סלייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלייר
Slayer wordmark.svg
Slayer, The Fields of Rock, 2007.jpg
סלייר בהופעה, 2007. משמאל לימין: ג'ף הנמן, טום אראיה, קארי קינג ודייב לומברדו.
מידע כללי
מקור קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1981-הווה
סוגה ת'ראש מטאל
חברת תקליטים אמריקן רקורדינגס, דף ג'אם, מטאל בלייד
אתר אינטרנט אתר רשמי
חברים
טום אראיה
קרי קינג
פול בוסטף
חברים לשעבר
דייב לומברדו
ג'ון דטה
טוני סקאליון
ג'ף הנמן
העטיפה המקורית של האלבום God Hates Us All. העטיפה הוסתרה על ידי עטיפה חיצונית כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הנוצרים

סלייר (אנגלית: Slayer, "קוטל") היא להקת ת'ראש מטאל אמריקאית שקמה בשנת 1981. סלייר התפרסמה והייתה למנהיגת הת'רש האמריקאי לאחר צאת אלבומה Reign in Blood בשנת 1986, אשר כונה "האלבום הכבד ביותר של כל הזמנים". סלייר נחשבת לאחת מ"ארבע גדולות הת'ראש" ביחד עם מטאליקה, מגאדת' ואנתרקס.

סלייר ידועה במאפייני המוזיקה שלה, עליהם נמנים שיטת "tremolo picking", סולואים של גיטרה חשמלית, תיפוף על דאבל בס ושירה צעקנית. מלות השירים של סלייר, כמו גם עטיפות האלבומים, העוסקים בנושאים כגון רוצחים סדרתיים, שטניזם, דת ומלחמה, גררו אחריהם חרמות על אלבומים, עיכובים, תביעות משפטיות וביקורת שלילית רבה מצד קבוצות דתיות ומצד הציבור הרחב.

מאז ההקלטה הראשונה של סלייר בשנת 1983 הוציאה סלייר שני אלבומי הופעה, מארז תקליטים אחד, שני DVD, שני מיני-אלבומים ועשרה אלבומים, מהם ארבעה זכו בפרסי זהב בארצות הברית. סלייר הייתה פעמיים מועמדת לפרס גרמי, וזכתה פעם אחת בשנת 2007 על השיר "Eyes of the Insane". כמו כן, סלייר היוותה את גולת הכותרת בפסטיבלים חובקי עולם, כגון "אוזפסט", "The Unholy Alliance" ו-"Download Festival".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלייר הוקמה בשנת 1981 על ידי שני הגיטריסטים האמריקאים ג'ף הנמן וקארי קינג. הזמר והבסיסט, טום אראיה (Tom Araya), והמתופף דייב לומבארדו (Dave Lombardo).

אלבומם הראשון, Show No Mercy שיצא ב-1983 נחשב לפריצת דרך בתחום הת'רש מטאל בשל שירים קלאסיים שבו כגון "Die by the Sword", "Black Magic" ועוד. בשנת 1986, אחרי שלושה אלבומים נוספים, שחררו סלייר את האלבום שנראה בעיני חלק מהמעריצים כאלבום הת'רש הגדול בכול הזמנים, Reign In Blood, הכולל את השיר השנוי במחלוקת "Angel of Death" (מאנגלית: "מלאך המוות"), המבוסס על דמותו של הרופא הנאצי יוזף מנגלה. בשל כך הואשמו סלייר בתמיכה בנאציזם. הגיטריסט ג'ף הנמן, שכתב את השיר, הגן על עצמו ואמר שלמעשה השיר מגנה את מעשיו השפלים של מנגלה.

בשנת 1988, לאחר האלבום המהיר והאגרסיבי הזה, יצרו סלייר את האלבום South of Heaven. אלבום זה היה מלודי ורגוע יותר מקודמיו. באחד השירים שם, "Behind the Crooked Cross", מבהירים סלייר בפירוש שהם לא נאו-נאצים.

לאחר South of Heaven הוציאו סלייר את Seasons in the Abyss, שלפי כמה מהמעריצים נחשב לטוב ביותר של סלייר. האלבום משלב את האגרסיביות של Reign In Blood בשירים כמו "War Ensemble" ו-"Hallowed Point" ואת המלודיות של South of Heaven בשירים "Expendable Youth" וכן השיר "Dead Skin Mask" המפורסם, המבוסס על דמותו של הרוצח הסדרתי האמריקאי אד גין. שיר הנושא של האלבום נחשב לאחת היצירות הבוגרות שסלייר הוציאו אי-פעם, ומשלב את המהירות והעוצמה הידועים של סלייר יחד עם קטעים מלודים. לאחר שלושת האלבומים האלה הם שחררו חמישה אלבומים נוספים בשנים 1994-2006.

האשמות באהדת הנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת השאלות המעסיקות את חובבי המטאל במשך שנים היא: "האם סלייר נאו-נאצים?". בשנת 1986 פרסמה הלהקה את השיר "Angel of Death" (מאנגלית: "מלאך המוות") אשר עוסק ברופא הנאצי יוזף מנגלה ומתאר את ניסויי הזוועה אשר ערך במחנה ההשמדה אושוויץ. השיר נקרא "מלאך המוות", כיוון שזה היה כינויו של מנגלה בפי אסירי המחנה. בנוסף לשיר השנוי במחלוקת, שונה סמל הלהקה לנשר מוזהב, המזכיר את הנשר שסימל את הרייך השלישי. כמו כן, הם קראו למועדון המעריצים שלהם על שם הורמאכט.

חברי הלהקה תרמו 10,000 דולרים למרכז לחקר השואה על שם צייד הנאצים שמעון ויזנטל. כמו כן, גיטריסט הלהקה קרי קינג הקליט סולו לשיר: "No Sleep 'Till Brooklyn" של הלהקה היהודית ביסטי בויז, והופיעו לצד להקת המטאל הישראלית בצפר. חברי סלייר הדגישו בראיונות לכל אורך הקריירה שלהם שהם אינם מעודדים נאציזם. במהלך השנים האחרונות פחתו מאוד ההאשמות מסוג זה.

"ארבע גדולות הת'ראש" - סיבוב ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009 הודיע לארס אולריך מלהקת מטאליקה כי הוא מתכוון לאגד את ארבע להקות הת'ראש הגדולות - מטאליקה, מגאדת', סלייר ואנתרקס - ולצאת לסיבוב הופעות. סדרת הופעות אלו, שבעה במספר, החלה ב-16 ביוני 2010 בוורשה, פולין והסתיימה ב-27 ביוני 2010 באיסטנבול, טורקיה. ההופעה שהתקיימה בסופיה, בולגריה ב-22 ביוני הועברה בשידור חי דרך לווין לכ-450 תיאטראות ברחבי ארצות הברית ולמעל 350 ברחבי אירופה, קנדה ואמריקה הצפונית.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EP's, אוספים והופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Haunting The Chapel (1984)
  • Live Undead (1984)
  • Decade of Aggression - Double Live (1991)
  • Soundtrack To The Apocalypse - Box Set (2003)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליריקה פוליטית בשירים של סלייר:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]