Darzu ist erschienen der Sohn Gottes, רי"ב 40
Darzu ist erschienen der Sohn Gottes (בעברית: לזאת נגלה בן-האלהים), רי"ב 40, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום השני של חג המולד שחל ב-26 בדצמבר 1723.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.
במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.
קנטטה זו הייתה העשרים וארבע שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 70. מאז שהלחין אותה, לא ניגן מוזיקה לרגל תקופת הציפייה, וכך התפנה לבאך ולנגניו די זמן להתכונן היטב לתקופה העמוסה של חג המולד. בתקופה זו ניגנו 6 קנטטות, 5 מהן חדשות:
- 25 בדצמבר:
- 26 בדצמבר: הקנטטה הנוכחית
- 27 בדצמבר: רי"ב 64
- 1 בינואר: רי"ב 190
- 2 בינואר: רי"ב 153
- 6 בינואר: רי"ב 65
הוא ביצע את הקנטטות באותו יום בשתי הכנסיות הראשיות בעיר, כנסיית תומאס הקדוש וכנסיית ניקולאי הקדוש. באחת מהן במיסה הראשית ובאחרת, בתפילת הערב[4]. ב-1746 או 1747 ביצע את הקנטטה שוב. בנוסף, השתמש במוזיקה של החלק הראשון בהלחנתה של רי"ב 233 - מיסה בפה מז'ור, ב-1738[5].
ב-1857 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 7 של פרסומיה[6].
מילים ומוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יומו השני של חג המולד הוא גם יום חגו של סטפנוס הקדוש וסדר הקריאה תואם לכך. הוא כולל את הפסוקים ממעשי השליחים המתארים את סטפנוס ואת הוצאתו להורג על ידי הסנהדרין[7] ופסוקים מהבשורה על-פי מתי בהם מוכיח ישו את יושבי ירושלים על הריגת הנביאים[8]. הלברית, שנכתבה על ידי מחבר לא ידוע, אינה עוסקת ישירות בנושא הקריאה, אלא מתייחסת לבואו של ישו לגאול את העולם מהחטא ומהשפעת השטן. החלק הראשון מצטט פסוק מאיגרת יוחנן הראשונה: "וּבַעֲבוּר זֹאת נִגְלָה בֶן־הָאֱלֹהִים לְהָפֵר אֶת־פְּעֻלּוֹת הַשָּׂטָן"[9]. החלק השני מתחיל בציטוט מהבשורה על-פי יוחנן: "הַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ"[10]. חלקים 4-6 קושרים בין בריאת העולם ולידתו של ישו באמצעות אזכור הנחש בגן העדן ונחש בריח. הרעיון הנסתר הוא תיקון החטא הקדמון והשפעת השטן מאז, על ידי ישו. החלק השביעי מאזכר בכל זאת פסוק מקריאת הבשורה בהמשילו את ישו לתרנגולת המגוננת בכנפיה על האפרוחים.
שלושה מהחלקים הם כורלים: החלק השלישי לקוח ממזמור של קספר פיגר (Kaspar Füger), כומר ומשורר לותרני מהמאה ה-16, החלק השישי לקוח ממזמור של פאול גרהארדט (Paul Gerhardt), גם הוא כומר ומשורר לותרני מהמאה ה-17, ואילו החלק האחרון לקוח ממזמור של כריסטיאן קיימן (Christian Keymann) מהמאה ה-17. שימוש כה מרובה בכורלים נדיר יחסית לשאר הקנטטות של באך. בדרך כלל הוא משתמש רק בכורל אחד, בחלק האחרון, ולעיתים רחוקות בכורל נוסף. ריבוי זה מופיע בשתי קנטטות נוספות של חג המולד הזה: רי"ב 64 ו-153. קיימת השערה בקרב החוקרים שהשימוש המרובה בכורלים היה מטעמים פרקטיים בעיקר: הכורל היה בדרך כלל בעל מנגינה פשוטה וידועה, ולמידתה לא דרשה מחברי המקהלה זמן רב בתקופה כה עמוסה[11]. המנגינה לכורל בחלק השלישי שימשה מאוחר יותר את באך בשינויי סולם גם לכורל הסיום בקנטטה רי"ב 110 מחג המולד 1725 ולכורל הסיום של החלק השלישי באורטוריה לחג המולד.
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, שתי קרנות, שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 8 חלקים:
- מקהלה: Darzu ist erschienen der Sohn Gottes (לזאת נגלה בן-האלהים)
- רצ'יטטיב לטנור: Das Wort ward Fleisch und wohnet in der Welt (הדבר הפך לבשר ושכן בעולם)
- כורל: Die Sünd macht Leid (חטא מביא לצער)
- אריה לבס: Höllische Schlange (נחש התופת)
- רצ'יטטיב לאלט: Die Schlange, so im Paradies (הנחש, אשר בגן-העדן)
- כורל: Schüttle deinen Kopf und sprich (הנע ראשך ואמור)
- אריה לטנור: Christenkinder, freuet euch (ילדי כריסטוס, שמחו נא)
- כורל: Jesu, nimm dich deiner Glieder (ישוע, השגח על אבריך)
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה הוקלטה במלואה 17 פעמים בהקלטות מסחריות[12]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את גוסטב ליאונהארדט (ב-1974), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ על קנטטות באך, עמוד 6
- ^ על קנטטות חג המולד 1723, עמוד 12, כריסטוף וולף
- ^ על קנטטות חג המולד 1723, עמוד 14, כריסטוף וולף
- ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
- ^ שליחים, פרקים 6 ו-7
- ^ מתי, כג, 53-59
- ^ איגרת יוחנן הראשונה, ג, 8
- ^ יוחנן, א, 14
- ^ Julian Mincham
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך
