2G

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"הדור השני" (2G) הוא כינוי לקבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) שקדמו ל-3G‏, 4G ול-5G. הטכנולוגיה הושקה לראשונה בשנת 1991 בפינלנד במסגרת תקן GSM על ידי חברת Radiolinja (כיום חלק מחברת Elisa Oyj).[1] לאחר ההשקה של הדור השני כל המערכות הסלולריות שקדמו לטכנולוגיה זו זכו באופן רטרואקטיבי, לכינוי 1G. בעוד שאותות הרדיו ברשתות הדור הראשון היו אנלוגיות, אותות הרדיו ברשתות הדור השני היו דיגיטליות, אם כי שתי המערכות משתמשות באותות דיגיטלי על מנת לקשר בין מגדלי הרדיו הסלולריים ליתר מערכת הרשת הסלולרית. הטכנולוגיה חוללה מהפכה בדרך בה אנשים מתקשרים, והניח את הבסיס למהפכת המובייל שבאה לאחר מכן.

טכנולוגיית הדור השני הנפוצה ביותר הייתה תקן GSM המבוסס על TDMA, שנמצאה בשימוש ברוב העולם מחוץ ליפן. באמריקה הצפונית תקן Digital AMPS (IS-54 ו-IS-136) וכמו גם תקן CdmaOne ‏(IS-95) היו תקנים דומיננטיים, אך גם תקן GSM היה בשימוש באמריקה הצפונית.[2] ביפן התקן הדומיננטי היה PDC.

תכונה בולטת שהוצגה לראשונה עם טכנולוגיית ה-2G הייתה היכולת לשלוח הודעות SMS, אשר אפשרו לראשונה למשתמשים לשלוח הודעות כתובות קצרות בין מכשירים ניידים עם טכנולוגיית הדור השני. חדשנות זו חוללה מהפכה בתקשורת, והעניקה אמצעי נוח וחסכוני לשמור על קשר.

יתרונות 2G על פני 1G[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שיחות טלפון מוצפנות דיגיטלית, לפחות במקטע האווירי, בין הטלפון הנייד לתחנת הבסיס הסלולרית (אך לא בהכרח בשאר הרשת, וללא הצפנת קצה לקצה).
  2. שימוש יעיל יותר משמעותית בספקטרום תדרי הרדיו המאפשר שירות ליותר משתמשים בכל פס תדרים.
  3. שירותי נתונים לנייד, החל מהודעות טקסט SMS והמשך בשירות הודעות מולטימדיה (MMS).
  4. ברשתות 2G מתקדמות יותר - אפשרות להעברת נתונים בקצבים יחסית גבוהים (לאותה עת) של 40 קילוביט/שניה ברשתות שישמו את תקן GPRS ועד 384 קילוביט/שניה ברשתות שישמו את תקן EDGE.

הצפנה ברשת 2G[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלגוריתם ההצפנה ברשת 2G הוא A5/1 (אנ').A5/1 נמצא בשימוש באירופה ובארצות הברית. A5/2 היה גרסה מוחלשת בכוונה של האלגוריתם שנועדה עבור אזורי ייצוא מסוימים. A5/1 פותח ב-1987, ו-A5/2 פותח ב-1989. למרות ששניהם נשמרו בתחילה בסוד, העיצוב הכללי הודלף ב-1994 והאלגוריתמים עברו תהליך של הנדסה הפוכה בשנת 1999.

התפתחות רשת 2G[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. רשת 2.5G - רשת 2G שישמה את פרוטוקול GPRS להעברת נתונים במיתוג מנות בקצב מירבי של 40 קילוביט/שניה.
  2. רשת 2.75G - רשת 2G שישמה את פרוטוקול EDGE להעברת נתונים בקצב מירבי של 384 קילוביט/שניה.
  3. רשת 2.875G - רשת 2G שישמה את פרוטוקול Evolved EDGE להעברת נתונים בקצב מירבי של עד 1 מגהביט/שניה.

סגירת רשתות 2G בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התקשורת החליט כי רשתות דור 2 (GSM) ודור 3 בסלולר (UMTS) ייסגרו בהליך מדורג שיימשך חמש שנים ויסתיים בתאריך 31 בדצמבר 2025. לאחר תאריך זה יפעלו בישראל רק טכנולוגיות דור 4 (LTE) ודור 5 (5G).[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Radiolinja's History". 20 באפריל 2004. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2006. נבדק ב-23 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "2G Sunset Brings Faster Speeds, Newer Technologies". 16 בינואר 2017. נבדק ב-27 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ מירב קריסטל, רשתות דור 2 ו-3 בסלולר ייסגרו עד 2025, באתר YNET, ‏27 ביוני 2021


ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.