המפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז. חיבור זה התקבל בקהילות אשכנז כפסקי ההלכה החשובים ביותר, וכל אחרוני אשכנז התייחסו אליו.

שמו של הספר קשור באנלוגיה לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של מפת שולחן לשולחן (ערוך). הספר אינו מודפס לבדו אלא כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.

ספריו המרכזיים של הרב קארו, פירוש 'בית יוסף' על הטור ולאחר מכן השולחן ערוך (שהוא מעין התמצית ההלכתית של ה'בית יוסף'), זכו כבר בימיו לתפוצה רבה והעמידו בסכנה את המסורת האשכנזית. כדי להגן על מסורת זו מצד אחד, ומצד שני לא לפגוע בהסכמה הרחבה לשולחן ערוך, כתב הרמ"א את הפירוש 'דרכי משה' על הטור, ואת המפה על השולחן ערוך. בניגוד לרב קארו, המתבסס בעיקר על הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, מביא הרמ"א בספריו אלה את דברי הפוסקים האשכנזיים ואת מנהגי קהילות אשכנז. על פי עדותו בהקדמתו לספרו על הבית יוסף, החל הרמ"א לכתוב בעצמו ספר פסיקה מסכם עוד קודם שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של הרב קארו, גנז את ספרו שלו כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה כתב את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.

בדרך כלל בסוף כל הערה של 'המפה' יש ציון מקור לדברי ההגהה בדברי הראשונים והאחרונים או שאין מקור ואלו דברי הרמ"א בעצמו (ד"ע = דברי עצמו), מקורות אלו לא נכתבו על ידי הרמ"א[דרוש מקור].

המפה כוללת גם ביאורי מילים ועניינים לדברי השולחן ערוך, שבהם הרמ"א אינו חולק עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]