלה בישיבת וולוז'ין, בידי נכדתה הרב שאול ליברמן(הקישור אינו פעיל, 18.2.2019)
  10. ^ בתיה מרים ותמונתה בעץ משפחת בר-אילן באתר האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל, 18.2.2019)
  11. ^ על שם אביו של הנצי"ב, הרב יעקב ברלין
  12. ^ על שם דודו של הנצי"ב הרב מאיר ברלין ראב"ד מוהילוב
  13. ^ על קשריו עם גדולי ירושלים ותולדותיו, ראה מרא דארעא ישראל (עמ' קפ"ז)