Left 4 Dead

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Left 4 Dead
Left4Dead Windows cover.jpg
תאריך הוצאה

בארצות הברית ב-18 בנובמבר 2008

באירופה ב-21 בנובמבר 2008
פיתוח Valve
הפצה Valve Corporation, Electronic Arts
מנוע משחק Source
מצבי משחק שחקן יחיד, מרובה משתתפים
פלטפורמות PC, Xbox 360
מדיה DVD
המשחק הבא בסדרה Left 4 Dead 2
דרישות מערכת
מעבד Pentium 4 2.0GHz
זיכרון 1GB RAM
כרטיס מסך כרטיס גרפי בעל 128 MB זיכרון
מערכת קול כרטיס קול
בקרים מקלדת ועכבר, בקר משחק

Left 4 Dead הוא משחק אימה-הישרדות מגוף ראשון המתבסס על שיתוף פעולה בין שחקנים ברשת, הוא פותח על ידי חברת Valve. המשחק מתרחש לאחר התפרצות מגפה אפוקליפטית הגורמת לאנשים להפוך לזומבים. השחקנים משחקים ארבע דמויות אשר חסינות למגפה ועליהן לשתף פעולה על מנת לשרוד. המשחק משתמש בטכנולוגית אינטליגנציה מלאכותית חדשה המכונה "הבמאי", אשר שולטת במתרחש במשחק ומאזנת אותו תוך כדי התקדמות. המשחק מכיל גם אפשרות לשחק במצב שחקן יחיד באמצעות שותפים הנשלטים על ידי אינטליגנציה מלאכותית, ואפשרות לשחק במצב תחרותי, כאשר ארבעה שחקנים נוספים משחקים את הזומבים. המשחק עובד על המנוע הגרפי Source, אשר שוכלל למען המשחק בין היתר בשביל תמיכה במעבדים מרובי ליבות[1]. המשחק פותח גם למחשבים אישיים מבוססי חלונות וגם לקונסולת ה-Xbox 360.

המשחק יצא לשווקים בצפון אמריקה ב-18 בנובמבר 2008 ובאירופה ב-21 בנובמבר 2008, דמו של המשחק הופץ ב-6 בנובמבר 2008, למזמינים מראש של המשחק דרך פלטפורמת Steam, הדמו הופץ לקהל הרחב ב-18 בנובמבר, הדמו נסגר עם יציאת המשחק בצפון אמריקה.

ב-17 בנובמבר 2009, ניתן היה לשחק במשחק ההמשך, Left 4 Dead 2, במחשב האישי וב-Xbox 360.

משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס המשחק, ארבעה שחקנים משחקים ארבע דמויות, "הניצולים", אינטליגנציה מלאכותית תמלא את מקומו של שחקן חסר ותשחק את אחד הדמויות. מול הניצולים עומדים "הנגועים", אנשים אשר נדבקו במגפה והפכו לזומבים. על השחקנים לשרוד בתנאים שונים עד אשר הם מגיעים ל"חדר הבטוח" ולבסוף - להינצל. חלק מהנגועים התפתחו לגרסאות קטלניות יותר, הנקראות גם "בוסים", אשר דורשות יותר שיתוף פעולה בין השחקנים ושימוש באסטרטגיות שונות.

המשחק מעודד ומבוסס על שיתוף פעולה בין השחקנים, שחקן שרץ קדימה או מתעכב מאחור יהיה מטרה קלה לזומבים. הניצולים יכולים לראות קווי מתאר אחד של השני דרך קירות על מנת להישאר ביחד. שחקן אשר נפצע, למשל, ואין לו יכולת לעזור לעצמו יכול לקבל עזרה משחקן אחר. כאשר לשחקן מתרוקן מד החיים הוא נופל, הוא אינו יכול לזוז או להשתמש בנשק מלבד האקדח, שחקן אחר יוכל לעזור לו לקום ובכך להמשיך לשחק. לאחר ששחקן נפל פעמיים המשחק הופך לתצוגת שחור לבן עבורו וכל נפילה נוספת משמעותה מוות. כאשר ניצול מת, עליו לחכות עד שהמשחק יציב אותו מחדש במשחק ושחקנים אחרים יוכלו להציל אותו, בנוסף, השחקן יחזור לחיים עם סיום המפה. ה"בוסים" מציגים אתגרים נוספים לשחקנים ודורשים מהם שיתוף פעולה נוסף. רוב הבוסים מנטרלים את אחד הניצולים ולכן הוא חייב עזרה מחבריו. המשחק מכיל ברוב רמות הקושי שלו "אש ידידותית" באופן מלא, ושחקנים יכולים לגרום נזק ואף להרוג אחד את השני.

המשחק מחולק לארבע מערכות, אשר נקראות גם סרטים. כל מערכה בעלת שם ופוסטר סינמטי משלה. המערכות הן: No Mercy, בו על השחקנים להגיע לבית החולים "מרסי"(רחמים) על מנת להיחלץ על ידי מסוק של חדשות ערוץ 5. Death Toll, בו השחקנים מנסים להגיע לעיירה קטנה. Dead Air, בו השחקנים לכודים בשדה תעופה הרוס ועליהם להגיע לשדה הנחיתה על מנת להינצל על ידי מטוס צבאי שנחת שם. Blood Harvest, בו על השחקנים לשרוד. כל סרט מכיל חמש מפות, אשר בסוף כל אחת חדר בטוח אשר מסמל את סופה ותחילת הבאה, חוץ מהמפה האחרונה אשר נקראת "פינאלה", בה על השחקן לשרוד עד להצלה. המשחק מכיל ארבע רמות קושי - קל, נורמלי, מתקדם ומנוסה.

הבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי הוא אינטלגנציה מלאכותית מתקדמת אשר נועדה לדאוג לקושי, הקצב והאווירה של המשחק. הבמאי קובע היכן למקם אויבים, נשק וחפצים ובאיזו כמות, מתי לתת לשחקן מנוחה ומתי לדאוג שהוא עומד על המשמר ובכך הוא אמור לייצר חווית משחק שונה גם במפות ידועות מראש. הבמאי אוסף נתונים כמו הבריאות של הדמויות, כמה זומבים הם הרגו, כמה מהר הם מזיזים את העכבר (על מנת לראות כמה הם לחוצים)‏ וכו' ומשתמש במידע הזה על מנת לתת למשחק נאריטיב מוגדר יותר[2]. הבמאי יכול לשלוט גם בסימנים ויזואליים (תאורה, למשל), צלילים (כמו להבליט צלילים במרחק כדי להגביר את תחושת האימה). הבמאי דואג גם לשמור את רמת הקושי אחידה ושהשחקן תמיד יהיה מאותגר.

הניצולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מכיל ארבע דמויות בתור הניצולים, עליהם לשרוד ביחד כנגד כל הסיכויים. זואי, סטודנטית צעירה החובבת סרטי אימה, לואיס, מוכר ברשת חנויות אלקטרוניקה אפרו-אמריקאי, פרנסיס, אופנוען "קול" מכוסה קעקועים וביל, חייל ותיק זקן ממלחמת וייטנאם אשר מת בהרחבה של Left 4 Dead 2. אין כל הבדל משחקי בין הדמויות ומלבד שינויים קוסמטיים הם זהים לחלוטין.

הדמויות מימין לשמאל:פרנסיס,לואיס,זואי וביל

בידי הניצולים יש מספר כלי נשק הניתנים לשימוש. כלי הנשק במשחק מחולקים לשתי רמות. הבסיסית מכילה אקדח, רובה ציד ותת-מקלע. במהלך המשחק הדמויות יימצאו גרסאות משופרות של הנשק, רובה סער M16, רובה ציד אוטומטי ורובה צלפים עם טלסקופ צליפה. בנוסף לכלי הנשק, עומד בידי השחקן נשק אלטרנטיבי - בקבוקי תבערה ומטען צינור עם סירנה המושכת אליה זומבים. בנוסף, במהלך המשחק יימצאו הניצולים חפצים שימושיים שונים, כמו תיקי עזרה ראשונה אשר יכולים לרפא פציעות וכדורים נגד כאבים אשר נותנים לשחקן בריאות זמנית.

הנגועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתרחש לאחר שמגפה הפכה את מרבית אוכלוסיית העולם לזומבים, הנקראים בעולם המשחק "הנגועים". הנגועים, אשר נקראים גם לפעמים "הנחיל", הם זומבים מהירים אשר מתנפלים על הניצולים ומכים אותם , הזומבים במשחק מכוונים להזכיר את הזומבים בסרט 28 ימים אחרי‏‏[3]. הזומבים רגישים לאור ולצלילים, כך למשל אם שחקן יפעיל בטעות אזעקה של כלי רכב, הוא יימשוך את תשומת לבו של ההמון, כמו כן הסירנה שעל מטען הצינור במשחק. בנוסף לנחיל הזומבים שמסתובב בעיר, יש את הבוסים, אשר מהווים אתגר גדול יותר ואותם ניתן לשחק בעת משחק תחרותי. המשחק מכיל כמה סוגים של בוסים;

  • הבומר (The Boomer) - נגוע שמן אשר יכול להקיא על הניצולים, הקיא הירוק והחומצתי שלו מעוור אותם זמנית וריחו מושך אליו את כל הנגועים בסביבה והופך את הקורבנות לחסרי אונים מול הנחיל המתקרב. הבומר מקבל את שמו מיכולת שלו לפזר את החומר הירוק לכל עבר בעת מוות, ובכך לגרום נזק לניצולים גם במותו.
  • הסמוקר (The Smoker) - הסמוקר הוא נגוע ארוך ורזה, בעל לשון ארוכה ומשתרבבת, הוא יכול להאריך את לשונו קדימה לטווח של 50 מטר, ובכך ללכוד את אחד הניצולים ולמשוך אותו אליו להתקפה קרובה או לתלות אותו ממקום גבוה. הניצול לא יכול להינצל לבד מלשונו של הסמוקר והוא חייב שחבר ישחרר אותו. כאשר הסמוקר מת, עשן שחור מתפזר בחדר ומפריע לראיית השחקנים.
  • הצייד (The Hunter) - הצייד הוא זומבי מהיר היכול לקפוץ בין קירות ולהתקדם במהירות במפה. אם יש לצייד מספיק זמן התכוננות בצורה של כפיפה, הוא מסוגל לזנק על אחד הניצולים ולרתק אותו לאדמה, כשהוא שורט ופוצע אותו, רק ניצול אחר יכול להציל אותו אז.
  • הטנק (The Tank) - זומבי גדול ושרירי, הוא חזק במיוחד ומסוגל לזרוק חפצים כבדים (כמו מכוניות או פחי אשפה ואפילו חתיכות בטון מהריצפה) על הניצולים. כל מכה שלו מעיפה את הניצולים אחורה וגורמת נזק רב. הטנק יכול לשרוד כמות אש גדולה לפני שהוא נופל. במשחק תחרותי, הטנק יינתן לשחקן ראנדומלי בשלב עליו הבמאי יחליט והוא מכיל "מד תסכול", היורד כל עוד הטנק לא נמצא בסביבת הניצולים, כאשר הוא נגמר השחקן מאבד שליטה על הטנק.
  • המכשפה (The Witch) - המכשפות הן זומבים לא תוקפניים בדרך כלל היושבות בפינה ובוכות. המכשפות רגישות במיוחד לאור וצלילים (למשל יריית אקדח) ואלו ירגיזו אותן. הן יתרגזו גם כאשר אחד הניצולים יתקרב אליהן יותר מדי. אם המכשפה הופרעה, היא תרוץ במהירות לניצול שהעיר אותה ותהרוג אותו מיד, המהירות שלה והנזק הרב של התקפותיה הופכות אתה לכוח מאיים במשחק. שחקנים זהירים יכולים בדרך כלל להימנע ממכשפות לגמרי. המכשפה היא הזומבי היחיד ששחקנים לא יכולים לשחק במשחק תחרותי‏‏[4].

הצליל הוא כלי חשוב לשחקנים לזהות מול איזה בוס הם עומדים עכשיו, כאשר לכל אחד יש צליל ייחודי לו, למשל לצייד יש נביחות ושאגות אשר מזהירות את השחקנים מהאיום ולסמוקר שיעול צרוד. הטנק והמכשפה מכילים גם מוזיקה ייחודים, כאשר הטנק גורם למסך לרעוד לפני הופעתו והמכשפה למוזיקה שקטה ומאיימת כמו כן לקול הבוכה החלוש שלה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק פותח במקור על ידי חברת Turtle Rock Studios, אשר בין היתר עבדה לפני כן על סדרת קאונטר סטרייק של Valve. המשחק הוכרז רשמית ב-20 בנובמבר 2006‏‏[5], אך עבודה עליו התחילה כבר באמצע 2005‏‏[6]. ב-10 בינואר 2008 חברת Valve קנתה רשמית את Turtle Rock Studios, בעקבות הידידות ארוכת השנים בין החברות‏‏[7]. המשחק פיתח משמעותית את מנוע Source, והוסיף לו טכנולוגיות חדשות כמו Normal Mapping, אנימציות המבוססות על פיזיקה, תמיכה במעבדים מרובי ליבות ועוד. המפתחים שילבו במנוע אפקטיים על מנת לתת למשחק אווירה קולנועית ומאיימת יותר‏‏‏‏[2]. בדומה למשחק Team Fortress 2, גם ל-Left 4 Dead מתוכננים עדכונים עתידיים שיוסיפו תוכן למשחק, כמו אויבים ונשקים‏‏[8].

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Valve השקיעו יותר מ-10 מיליון דולר בשיווק המשחק באמריקה הצפונית ואירופה. קמפיין השיווק הכיל פרסומות טלוויזיה, פרסומות באינטרנט ותחרות נושאת פרסים. החברה השיקה בלוג רשמי, בו יכלו השחקנים לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של פיתוח המשחק ומידע נוסף על המשחקיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]