תת-יבשת
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
"תת-יבשת" היא מסה יבשתית גדולה ומובחנת המהווה חלק מיבשת גדולה יותר, המאופיינת לעיתים קרובות בגאוגרפיה ייחודית, גיוון תרבותי או פוליטי וחשיבות היסטורית.
מבחינה גאולוגית, תת-יבשת היא לרוב אזור השוכן על לוח טקטוני נפרד, או כזה המופרד משאר היבשת על ידי מחסומים טבעיים משמעותיים, כגון רכסי הרים גבוהים או ימים. דוגמה בולטת לכך היא תת-היבשת ההודית, המופרדת מאסיה על ידי הרי ההימלאיה ושוכנת על הלוח ההודי, מה שמעניק לה זהות גאוגרפית ואקלימית ייחודית משלה. מעבר להיבט הפיזי, השימוש במושג משמש לעיתים קרובות לתיאור אזורים בעלי מאפיינים תרבותיים והיסטוריים משותפים המבדילים אותם מסביבתם הקרובה. ישנם גאוגרפים המייחסים את המונח גם לאזורים נוספים כמו חצי האי ערב, גרינלנד או קרן אפריקה, בשל בידודם היחסי או גודלם המשמעותי.
בהקשרים מודרניים, המונח משמש פעמים רבות כשם נרדף לדרום אסיה, הכוללת מדינות כמו הודו, פקיסטן, בנגלדש, נפאל, בהוטן, וסרי לנקה, ומדגיש את המורשת המשותפת והקשרים הגאופוליטיים העמוקים בין מדינות האזור. באנגלית, המילה המיודעת "תת־היבשת" (the subcontinent) מתייחסת לתת-היבשת ההודית למרות שתת-היבשת ההודית מכילה מגוון של סביבות אקולוגיות (מדבריות, יערות גשם ורכסי הרים), מגוון רב של דתות (הינדואיזם, בודהיזם, אסלאם, סיקים ועוד), וטיפוסים אתניים היא יוצרת אזור נבדל משאר אסיה מבחינה גאו-תרבותית.
מבחינה טקטונית, חצי האי ערב נחשב לעיתים קרובות לתת-יבשת, שכן הוא שוכן על לוח טקטוני נפרד (הלוח הערבי) ומופרד משאר אסיה ואפריקה על ידי מערכות העתקים ובקעים, מה שמעניק לו מאפיינים גאולוגיים ייחודיים משלו. עד לפני כ-25 עד 30 מיליון שנה, האזור הזה היה מחובר פיזית וגאולוגית ליבשת אפריקה, כחלק מהלוח האפריקאי. תהליך ההיפרדות החל כאשר סדק ענק נוצר בקרום כדור הארץ, מה שגרם לערב "להיקרע" מאפריקה ולהתחיל לנוע צפונה ומזרחה. הקרע הזה הוא מה שאנו מכירים כיום כים סוף ומפרץ עדן. למעשה, ים סוף הוא אוקיינוס בהתהוות שנוצר כתוצאה מהתרחקות תת-היבשת הערבית מאפריקה. ייחודו של הלוח הערבי מתבטא בכך שיש לו גבולות ברורים מכל עבריו, המנתקים אותו מהסביבה. במערב ובדרום-מערב, הגבול הוא גבול של "פתיחה" (הים האדום), שם הקרקע נבקעת ומתרחבת. לעומת זאת, בצפון ובמזרח, תת-היבשת הזו מתנגשת בעוצמה בלוח האירו-אסייתי. ההתנגשות הזו היא הכוח המניע שיצר את רכס הרי זגרוס באיראן ואת הרי הטאורוס בטורקיה. אספקט נוסף המייחד את האזור הוא השבר הגאולוגי המפריד בינו לבין הלבנט, המוכר לנו כהבקע הסורי-אפריקאי (או ליתר דיוק, בקע ים המלח בחלקו הצפוני). מבחינה סטרטיגרפית, האזור מאופיין במדף יבשתי רדוד ועתיק ששקעו בו כמויות אדירות של חומר אורגני בעידנים קדומים, מה שמסביר מדוע תת-יבשת זו מחזיקה בחלק ניכר מעתודות הנפט העולמיות, בניגוד לאזורים הסמוכים לה באפריקה או במרכז אסיה שבהם התנאים היו שונים.
המזרח התיכון הוא תת-יבשת תרבותית שרובה באסיה ומיעוטה באפריקה (מצרים) וב-אירופה (טורקיה), והיא נחשבת לאזור נבדל מבחינה גאו-תרבותית מאסיה, מאירופה ומאפריקה.
תת יבשת נוספת נמצאת בצפון אפריקה. מדינות המגרב (לוב, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו ומאוריטניה), הולכות ונתפסות בשנים האחרונות כמהוות תת-יבשת של אפריקה.
הגדרה נוספת היא של מסה יבשתית גדולה, שהיא קטנה מיבשת ממש, כמו גרינלנד.
