Die Toten Hosen

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
די טוטן הוזן
Die Toten Hosen
מקום הקמה דיסלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דיסלדורף, גרמניה
תקופת הפעילות מ-1982
סוגה פאנק רוק, הארד רוק, הארדקור פאנק, מטאל אלטרנטיבי, הבי מטאל, פאנק בלוז, פאנק מטאל
חברת תקליטים JKP, Charisma
פרסים והוקרה
  • פרס הרדיו הגרמני (2013)
  • פרסי ECHO (2013)
  • בפסקה זו 6 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
קאמפינו
אנדי
ברייטי
קודל
פום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Die Toten Hosen (תעתיק: די טוטן הוזן, גרמנית: "המכנסיים המתים", במובן של "משעמם, חסר עניין"), היא להקה גרמנית המנגנת בעיקר מוזיקת רוק עם השפעות פאנק, שהוקמה ב-1982. מאז מכרה יותר מחמישה-עשר מיליון אלבומים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"די טוטן הוזן" נוסדה בדיסלדורף שבגרמניה המערבית. ההרכב המקורי מנה את הסולן אנדראס "קמפינו" פְרֶגֶה, נגני הגיטרה אנדראס "קודל" פון הולסט ומיכאל "ברייטי" ברייטקופף, נגן הבס אנדראס "אנדי" מוירר ועוד שניים שפרשו מאז, קלאוס-פטר "טריני" טרימפופ וולטר "נובמבר" הארטונג. את הופעתם הראשונה ערכו בחג הפסחא, 11 באפריל 1982, בברמן. באותה שנה הוציאו שני שירים בודדים בהוצאה עצמית. הם ערכו אז חמישים הופעות בגרמניה ועוד אחת בחוץ לארץ, ברומא. הארטונג עזב בשל התמכרות לסמים. ב-1983 יצא שירם המצליח הראשון, Eisgekühlter Bommerlunder ("בומרלונדר", מעין אקוואויט, "עם קרח"), ואחריו אלבום הבכורה Opel-Gang. אף ש"אופל-גנג" לא היה מצליח מאוד, הוא הגיע לדרגת אלבום זהב עם 100,000 עותקים שנמכרו. הם עוררו גם את השערורייה הציבורית הראשונה מני רבות שנקשרה בשמם, כשחיללו כנסייה במהלך צילומי סרטון הטלוויזיה של "בומרלונדר." ב-1984, במקביל לסכסוך משפטי קשה עם חברת התקליטים EMI, יצא אלבומם השני Unter falscher Flagge ("תחת דגל כוזב"), שהגיע לזהב גם כן. מתוך חמישה-עשר אלבומיהם לא היה אחד שנפל מסף זה. הם ערכו סיבוב הופעות מוצלח עם יותר מ-80 עצירות. ב-1985 הופיעו גם ברחבי הגוש המזרחי. המתופף טרימפופר פרש, והוחלף ביעקב קויזן שעזב תוך שנה. בינואר 1986 הצטרף וולפגנג רוהדה, שנותר כמתופף במשך שלוש-עשרה שנה.

לאחר שנים של הצלחה הדרגתית, הפריצה הגדולה של "די טוטן הוזן" הגיעה ב-1988 עם השיר Hier kommt Alex ("הנה בא אלכס"), שהתבסס על דמותו של אלכס, הגיבור הפסיכוטי מ"תפוז מכני". הטקסט תיאר אלימות קשה ורצחנית של חבורת בני-נוער מנוכרים. ב-1993 פורסם Reich & Sexy, אחד משני אלבומיהם שהגיע למעמד פלטינה כפול עם למעלה ממיליון עותקים שנמכרו. ב-1996 יצא שירם Zehn kleine Jägermeister ("עשרה יגרמייסטר קטנים"). זה מכר יותר מחצי מיליון תקליטים לבדו, והגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים של גרמניה, אוסטריה ושווייץ גם יחד. "יגרמייסטר" הושק כחלק מהאלבום Opium fürs Volk, גם הוא פלטינה כפול. לאחר יותר מאלף קונצרטים שערכו, הלהקה חדלה מהופעות המונים לשנתיים ב-28 ביוני 1997, כשצעירה בת שש-עשרה נהרגה בלחץ הכבד בקהל של 60,000 איש באצטדיון דיסלדורף. ב-1998 החליף האנגלי סטיבן ג'ורג' "פום" ריצ'י את רוהדה כמתופף, ומאז ההרכב נותר קבוע וכלל אותו, את "קמפינו", "קודל", "אנדי" ו"ברייטי". ב-2012 הוציאה הלהקה את אלבומה החמישה-עשר במספר לרגל חגיגות שלושים השנה, Ballast der Republik ("זיבורית הרפובליקה", משחק מילים על ארמון הרפובליקה, פלאסט, של גרמניה המזרחית).

באוקטובר 2010 הופיעה הלהקה במועדון הבארבי בתל אביב.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן
  • 1983: Opel-Gang
  • 1984: Unter falscher Flagge
  • 1986: Damenwahl
  • 1987: Never Mind the Hosen, Here's Die Roten Rosen
  • 1988: Ein kleines bisschen Horrorschau
  • 1990: Auf dem Kreuzzug ins Glück
  • 1993: Kauf MICH!
  • 1996: Opium fürs Volk
  • 1998: Wir warten auf's Christkind...
  • 1999: Unsterblich
  • 2002: Auswärtsspiel
  • 2004: Zurück zum Glück
  • 2008: In aller Stille
  • 2012: Ballast der Republik

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]