יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
Yechiel Michel Epstein (1829-1908).jpg
לידה 24 בינואר 1829
כ' בשבט תקפ"ט
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1908 (בגיל 79)
כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח
נבהרדק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 בפברואר 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב העיר נובהרדוק
רבותיו רבי אליהו גולדברג אב בית דין בוברויסק
חיבוריו ערוך השולחן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס חיבור ספר החינוך. המשפחה גורשה בעת גירוש ספרד, אנשי העיר אפשטיין, הסמוכה לפרנקפורט שבגרמניה, הסכימו לקבלם לעיר והמשפחה שינתה את שמה כאות תודה. בספר מקור ברוך אותו חיבר בנו רבי ברוך הלוי אפשטיין מביע הוא את צערו על שינוי שמה של המשפחה.

היה תלמידו של רבי אליהו גולדברג אב בית דין בוברויסק, וכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין מפיו של רבי איצל'ה מוולוז'ין. נישא למיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)[1]. כשנה לאחר נישואיו שב לעיר מולדתו בוברויסק, ושימש כר"מ בישיבה המקומית וכדיין בבית דינו של הרב גולדברג. הוא שאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, ואכן בתחילת דרכו התפרנס מחנות בדים שניהלה אשתו, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.

בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כרבה של הקהילה היהודית בנובוזיבקוב שברוסיה, שהייתה "שטעטל" חסידית. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, לא שלל את החסידות. לפי תיאור בנו, לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע אביו, הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר חב"ד "הצמח צדק", ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על תיאור זה ועל עצם היתכנות הסיפור[2]. באותה תקופה הוציא את ספרו "אור לישרים" ובהסכמות לספר שם בהבלטה את הסכמותיהם של ר' אהרון ור' מנחם נחום מצ'רנוביל שהיו אדמור"ים חסידיים. הרב איתם הנקין[3] סובר שזה משום שהיה רב של קהילה בעלת אופי חסידי ובעיקר בשל התועלת שהדבר יביא לפרסום ורכישת הספר בעיירה וסביבתה.

בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. שם התמודד עם נושאים שונים, ביניהם הציונות שיחסו אליה עקרונית היה קר. בשנת תרס"ה 1904 בעקבות ייסוד המזרחי פרסם באופן חריג את דעתו השלילית על הציונות בעיתון "הפלס". מנגד יש עדויות על השתתפותו בכנס ציוני שנערך בעיירה[4]. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) ונקבר שם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.

הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

הוא היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף אליהו הנקין והרב יוסף שלמה כהנמן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכלה אפשטיין לבית ברלין, בעץ המשפחה באתר אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ יהושע מונדשיין, סיפורים וגלגוליהם, אתר שטורעם, "מקור ברוך" – מקור הכזבים. וכן אצל: איתם הנקין, כתב העת עלוני ממרא 123, ר' יחיאל מיכל עפשטיין וה'צמח צדק' בעדשת ספר 'מקור ברוך' תשע"א
  3. ^ תערוך לפני שולחן, עמוד 62
  4. ^ הרב איתם הנקין, בין ציונות לציונים
  5. ^ נולדה בבוברויסק בשנת ה'תר"י בערך (תערוך לפני שולחן, חלק א; עמ' 218, אות יא)
  6. ^ צאצאיו המובאים בכאן לפי גודלם בשנים (ראה תערוך לפני שולחן עמ' 198-199 ואילך)
  7. ^ נפטר בערך בשנת ה'ת"ש בשואה עם יהודי פינסק (כתבי ערוך השולחן, עמ' קצח, נדפס בירושלים תשס"ז)
  8. ^ בזיווג ראשון אשת ר' אפרים זלמן ורהפטיג-שחור, ובזיווג שני אשת ר' משה צבי וולברינסקי רב העיר סקידל מחבר שו"ת שאל וענה, תורת משה (על בבא קמא), נפטרה בערך בשנת ה'ת"ש (תערוך לפני שולחן, חלק ראשון; עמ' 207-212 אות ז')
  9. ^ נולדה בבוברויסק בשנת ה'תרט"ז בערך, ונפטרה בירושלים בכ"ד בשבט ה'תרצ"ג (שם, עמ' 213-217, אות ט ואות י)
  10. ^ בתיה מרים אשת הנציב מכתב הספד על פועלה בישיבת וולוז'ין, בידי נכדתה הרב שאול ליברמן(הקישור אינו פעיל, 18.2.2019)
  11. ^ בתיה מרים ותמונתה בעץ משפחת בר-אילן באתר האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל, 18.2.2019)