תת-יבשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום לוויין של תת-היבשת ההודית

תת-יבשת היא מסה יבשתית גדולה, בעלת מאפיינים ברורים, המבדילים אותה מהשטחים האחרים ביבשת, ויוצרים חלוקה ברורה של היבשת המכילה אותה.

המילה המיודעת באנגלית (the subcontinent) מתייחסת לתת-היבשת ההודית. תת-היבשת ההודית מכילה את הודו, פקיסטן, בנגלדש, נפאל, בהוטן, וסרי-לנקה. ההגדרה היא ברורה למדי, ולמרות שתת-היבשת ההודית מכילה מגוון של סביבות אקולוגיות (מדבריות, יערות גשם ורכסי הרים), מגוון רב של דתות (הינדואיזם, בודהיזם, אסלאם, סיקים ועוד), וטיפוסים אתניים היא יוצרת אזור נבדל משאר אסיה מבחינה גאו-תרבותית.

המזרח התיכון הוא תת-יבשת תרבותית שרובה באסיה ומיעוטה באפריקה (מצרים) וב-אירופה (טורקיה), והיא נחשבת לאזור נבדל מבחינה גאו-תרבותית מאסיה, מאירופה ומאפריקה.

תת יבשת נוספת נמצאת בצפון אפריקה. מדינות המגרב (לוב, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו ומאוריטניה), הולכות ונתפסות בשנים האחרונות כמהוות תת-יבשת של אפריקה.

הגדרה נוספת היא של מסה יבשתית גדולה, שהיא קטנה מיבשת ממש, כמו גרינלנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תת-יבשת בוויקישיתוף
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.