לדלג לתוכן

GBU-43/B MOAB

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
GBU-43/B
פצצת ה-MOAB
מידע בסיסי
ייעוד פצצה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן McAlester Army Ammunition Plant
(2003)
פיתוח ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני (AFRL)
(2002)
עלות יחידה כ-16 מיליון דולר (כולל פיתוח)[1]
שימוש ראשון במסגרת ניסוי
מרץ 2003, פלורידה
פעילות מבצעית אפגניסטן, אפריל 2017
תקופת השירות 2003–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים חיל האוויר האמריקני
פלטפורמת שיגור מפציץ או מטוס תובלה מותאם
מאפיינים כלליים
משקל 10.3 טון
ממדים
אורך 9.1885 מטר
קוטר 103 ס"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 8.5 טון חומר נפץ H6[2]- שכולל[3]:
44%-RDX
29.5%-TNT
21%-אבקת אלומיניום
5%-פרפין
0.5%-סידן כלורי
הנחיה GPS עריכת הנתון בוויקינתונים
ניווט GPS+מערכת ניווט אינרציאלית (INS)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Massive Ordnance Air Blastראשי תיבות MOAB, בעברית: חימוש פיצוץ אווירי מסיבי; מכונה גם: "Mother Of All Bombs", בעברית: "אם כל הפצצות" או "פצצת מואב") היא פצצה מונחית אמריקאית הנחשבת לפצצה הגדולה ביותר שאינה פצצה גרעינית בארסנל החימוש האמריקני[4]. סימון הפצצה הוא GBU-43/B; ראשי התיבות GBU הם Guided Bomb Unit - פצצה מונחית.

משקלה כ-10.3 טונות. בשל גודלה, היא נישאת על ידי מטוס התובלה C-130 הרקולס או המפציץ החמקן- B-2 ספיריט.

ניסויי הפצצה הראשונים נערכו לראשונה ב-11 במרץ 2003, ופעם נוספת ב-21 בנובמבר 2003, זמן קצר לפני מלחמת עיראק. תמונות הניסוי פורסמו זמן קצר לאחר מכן[2]. הסיבה העיקרית לכך הייתה רצונה של ארצות הברית להרתיע את סדאם חוסיין, נשיא עיראק דאז, ואת צבאו[5]. עם פרסום התמונות טען בפומבי מזכיר ההגנה של ארצות הברית דאז דונלד רמספלד[5]:

"המטרה היא להפעיל לחץ גדול כל כך, עד שסדאם חוסיין ישתף פעולה"..."אם הוא לא יסכים לשתף פעולה, המטרה היא שהיכולות של כוחות הקואליציות יהיו ברורות כל כך שיהיה גורם הרתעה אדיר שישכנע את צבא עיראק שלא להילחם נגד כוחות הקואליציה"

ב-13 באפריל 2017 נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצה, כאשר חיל האוויר האמריקני תקף בפצצה זו מתחם תת-קרקעי של כוחות המדינה האסלאמית במחוז אצ'ין בחבל ננגרהאר באפגניסטן[6]. הפצצה הוטלה ממטוס תובלה MC-130 הרקולס. לפי דיווח משרד ההגנה באפגניסטן, כתוצאה מהתקיפה נהרגו 94 מחבלים, הושמדו מאגר נשק ורשת מנהרות ששימשו את הארגון, ואף אזרח לא נפגע במתקפה.[7]

חומרי הנפץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצת ה-MOAB מורכבת מתערובת מיוחדת של חומרי נפץ המכונה: Composition H6. אשר כוללת:[8][9]

תערובת חומרי הנפץ של פצצת ה-MOAB, שוקלות כ-8.5 טונות, המהוות כ-86% מהמשקל הכולל של הפצצה.

צפיפות חומר הנפץ היא: 1.72 גרם לסמ"ק. ומהירות הפיצוץ היא: 7,367 מטרים לשנייה.

השוואה לפצצה הרוסית - FOAB

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצת MOAB נחשבת לנשק הלא-גרעיני העוצמתי ביותר אחרי "פצצה וואקום אווירית בעוצמה מוגברת" (Aviation Thermobaric Bomb of Increased Power), הפצצה שפיתחה בתגובה רוסיה וזכתה לכינוי "אבי כל הפצצות" (FOAB), הנחשבת לחזקה ממנה פי ארבעה.

נתון אם כל הפצצות - MOAB אבי כל הפצצות - FOAB
חומר נפץ: 8,500 קילוגרמים 7,100 קילוגרמים
שווה ערך TNT: 11 טונות 44 טונות
רדיוס ההרס: 150 מטר 300 מטר
ניווט: INS/GPS לא ידוע - מוערך GLONASS

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GBU-43/B MOAB בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]