תרפיית קרניוסקרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול בשיטת תרפיית קרניוסקרל

תרפיית קרניוסקרל (אנגלית: Craniosacral Therapy) היא שיטת "טיפול" פסאודו-מדעית ברפואה משלימה המתבצעת באמצעות מגע ומישוש, שנועד ל"איזון תנודת נוזל המוח והשדרה" במטרה לחזק את "כוח הריפוי הפנימי" והיא מתאימה למגוון רחב של מצבים רפואיים. אין ראיות מדעיות לטענות השיטה.

פיתוח השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת קרניוסקרל פותחה בשנת 1930 על ידי האוסטאופת ד"ר ווילאם סטרלנד (William Garner Sutherland, ‏1873‏-1954), שטען כי בהיותו סטודנט מצא כי ניסיונו מתנגש עם מה שנלמד אז בבית הספר לרפואה שאין תנועה בין עצמות הגולגולת של האדם. סטרלנד המשיך במחקריו עד שמצא, לדבריו, כי קיימת תנועה, ותדירותה ואיכותה מעידה על המצב הבריאותי, הנפשי והפיזי, של האדם. מתוך התבוננות בצורת עצמות הגולגולת למד שיש ביניהן חפיפה מסוימת, שהזכירה לו זימי דג. סטרלנד הסיק שייתכן שהמטרה של צורה זו היא לאפשר תנועת נשימה בין העצמות. הוא הניח כי חוסר תנועה עלול לגרום לבעיות שונות.

בניסוי שערך סטרלנד חבש קסדה מיוחדת, שהפעילה לחץ על אזורים שונים בגולגולתו, הוא מצא, לדבריו, שהלחץ במקומות מסוימים מביא לשינויים פיזיים, ובהם הפרעות עיכול, נשימה או כאבי ראש ולשינויים מנטליים - חוסר שקט, כעס, ירידה בזיכרון, פגיעה ביכולת הדיבור ועוד. סטרלנד טען כי התנועה של מערכת העצמות בגולגולת היא תנועה עדינה של התכווצות והתרחבות, אשר עובדת בתנועה מחזורית ובלתי רצונית. כל הגוף נע, כביכול, עם תנועה זו, והיא אינה תלויה בקצב הלב או הנשימה. על בסיס הניסוי טבע סטרלנד את המונח "נשימת החיים", ופיתח את שיטת קרניוסקרל.

תרפיית קרניוסקרל איננה מגובה במחקרים מדעיים ואף עומדות בסתירה לעובדות מבוססות בביולוגיה וברפואה.

המנגנון המכני של המערכת הקרניוסקרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השיטה, קיימים חמישה ביטויים פיזיולוגיים למערכת הנשימה הראשונית:

  1. תנועה בין עצמות הגולגולת
  2. תנועה של עצם העצה בין עצמות האגן
  3. תנודת נוזל המוח והשדרה
  4. פעימת מערכת העצבים המרכזית
  5. מתח הדדי בקרומי המוח

גישות שונות בקרניוסקרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגישה הביודינמית - גישה "אנרגטית", אותה מובילים פרנקלין סילס, ה. מילן ורונלד בייקר. הדגש בשיטה האנרגטית הוא בהקשבה ובמתן האפשרות למערכת הפנימית להתחבר אל "כוח הריפוי הפנימי", על מנת למצוא את האיזון והבריאות. תפקיד המטפל הוא להתבונן ולהקשיב על מנת לשפר את ביטוי "נשימת החיים" בגוף, האחראית על תפקוד המגנון המכני-פיזיולוגי בגוף.
  • הגישה המכנית - ע"פ דר' ג'ון אפלדג'ר. בגישה זו מושם דגש על תיקון המנגנון המכני כמו בטיפול אוסטאופתי הכולל הפעלת מניפולציות עדינות, לתיקון תנועתיות המערכת הקרניו סקראלית. מטרת ה"טיפול" היא לשפר את המנגנון המכני של מערכת הקרניוסקרל כדי לחזור לאיזון פיזי ונפשי.

דחיית הממסד הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 ביצע אדזרד ארנסט (אנ') - רופא חוקר, סקירה שיטתית של ניסויים קליניים רנדומלים, שנעשו בטיפול קרניוסקרל. מסקנתו הייתה, שמלבד השפעות אקראיות, שיטת הטיפול אינה מבוססת על הוכחות שעלו מניסויים קליניים קפדניים. בבלוג שלו הוא כתב, "זו הייתה דרך נימוסית ומדעית לומר, ששיטת הקרניו סקרל היא זיוף" (רוח הדברים).

בנוסף, ציין ארנסט, שחמישה מתוך ששת המחקרים שקרא, היו באיכות מחפירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרפיית קרניוסקרל בוויקישיתוף