תשניק סב-לידתי
| תחום |
רפואת ילדים  |
|---|---|
| גורם |
placental insufficiency, צניחת חבל הטבור, תסמונת מצוקה נשימתית ביילודים, בקע סרעפתי מולד, cephalopelvic disproportion, היפרדות שליה, מיעוט מי שפיר, פיגור גדילה תוך-רחמי, מום לב מולד |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
973501 |
| MeSH | D001238 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
KB21 |
  | |
תשניק סב לידתי (בלועזית: perinatal asphyxia) או תשניק יילוד[1] הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר במהלך הלידה כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן ודם לגופו[2]. ע"פ ארגון הבריאות העולמי, תשניק סב לידתי מוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום בזמן הלידה[3].
מחסור בחמצן לזמן ממושך יכול לגרום לנזק לרוב אברי הגוף (לב, ריאות, כבד, כליות, מעיים) אך הנזק המוחי הכי מדאיג מכיוון שהכי קשה לרפאו בצורה מהירה ומושלמת[4]
כל שנה נולדים ברחבי העולם כ-4 מיליון תינוקות עם תשניק כאשר מיליון תינוקות מתים, ומיליון נוספים סובלים מנזק מוחי[5]מה שהפך זאת לאחת מעשר הסיבות המובילות למוות של היילוד[6].
סיבות (אטיולוגיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבות מתחלקות למספר גורמים:
סיבות אימהיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלה שקשורה לאמא בזמן הלידה כגון: התייבשות או דלקת ריאות שגורמות לירידה ברמת החמצן אצל האם וכך גם רמת החמצן לשליה בירידה, דבר הגורם נזק באספקת החמצן לעובר.
- סוכרת הריונית שאינה מאוזנת או אינה מאובחנת.
- לחץ דם אמהי נמוך עקב לחץ דם נמוך של כלי דם גדולים בשל השפעת חומרי הרדמה[7].
סיבות רחמיות/שלייתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשליה יש מאגר חמצן מספק לעובר שמתחדש בין כל ההתכווצויות של הרחם בזמן הלידה. במקרים שההתכווצויות של הרחם מתמשכות ללא הרפיה מתאימה ביניהן, תהיה ירידה בזרימת הדם והחמצן לרחם והעובר יסבול מהיפוקסמיה (חוסר חמצן).
- היפרדות מוקדמת של השליה.
- אי ספיקה שלייתית[4].
סיבות הקשורות לחבל הטבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קשר בחבל הטבור עלול לגרום להפרעה בזרימת הדם לעובר. במהלך הלידה הקשר עלול להתהדק ולגרום לחסימה מלאה של זרימת הדם לעובר.
- סיבוב חבל הטבור סביב היילוד וגופו - עלול להוביל לחנק ופגיעה באספקת החמצן למוחו[2].
סיבות עובריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיבות אלה אינן שכיחות, אך העיקרית היא אנמיה עוברית חמורה לעובר, שיכולה להיגרם מדימום העובר.
- חוסר התאמה בסוג דם.
- זיהום העובר בזמן הלידה[7].
תיאור התהליך (פתופזיולוגיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר יש תשניק חריף, זרימת הדם מועברת לאיברים חיוניים, בעיקר המח, הלב והאדרנל ופחות לאיברים שאינם חיוניים (מעיים, כבד וכליות). כאשר אספקת החמצן ממשיכה לרדת, גם האיברים החיוניים נפגעים, קצב הלב ותפוקתו יורדים ויש ירידה בלחץ הדם[8].
סימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימני התשניק משתנים ע"פ דרגת התשניק מדרגה קלה בה יזדקק היילוד לגירוי וטיפול מינימלי עד דרגה של תשניק חריף/חמור בו היילוד יהיה אפטי, ללא תגובות, טונוס ירוד ללא תנועות נשימה, דופק איטי ולחץ דם נמוך. צבעו יהיה חיוור וכחלון המצריך החייאה, טיפול תרופתי והנשמה. דרגה קיצונית של תשניק עלולה לגרום לדום לב ומוות[7]. תשניק סב לידתי - חשוב שיאובחן ויטופל מהר. יש מצבים שאפילו עיכוב קל בטיפול עלול להיות קריטי. בזמן הלידה המוח האנושי יכול לתפקד ללא אספקת חמצן למשך 8–10 דקות לכל היותר. פרק זמן ארוך מזה יגרום לנזקים חמורים, נוירולוגיים ומוטוריים למוח וליתר חלקי הגוף ואף למוות של התינוק.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת הטיפול היא חמצון יעיל של הילוד.
העקרונות הטיפוליים:
- פתיחת נתיב אוויר - שאיבת הפרשות.
- גירוי התינוק על ידי טפיחות על כפות הרגליים.
- מתן 100% חמצן.
- להנשים דרך צינור בקנה הנשימה במידת הצורך.
- לדאוג למחזור הדם על ידי עיסוי לב ומתן תרופות החייאה לפי הצורך.
- מניעת אובדן חום על ידי שמירת גופו של הילוד יבש[5].
טיפול מוצלח בתשניק תלוי בהערכה מהירה ונכונה של חומרת התשניק והתחלה מהירה של טיפול יעיל. תינוק שעבר תשניק יועבר למחלקת טיפול נמרץ להמשך טיפול[9].
סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבוכים כתוצאה מתשניק נובעים מנזק שאירע לאיברים עקב חוסר חמצן, כאשר האיברים העיקריים שנפגעים הם המוח, מערכת העיכול, הכבד, הכליות והלב.
- המוח - דימום תוך חדרי, הידרוצפלוס, אנצפלופתיה היפוקסית - סיבוכים אלה מובילים לפיגור פסיכו מוטורי, שתוק מוחין[10] פרכוסים, ליקוי בשמיעה וראייה. ריפוי כמעט ואינו קיים והטיפול בעיקר תומך.
- מערכת העיכול - שיתוק המעי, קושי בהזנה, דלקת מדממת של הקיבה, פרפורציה של הקיבה/מעי ודלקת נמקית של המעי - בטיפול נכון צפויה החלמה טובה.
- הכבד - צהבת פיזיולוגית מוגברת, הפרעות בתפקודי קרישה, נמק או אי ספיקה של הכבד - אלו סיבוכים נדירים.
- הכליות - אי ספיקת כליות, נמק של האבוביות - צפויה החלמה טובה.
- הלב - איסכמיה של רקמת שריר הלב, אי ספיקת לב - נדיר, הפרעות קצב על-חדריות הן שכיחות ובדרך כלל חולפות.
בנוסף ניתן לראות היפוגליקמיה חולפת והיפוקלצמיה[5].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תשניק היילוד במילון רפואה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 עופר סולר, תשניק סב לידתי
- ^ WHO, perinatal mortality: a listing of available infomation(הקישור אינו פעיל)
- ^ 1 2 Chibi Andres et al, Risk Factor of Birth Asphyxia in an Urban Facility in Cameroon, Iran J Child Neural
- ^ 1 2 3 Steven R. Leuthner, Low Apgar score and the definition of birth asphyxia, Pediatric Clinics of North America
- ^ Chapter, Global Neonatal Helth, דיונון, 2012
- ^ 1 2 3 ד"ר מייקל דוריאן גולדברג, המדריך לניאונטולוגיה קלינית, דיונון, 2006
- ^ Felipe Goni de Cerio et al, Neuroprotective Therapies after Perinatal Hypoxic-Ischemic Brain Injury, brain sciences
- ^ Jeffry M. Perlman, Intervention Strategies for Neonatal Hypoxic-Ischemic Cerebral Injury, Clinical Therapeutics
- ^ Nabil Al-Macki et al, The Spectrum of Abnormal Neurologic Outcome Subsequent to Term Intrapartum Asphyxia, pediater neural
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.