Cooperative Gameplay

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Cooperative gameplay (מכונה בקיצור גם Co-Op), המכונה בעברית משחק שיתופי, הוא תכונה במשחקי וידאו המאפשרת לשחקנים לשתף פעולה כחברים בקבוצה אחת נגד יריבי בינה מלאכותית, כך שהצלחתו של שחקן אחד היא הצלחת כולם. סגנון משחק זה שונה, ואף נחשב למנוגד למידה מסוימת, מסוגי משחקים מרובי משתתפים אחרים, בהם השחקנים מתחרים זה בזה, ועליהם, בדרך כלל להכשיל זה את זה כדי להצליח[1].

תכונה זו מזוהה עם משחקי מלחמה[1], ועשויה לאפשר לשחקנים לסייע זה לזה בדרכים רבות, כמו החלפת חפצים, ריפוי הדדי, מתן אש חיפוי בחילופי אש, או ביצוע תמרונים משותפים שמטרתם לחזק את עוצמתו של חבר קבוצה מסוים. ישנם משחקים שבהם ניתנת לשחקן אפשרות לשחק לבדו או כחלק מקבוצה, ואם מספר השחקנים עולה, כך עולה גם רמת הקושי של המשחק.

משחקים שיתופיים יכולים להתבצע בחיבור מקומי של שחקנים הנמצאים באותו המקום, או בין שחקנים הנמצאים במקומות מרוחקים ונפגשים ביניהם על גבי האינטרנט. לרוב, חיבור באופן מקומי יעיל יותר מפני שהוא חוסך בעיות הנגרמות בשל חיבורי אינטרנט לקויים ובשל מרחקים גדולים. לדוגמה, אם המשחק מופעל משרת ישראלי ושחקן מארצות הברית יתחבר אליו, ייתכן ויחווה לאגים, שהם ניתוקים מזדמנים ברציפות המידע שמגיע מהאינטרנט. מסיבה זו, מומלץ לשחק לפי אזורים: EU - אירופה, המזרח התיכון, רוסיה והסביבה. NA - צפון אמריקה, מקסיקו. JP - המזרח הרחוק. AUS - אוסטרליה, ניו זילנד.

מחקר מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה הפתוחה השווה בין השפעתם של משחקים מלחמה שיתופיים על שחקנים לעומת משחקים מלחמה תחרותיים. שחקנים ששיחקו במשחק השיתופי תיארו עלייה במספר החברים ובכמות האינטראקציות החברתיות שנוצרות במהלך המשחק. שתי הקבוצות דווחו שהמשחק סייע להם לפרוק מתח ועזר להם להיות רגועים יותר בחיים שמחוץ למשחק. עם זאת, שתי הקבוצות הראו סימנים של התמכרות לגבי השימוש במשחק. מחקר נוסף (דובי, עדן ועשת-אלקלעי, 2012 ; Eden & Eshet-Alkalai, 2014) הראה שרמת התוקפות של השחקנים ששיחקו משחק תחרותי עולה לאחר המשחק, לעומת רמת התוקפנות של השחקנים ששיחקו במשחקים השיתופיים, שיורדת[1].

משחקים לדוגמה בעלי Co-Op[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]