E-2 הוקאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
E-2 הוקאיי
E-2C Hawkeye and Mount Fuji.jpg
שני מטוסי E-2 הוקאיי של הצי האמריקני טסים ליד הר פוג'י ביפן.
מאפיינים כלליים
סוג מטוס שליטה ובקרה, פיקוד והתרעה מוקדמת
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן נורת'רופ גראמן
תקופת שירות ינואר 1964 –
צוות 2 טייסים, 3 בקרים
יחידות שיוצרו 200 עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים
אורך 17.55 מטר
גובה 5.66 מטר
מוטת כנפיים 24.56 מטר
ביצועים
מהירות שיוט 311 קשר
מהירות מרבית 323 קשר
הנעה
2 מנועי אליסון T-56-A-425 טורבו-מדחף בעלי 5250 כ"ס כל אחד
תרשים
E-2C Hawkeye 0014.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורת'רופ גראמן E-2 הוקאיי (אנגלית: Hawkeye) הוא מטוס דו-מנועי הנועד לשליטה ובקרה, לפיקוד ולהתראה מוקדמת. הוא פותח לפי דרישות הצי האמריקני, ונועד לתפעול מעל נושאות מטוסים. את המטוס קל לזהות לפי הצלחת הגדולה שמותקנת על גבו.

צה"ל רכש 4 מטוסי הוקאיי (E-2C) בשנת 1978 והעניק להם את השם העברי "דיה", כשמה של ציפור הטרף חדת-העין. המטוסים סופקו לישראל במהלך 1981.

במהלך מבצע שלום הגליל המטוסים הופעלו במבצע ערצב 19 לתקיפת מערך טילי הנ"מ הסורי בבקעת הלבנון. הצלחתו של המבצע נזקפת, בין השאר, ליכולת ההתראה והשליטה של חיל האוויר הישראלי שהסתמכה על הפעלתם של מטוסי הדיה.

המטוסים הפסיקו פעילותם בשנת 1994. שלושה מבין המטוסים שפעלו בחיל האוויר הישראלי, נמכרו לחיל הים של מקסיקו בשנת 2002, לאחר ששופצו על ידי התעשייה האווירית לישראל בשיתוף חברת למדה הנדסת מערכות. המטוס הרביעי נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

חיל האוויר הישראלי היה הראשון לפתח יכולת תדלוק אווירי למטוסי ההוקאיי.

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Airplane silhouette.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מטוסים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.