בודי קאונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Body Count)
המונח "בודי קאונט" מפנה לכאן. לערך העוסק באלבום הבכורה של הלהקה, ראו Body Count (אלבום).
בודי קאונט
Body Count
בודי קאונט בהופעה בפראג, 2006
בודי קאונט בהופעה בפראג, 2006
מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1990
סוגה ראפ מטאל, קרוסאובר ת'ראש, גרוב מטאל
חברת תקליטים Sire, ‏Virgin, ‏Escapi Music
IceT.com
חברים
אייס-טי
בנדריקס
ארני סי
וינסט פרייס
או.טי.
חברים לשעבר
מוסמן
ביטמאסטר וי
די-רוס
גריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בודי קאונט (באנגלית: Body Count, "ספירת גופות") היא להקת הבי מטאל אמריקנית שהוקמה בלוס אנג'לס, קליפורניה בשנת 1990. הלהקה לרוב מנגנת שילוב של ראפ מטאל עם קרוסאובר ת'ראש[1][2] או גרוב מטאל.[3][2] את הלהקה הקים במקור הראפר טרייסי מארו, הידוע בכינויו אייס-טי, מתוך התעניינות בז'אנר ההבי מטאל. הוא שימש כסולן וכתב את המילים למרבית שירי הלהקה, בעוד את המוזיקה כתב ארני סי, הגיטריסט הראשי.

אלבומה הראשון של הלהקה, "בודי קאונט", יצא ב-1992 בחברת ההקלטות Sire. השיר "Cop Killer" ("רוצח השוטרים") מהאלבום הראשון היה נושא למחלוקת קשה. למרות שחברת האם של Sire, ‏ Warner Bros. Records, הגנה על השיר, אייס-טי בחר להסיר אותו מהאלבום בטענה שהמחלוקת סביבו מאפילה על המוזיקה. הלהקה עזבה את חברת ההקלטות ומאז הוציאה שלושה אלבומים, בחברות שונות. יחסית לאלבום הראשון, האלבומים החדשים לא זכו להצלחה מסחרית ולא עוררו הד ציבורי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד הלהקה טרייסי מארו, הידוע בשם הבמה אייס-טי (Ice-T), רכש עניין רב בהבי מטאל ושאר הסוגות ברוק, גם לפני שהתפרסם כראפר. את הלהקה הקים אייס-טי במקור מקבוצת מוזיקאים שהכיר בתיכון קרנשאו. [4]

אייס-טי כתב את המילים והמוזיקה לשירים עם הגיטריסט הראשי ארני סי, ושימש כסולן הלהקה, למרות שחשב שהקול שלו לא טוב מספיק.[5] מלבד השניים הללו, חברו ללהקה המקורית גם מוסמן (בס), ביטמאסטר וי (תופים) ודי-רוס (גיטרת קצב). אייס-טי אמר על שם הלהקה: "קראנו ללהקה בודי קאונט מפני שבכל ליל יום ראשון בלוס אנג'לס, הייתי צופה בחדשות, ורואה את השדרן מסכם את מספר הנערים שנהרגו במקרי רצח ואז מדלג לחדשות הספורט. 'זה כל מה שאני,' חשבתי, 'גופה לספירה?'"[5]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייס-טי הציג את הלהקה לראשונה בפסטיבל לולהפאלוזה בשנת 1991, כאשר הקדיש מחצית מהסט שלו משלו ומחצית לשירי בודי קאונט, מה שהעלה את משיכת קהל הנערים ואוהבי ז'אנר האלטרנטיב כלפיו.[6] רבים החשיבו את הופעתם של בודי קאונט כשיא ההופעות.[7] כמו באלבומי ההיפ הופ של אייס-טי, עיקר הכתיבה התרכז בנושאים חברתיים ופוליטיים רבים, החל משירים שעוסקים בשוטרים אלימים ("Cop Killer") וכלה בהתמכרות לסמים. ארני סי אמר ש"היינו להקה שנגנה רק את השירים שידענו איך לכתוב. כולם כותבים על מה שהם למדו כשגדלו, ואנחנו היינו כמו כולם. כמו שהביץ' בויז שרים על החוף, אנחנו שרים על הדרך בה גדלנו."[8]

את הופעתם הראשונה באלבום עשו בודי קאונט בשיר "Body Count" שנכנס לאלבום הסולו של אייס-טי מ-1991, "O.G. Original Gangster" (למרות ששומעים אותם גם ברצועה "The Girl Tried to Kill Me" מאלבומו מ-1989, ‏"The Iceberg/Freedom of Speech...Just Watch What You Say"). בודי קאונט חיממו את Guns N' Roses בהופעותיהם בארצות הברית (במסגרת סיבוב ההופעות הבינלאומי "Use Your Illusion").

הצלחה במיינסטרים, מחלוקת כלל-ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה של בודי קאונט, בודי קאונט, שוחרר בחברת התקליטים Sire, חברת בת של Warner Bros. Records, ב-31 במרץ 1992. האלבום יצר גלי מחאה מיד לאחר יציאתו, סביב השיר "Cop Killer". השיר נכתב במקור כביקורת על שוטרים מושחתים, אך נתפס בעיני רבים כהתקפה נגר כל המשטרה.[5][9] לפי אייס-טי, חשבתי שזה בטוח. חשבתי שבעולם הרוקנ'רול אתה יכול להיות חופשי בכתיבה שלך. לעזאזל, הקשבתי ל-Talking Heads שרים את 'Psycho Killer.' זין, אני אכתוב את 'Cop Killer'! אבל, זו הייתה ההתנגשות של הברזל עם משהו אמיתי. כאן לא הרגנו רק משפחה, אלא מישהו כל כך אמיתי שכולם אמרו 'הו, שיט.'[10]

ארגוני שוטרים רבים מכל ארצות הברית פתחו בקמפיין כדי להכריח את Warner Bros. Records להסיר את האלבום.[11] חלק ממבקרי השיר טענו שהוא מחנך לשימוש בסמים ובאלימות.[11] לעומתם, טענו מגני השיר שיש להשאירו, כחלק מזכותם של חברי הלהקה לחופש הביטוי. ב-The Ice Opinion: Who Gives a Fuck, כתב אייס-טי כי "האנשים שהחזיקו בעמדות מפתח ממש לא תמכו בי לפי התיקון הראשון. הכעס כוון למקום הלא נכון. הכעס היה צריך להיות מופנה בחזרה כלפי המשטרה. [...] האנשים קפצו על הנושא הלא נכון ונכנסו באמצעותו ישר ב-Warner Brothers."[5]

בחודש שלאחר מכן התגברו הביקורת והמחאה כלפי הלהקה. סגן הנשיא דן קווייל כינה את "Cop Killer" כשיר "גס ומגעיל," והנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש גינה בהצהרה פומבית כל חברת תקליטים שמקליטה חומר כזה. בפגישת בעלי המניות של ה-Time Warner עמד השחקן צ'רלטון הסטון, קרא מילים מתוך "KKK Bitch" ודרש שהחברה תפעל נגד הלהקה.[11] הביקורת החריפה עד לאיומים על חיי ראשי החברה, מה שגרם לרצון של בעלי המניות לעזוב אותה. בסופו של דבר החליט אייס-טי למחוק את השיר מהאלבום.[5][9][12] בראיון, אמר אייס-טי: "לא רציתי שהלהקה תיעלם מהשטח, הרי המחלוקת היא הסיבה היחידה שהאלבום מכר. פשוט הכל יצא משליטה ונמאס היה לי לשמוע על זה. אמרתי, 'זין,' כאילו - הם אומרים שעשינו את זה בשביל הכסף, אבל אנחנו לא. ויתרתי על השיר כי, אתה יודע, צריך להמשיך הלאה, לחזור לבעיות האמיתיות, לא לאיזה שיר, אלא אל השוטרים שיוצאים ורוצחים אנשים."[12]

"Cop Killer" הוחלף בגרסה מחודשת לשיר "Freedom of Speech," ("חופש הביטוי") שהופיע באלבום הסולו של אייס-טי מ-1989, "The Iceberg/Freedom of Speech...Just Watch What You Say". השיר עובד כדי לקבל צליל של מוזיקת רוק. אייס-טי עזב את Warner Bros. Records בשנה שלאחר מכן בשל ריב סביב אלבום הסולו "Home Invasion".[5] יחד איתו עזבו גם שאר חברי בודי קאונט. למרות הביקורות, האלבום זכה גם לתשבחות, הכוללות ציוני "מצוין" ב-Entertainment Weekly וכן ב-The Village Voice, שהכניסו אותו לרשימת האלבומים הטובים של 1992. מגזין Variety דיווח שנכון לינואר 1993 האלבום מכר 480,000 עותקים.[13]

אלבומים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייס-טי בהופעה של בודי קאונט, 2006

ב-1993, הקליטו בודי קאונט גרסת קאבר לשיר היי ג'ו לטובת אלבום המחווה לג'ימי הנדריקס "Stone Free: A Tribute to Jimi Hendrix"‏.[14] את אלבומה השני, Born Dead, הוציאה הלהקה ב-1994 בחברת ההקלטות Virgin. לפני הקלטת האלבום השלישי, Violent Demise: The Last Days, הבסיסט מוסמן עזב את הלהקה והוחלף בגריז. המתופף, ביטמאסטר וי, מת מלוקמיה זמן קצר לאחר צאת האלבום,[15] והוחלף במתופף או.טי. אחריו עזב גם גריז את הלהקה, יחד עם הירצחו של הבסיסט לשעבר מוסמן (פברואר 2001) שסיים באותה תקופה את אלבומו Beat 'Em Up עם איגי פופ ולהקתו "הטרולים".[15] לקראת סוף 2004 מת גיטריסט הקצב די-רוס מסיבוכים של לימפומה, והשאיר רק את אייס-טי ואת ארני סי מהלהקה המקורית.[15]

בעקבות האירועים הללו אמר אייס-טי: "למען הכנות, בשבילי, אחרי דבר כזה, יש לך שתי אפשרויות: או להיעצר לחלוטין או להמשיך בחיים. [...] זה היה כל כך אמוציונאלי. היינו באמצע הקלטות והוא הולך ומת? הייתי כולי ב'לעזאזל!' אבל אחרי כמה זמן כולם באו במין 'די, די, אתה חייב לעשות את זה.' זה היה מצב של 'ליצור או לברוח'. [...] עיקר הלהקה הוא בזה שהיא מורכבת מחברים. העניין הוא לא ללכת ולשכור את המתופף הטוב ביותר, או הגיטריסט הטוב ביותר. אם אנחנו לא מכירים אותך, אתה לא יכול להיות בלהקה." [10]

ביולי 2006 הוציאה בודי קאונט את אלבום האולפן הרביעי שלה, Murder 4 Hire ("רצח להשכרה"), בחברת ההקלטות " Escapi Music".[10] בעטיפת האלבום מופיע הדוד סם כשהוא מחזיק בשלט קרטון " Will Kill for Money" ("ארצח תמורת כסף"), מין השוואה בין צבא ארצות הברית לרוצח שכיר. בשורותיהם עומדים כיום המתופף או.טי., הבסיסט וינסנט פרייס וגיטריסט הקצב בנדריקס. בודי קאונט ממשיכים להקליט ולהופיע. בהתייחסות לעתיד הלהקה אמר ארני סי: "אנחנו הולכים להמשיך עם הלהקה. אני לא יודע אם זו תהיה בודי קאונט, אבל בצורה כזו או אחרת, אני ואייס תמיד ננגן ביחד."[15]

ב-6 במרץ 2020 יצא לאור אלבומם השביעי של הלהקה "Carnivore" בו השתתפו מספר אמנים וביניהם איימי לי מלהקת הרוק אוונסנס.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון המוזיקלי של הלהקה נחשב לכזה שמשלב ראפ מטאל[16][2] והבי מטאל יחד עם קרוסאובר ת'ראש[1][2] (שהוא בעצמו שילוב של ת'ראש מטאל והארדקור פאנק). עם הזמן, הלהקה החלה לשלב גם אלמנטים של גרוב מטאל במוזיקה שלה, כאשר באלבום Bloodlust האלמנטים של הגרוב מטאל עשויים להיות משמעותיים יותר מאלו של הקרוסאובר ת'ראש.[3]

לפי ארני סי, "רצינו להיות להקת פאנק גדולה [...] האלבום הראשון שלנו הוא כמעט אלבום פאנק."[8] כשאלבום הבכורה של הלהקה יצא, אייס-טי כינה אותו "אלבום רוק עם מנטליות של ראפ."[17] מאוחר יותר תואר האלבום ככזה שסלל את הדרך לעלייתם של הראפ מטאל והנו-מטאל.

אייס-טי אמר ש"כשיצאנו לראשונה, לא רציתי שנהפוך ללהקת ראפ/רוק. רציתי להגדיר מחדש את ההארדקור והמטאל. אם אתם מקשיבים לאלבום הראשון, אני לא עושה ראפ! לא רציתי ללכת להופיע עם קורן. רציתי להופיע עם סלייר!"[10] בהזדמנות אחרת אמר אייס-טי ש"מה שראיתי היה כיוון חדש במוזיקה. הייתי מן, 'זה יעבוד כי ראפ זה רוק ורוק זה ראפ.' הכל אותו הדבר." לפי ארני סי "המון ראפרים רוצים להיכנס ללהקת רוק, אבל התהליך חייב להיות כנה. אתה לא יכול לקנות לכולם גיטרות ולצפות שזה יעבוד. [...] אייס ואני, מצד שני, ממש אהבנו את המוזיקה שעשינו, וראו את זה."[8]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Murder 4 Hire ‏(2004)
  • Live in LA ‏(2005)
  • Smoke Out Festival Presents: Body Count ‏(2005)

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייס-טי - סולן (מ-1990)
  • בנדריקס - גיטרת קצב (מ-2004)
  • ארני סי - גיטרה ראשית (מ-1990)
  • וינסנט פרייס - בס (מ-2001)
  • או.טי. - תופים (מ-1997)

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביטמאסטר וי - תופים (1990–1996)
  • מוסמן - בס (1990–1996)
  • די-רוס - גיטרת קצב (1990–2004)
  • גריז - בס (1996–2001)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בודי קאונט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Watch Body Count Celebrate Community Pride in New "This Is Why We Ride" Video, Revolver, ‏2017-10-03 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 Body Count, Rate Your Music
  3. ^ 1 2 Body Count - Bloodlust, Rate Your Music
  4. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, "Body Count Biography", ‏ Allmusic‏
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 The Ice Opinion: Who Gives a Fuck?. ספרי פאן. 1994. עמודים 99–101, ‏166-180
  6. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, "Ice-T > Biography"‏ Allmusic
  7. ^ אפטר, ג'ף. Fornication: The Red Hot Chili Peppers Story.‏ Omnibus Press, עמ' 250
  8. ^ 1 2 3 יוקסהיימר, אהרון. "Despite a high body count of its own, band is a survivor".‏ The Morning Call‏, 6 באפריל 2007
  9. ^ 1 2 "Ice T Melts". טיים, 10 באוגוסט 1992.
  10. ^ 1 2 3 4 בודי קאונט, Escapi Music Group. ‏28 בספטמבר 2007
  11. ^ 1 2 3 אוסגרבי, ביל (2004).‏ Youth Media. רולדג'. עמודים 68-69
  12. ^ 1 2 הק, מייק. ICE-T SPEAKS OUT ON CENSORSHIP, COP KILLER, HIS LEAVING WARNER BROS., AND MORE.‏ The Roc
  13. ^ WB board put Ice-T out in cold.‏ Variety,‏ 29 בינואר 1993
  14. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, "Stone Free: A Tribute to Jimi Hendrix overview" ‏Allmusic, המידע נלקח ב-9 באוקטובר 2007
  15. ^ 1 2 3 4 Colin Devenish, ‏Body Count Guitarist Dead, באתר הרולינג סטון, 19 באוגוסט 2004
  16. ^ rew Sacher, rew Sacher, Ice-T's Body Count announce tour dates behind new album 'Carnivore', BrooklynVegan (באנגלית)
  17. ^ דלאמורה, ריצ'רד (1995). Postmodern Apocalypse: Theory and Cultural Practice at the End. אוניברסיטת פנסילבניה (עמ' 251)
  18. ^ יצא מחדש אותה שנה ללא השיר "Cop Killer"‏
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בודי_קאונט&oldid=37631088"