10cc

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
10cc
10CC - TopPop 1974 2.png
10cc ב-1974
מידע כללי
מוקד פעילות סטוקפורט, אנגליה
שנות פעילות 1972–1983; 1991–1995, 1999–היום
סוגה רוק
רוק פופ
פופ
חברת תקליטים UK Records, Mercury Records, פולידור רקורדס
Allmusic mn0000502163
האתר הרשמי
חברים
גרהאם גולדמן
אריק סטיוארט
קווין גודלי
לול קרים

10cc היא להקת רוק בריטית אשר הייתה פופולרית בשנות ה-70. את הלהקה הקימו ארבעה מוזיקאים אשר עבדו יחד במשך מספר שנים: גרהאם גולדמן, אריק סטיוארט, קווין גודלי ולול קרים. כל חברי הלהקה שרו, כתבו, הלחינו והפיקו, וכן ניגנו במגוון כלי נגינה. בשנת 1976 גודלי וקרים עזבו את הלהקה, שהמשיכה לייצר ולהופיע בהובלת סטיוארט וגולדמן עד 1996, כאשר גם סטיוארט פרש. היום, גולדמן ממשיך לתור עם להקת הופעות בשם 10cc, אך זו כבר אינה להקה יוצרת.

הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת החברים המקוריים בלהקה עבדו יחד במסגרת מספר להקות רוק אנגליות כמו The Mindbenders, והיו בין המקימים של Strawberry Studios, שלימים הפך גם לסטודיו ההקלטות של הלהקה. חברי הלהקה הקליטו יחד במסגרת אלבומים של אמנים אחרים, וגם הקליטו עבודה מקורית משלהם, שפורסמה תחת מגוון שמות להקה. הצלחתם הייתה מוגבלת - הם היו מוכרים כמוזיקאים מוכשרים ועבדו באופן רציף, אך לא זכו לפרסום או למקום במצעדי הפזמונים.

ב-1972 החליטו הארבעה שניתן להפיק משהו מוצלח מהמוזיקה שכל אחד מהם עבד עליה בנפרד, וכך הקליטו את הסינגל "Waterfall", והציעו אותה לאפל רקורדס. אפל סברו כי אין לשיר פוטנציאל מסחרי, אך החברים לא ויתרו, והמשיכו לפנות למפיקים פחות מסחריים. בינתיים הם הקליטו שיר נוסף, "Donna" שרצו שיופק כצד ב' לשיר הראשון. השיר היה פרודיה על סגנון ה-doo-wop בסגנון פרנק זאפה, והוא מאוד מצא חן בעיני ג'ונתן קינג, הבעלים של UK Records, שהחתים את הלהקה ונתן להם את השם 10cc.

הצלחת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "Donna" זינק מיד למצעדי הפזמונים, ואף הגיע למספר 2. זמן לא רב לאחר מכן, "Rubber Bullets", שיר סאטירי נוסף, הפעם על "Jailhouse Rock" של אלוויס פרסלי, נהיה ללהיט הבינלאומי הראשון של הלהקה. שיר שלישי של הלהקה הגיע למקום עשירי במצעד הפזמונים, וכך גובשה הצלחת הלהקה, שהמשיכה להפיק להיטים כמו "Wall Street Shuffle", "The Dean and I" ו-"Silly Love". האלבום הראשון שלהם, שנקרא "Sheet Music" היה הצלחה מסחררת, ונשאר במצעדים שישה חודשים, וסלל את הדרך לסבב הופעות בארצות הברית והופעות בתוכניות טלוויזיה פופולריות.

למרות הצלחת הלהקה, המוזיקאים עצמם לא זכו לתמורה כלכלית רבה, ולכן ב-1975 הם עזבו את קינג וחתמו חוזה לחמש שנים עם Mercury Records. באותו זמן, הלהקה כבר הקליטה את השיר "I'm Not In Love"(אנ'), שהיה צפוי להיות הלהיט הגדול ביותר שלהם, והם השתמשו בזה כדי להשיג תמורה נדיבה ממרקורי עבור חמשת האלבומים הבאים שלהם.

כשיצא האלבום הבא של 10cc, ‏"The Original Soundtrack", נבואתם התגשמה. האלבום זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית מסחררת, והשיר "I'm Not In Love" הגיע למקום ראשון במצעדים. גם האלבום הרביעי של הלהקה, "How Dare You!" כלל שירים שהפכו ללהיטים.

פירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אך עד שנת 1976, כבר היו חיכוכים בין חברי הלהקה. מחלוקות מוזיקליות-אסתטיות גרמו לגודלי וקרם לעזוב את הלהקה כדי לעבוד על פרויקט עצמאי, וסטיוארט וגולדמן נשארו עם השם 10cc והמשיכו להפיק אלבומים מצליחים ולהיטים, ולהופיע ברחבי עולם.

בשנת 1978 סטיוארט נפצע בתאונת דרכים, ובין אם זו הייתה הסיבה או לא, בשנה זו חלה תפנית שלילית בקורות הלהקה. האלבומים שלהם כבר לא הגיעו למצעדים, כבר לא היה ברור אם זו להקה או צמד, והכיוון המוזיקלי של 10cc לא היה ברור. באופן אירוני, בתקופה זו פרסמה הלהקה את השיר השני שמזוהה איתם מבחינה היסטורית - "Dreadlock Holiday". האלבום בו הופיע השיר לא הצליח להגיע אפילו למקום נמוך במצעדים, ואולם השיר עצמו נהיה ללהיט מספר 1 השלישי (והאחרון) של הלהקה. הלהקה התפרקה ב-1983, וחבריה פנו לפרויקטים נפרדים, גם עצמאיים, וגם עם שמות מוכרים יותר ופחות בעולם המוזיקה, כמו אנייטה פלטסקוג מלהקת אבבא, הראמונס, פול מקרטני, ועוד.

הלהקה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1999, גולדמן מופיע עם פול בורג'ס, שהיה למתופף של 10cc אחרי פרישתם של קרם וגודלי, ושני חברים חדשים, מייק סטיבנס ומיק וילסון. הלהקה כבר לא מוציאה מוזיקה בשמה, למרות שכל חבריה המקוריים עדיין פעילים בעולם המוזיקה והקליטו והפיקו עבודות רבות מאז. חברות התקליטים עדיין משחררות לשוק תקליטי אוסף ומיטב הלהיטים של 10cc. לכבוד השנה ה-40 להקמת הלהקה ב-2012, הופיעה 10cc העכשווית ברויאל אלברט הול, וגולדמן הצטרף להופעה במספר שירים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1973: 10cc
  • 1974: Sheet Music
  • 1975: The Original Soundtrack
  • 1976: How Dare You!
  • 1977: Deceptive Bends
  • 1978: Bloody Tourists
  • 1980: Look Hear?
  • 1981: Ten Out of 10
  • 1983: Windows in the Jungle
  • 1992: …Meanwhile
  • 1995: Mirror Mirror

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 10cc בוויקישיתוף