ספר אהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר אהבה
ספר אהבה (cropped).jpg
מידע כללי
מאת רמב"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם ספר המדע
הספר הבא ספר זמנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם. הספר עוסק במצוות המבטאות את אהבת ה' ובפרטיהם המעשיים[1].

הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר[2]: "ספר שני. אכלול בו המצוות שהן תדירות, שנצטווינו בהם כדי לאהוב את המקום ולזוכרו תמיד, כגון קרית שמע, ותפילה, ותפילין, וברכות; ומילה בכלל[3], לפי שהיא אות בבשרנו להזכיר תמיד בשעה שאין שם לא תפילין ולא ציצית וכיוצא בהן. וקראתי שם ספר זה ספר אהבה."

מבנה הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק הפותח את הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדרכו ביתר הספרים, בפתיחת הספר הרמב"ם מציב פסוק המכוון לתוכנו של הספר. בספר אהבה הפסוק הפותח הוא מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי[4] מספר תהלים. הפסוק מבטא את אהבת האדם לתורה ולבורא, ואת העיסוק התדיר בתורה שנובע מאהבה זו. האוהב מגלה את אהבתו על ידי עיסוקו התדירי. דומה הדבר לגדר המצווה של אהבת ה' שתיאר הרמב"ם בהלכות תשובה[5]:

וכיצד היא האהבה הראויה, הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד כמו שציונו בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני, וכל שיר השירים משל הוא לענין זה.

הנושאים הכלולים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לשישה נושאים ראשיים:

כנספח לספר מופיע סדר התפילה, נוסח התפילה לדעת הרמב"ם.

הכללת הלכות מילה בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במורה הנבוכים[6] מחלק הרמב"ם את סוגי המצוות והוא מגדיר את הקבוצה התשיעית "הכלל התשיעי כולל שאר העבודות הכוללות המעשיות, כתפילה וקריאת שמע ושאר מה שספרנום ב"ספר אהבה" - מלבד המילה. ותועלת זה הכלל מבוארת שהוא כולו - מעשים שמחזקים הדעות באהבת האלוה ומה שצריך שיאמן בו ושייוחס אליו". לפי ההגדרה הזו מצוות מילה הייתה צריכה להופיע בספר קדושה ולא בספר אהבה. אך בהמשך דבריו[7] כותב הרמב"ם שמלבד עניין הפחתת התאווה שבמצוות המילה יש בה טעם נוסף והוא אות לאמונה בה': "יש במילה עוד ענין אחד צריך מאד והוא שיהיה לאנשי זאת האמונה כולם - רצוני לומר מאמיני יחוד השם - אות אחד גשמי שיקבצם, ולא יוכל מי שאינו מהם לומר שהוא מהם והוא נכרי... וכן זאת המילה היא הברית אשר כרת אברהם אבינו על אמונת יחוד השם. וכן כל מי שימול יכנס בברית אברהם להאמין היחוד "להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך". וזה גם כן ענין חזק כראשון בטעם המילה ואפשר שהוא יותר חזק מן הראשון".

נראה שסברה זו הביאה להכרעת הרמב"ם להכליל את הלכות מילה בספר אהבה.

המצוות המבוארות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר אהבה מבוארות אחת עשרה מצוות עשה:

פסקים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריאת שמע - פשטות לשון הרמב"ם בתחילת הלכות קריאת שמע מורה על חובה מהתורה לקרוא את שלש הפרשיות[8]. בנושא זה דנו בספר שאגת אריה ועוד[9].
  • ברכות קריאת שמע - לדעת הרמב"ם אם לא בירך אותן בזמן קריאת שמע יוכל לברך אותן כל היום[10].
  • תפילת מנחה - זמן תפילת מנחה הוא מתשע שעות ומחצה ועד י"א שעות חסר רביע (בפלג המנחה הראשון). המתפלל מנחה לאחר פלג המנחה יצא, וכן מי שהתפלל משש שעות ומחצה ולמעלה[11].
  • מספר חוטי התכלת - לדעת הרמב"ם יש להטיל בכל גדיל שבעה חוטי לבן וחוט תכלת אחד[12], וזאת בשונה משיטת הראב"ד לפיה יש ששה חוטי לבן ושני חוטי תכלת, ומשיטת תוספות לפיה יש ארבעה חוטי לבן וארבעה חוטי תכלת.
  • מילה - עונש כרת יחול רק למי שנפטר מבלי למול[13].

חלקים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר אהבה עוסק במצוות המבטאות את האהבה, ואילו מצוות אהבת ה' עצמה, שהרמב"ם לומד אותה מהפסוק "ואהבת את ה'", כלולה כבר בהלכות יסודי התורה שבספר המדע.
  2. ^ הקדמה למשנה תורה
  3. ^ בדברים אלה רומז הרמב"ם לשאלה האם מילה כלולה בספר קדושה או בספר אהבה, ראו להלן
  4. ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ז.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י', הלכה ג'.
  6. ^ חלק ג פרק לה
  7. ^ חלק ג פרק מט
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ב'.
  9. ^ ראו שאגת אריה סימן ב, במה שדן שם בדברי הפרי חדש.
  10. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה י"ג.
  11. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה ב'.
  12. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק א', הלכה ו'.
  13. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ב'. וזה בשונה משיטת הראב"ד שחייב כרת בעודו בחיים, ואם ימול ייפטר ממנו.
  14. ^ ראו יוסי פרץ, ‏מסורות החלוקה של הפרשיות הפתוחות והסתומות בתורה בכתבי יד אשכנזיים מקראיים מימי הביניים, JSIJ‏ 14, 2018, בפרט בעמוד 4.