תפסת מרובה לא תפסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפסת מרובה לא תפסת (במלואו "תפסת מרובה לא תפסת - תפסת מועט תפסת") הוא ניב שמשמעותו שמי שמנסה לקחת כמות לא סבירה (או להשיג יותר מדי) עלול שלא להצליח, או לאבד את מה שהשיג, ולהשאר בלי כלום.

מקור הביטוי הוא במספר מקומות בתלמוד בהם הוא מבאר מדוע דרשת חז"ל מהפסוק לימדה כמות קטנה ולא כמות גדולה. למשל, במסכת ראש השנה (דף ד ע"ב) מבארת הגמרא שאת קרבן הראיה של חג השבועות אפשר להביא במשך ששת הימים שלאחר החג, בדומה לחג הפסח, ולא במשך שבעת הימים שלאחר החג, כפי הדין בחג הסוכות.

במסכת יומא (דף פ ע"א) הגמרא אומרת שניתן להשתמש בכלל זה כדי להסיק שהגודל המינימלי של אוכל המקבל טומאה הוא בגודל ביצת תרנגולת דווקא ולא ביצה יותר גדולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]