תשובות הרמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.

שמו של הרמב"ם התפרסם עוד בימי חייו כגדול הדור, והוא החל לקבל שאלות בנושאי הלכה ובנושאי השקפה מכל רחבי העולם היהודי. את תשובותיו בנושאי השקפה נהוג לכנות אגרות הרמב"ם, עקב אורכן ורב גוניותן, אך בידינו מצויות כ־3000 [דרוש מקור] תשובות הלכתיות שהרמב"ם כתב בכל ענפי התורה. תשובות אלו לקוחות בעיקר מן הגניזה הקהירית, שהרמב"ם פעל בסמיכות אליה. עקב כך נמצאו בגניזה כתבים רבים של הרמב"ם אף בכתב ידו.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובותיו של הרמב"ם קצרניות ופסקניות. בניגוד לסגנון הנפוץ של התשובות בתקופות יותר מאוחרות, אין הרמב"ם דן בנושא השאלה בגוף התשובה, אלא מוסר את המסקנה הסופית במהירות. דבר זה גרם במהלך הדורות ללימוד מצומצם יחסית של תשובותיו, עקב מיעוט החידוש בהן, לכאורה.

הוצאות והדפסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובות אלה כונסו בהוצאות שונות. הוצאה נפוצה בישיבות היא "שו"ת פאר הדור" בהוצאת מכון ירושלים, שמכילה מבחר קטן של תשובותיו, בצירוף ציונים והערות מהמהדיר, הרב דוד יוסף בנו של הרב עובדיה יוסף. מהדורה מקיפה יותר יצאה בההדרת פרופסור יהושע בלאו בהוצאת "חברת מקיצי נרדמים".

לימוד תשובות הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימוד של תשובותיו עדיין נמצא בשלבים התחלתיים, בעיקר עקב הזמן הקצר שעבר מאז גילוין של רבות מהן. בדורות קודמים לא הרבו ללמוד את תשובותיו המפורסמות, עקב סגנונן הקצרני, והתאמתן לפסיקותיו של הרמב"ם במשנה תורה. סיבה נוספת למיעוט הלימוד היא היעדר בית מדרש, שימשיך את דרך הפסיקה של הרמב"ם באופן ישיר, שכן רצף בית מדרשו שלו נקטע כמאתיים שנה לאחר מותו, ולאחר היעלמות צאצאיו שהמשיכו את דרכו אחריו.

חשיבות לימוד התשובות היא ביכולת להשוות בין התייחסותו של הרמב"ם לשאלות נקודתיות, לעומת ניסוחו הכללי במשנה תורה. השוואה זו - יש בה ללמד על גישתו בפסיקת ההלכה, ובהתייחסות למציאות משתנה. לימוד זה מקבל משנה חשיבות, היות שהרמב"ם לא הספיק לכתוב מקורות לספרו משנה תורה, ולכן הצלבת תשובותיו עם פסקיו הכלליים - יש בה כדי לשפוך אור נוסף על המקורות, בנוסף למלאכה האדירה שביצעו בנושא מפרשי הרמב"ם לאורך הדורות, שלא היו בידיהם תשובותיו, ולפעמים נאלצו להסתפק בהשערות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]