לדלג לתוכן

M42 דאסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M42 דאסטר
M42 Duster
מידע כללי
סוג משפחת כלי נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שנת ייצור 1952
תקופת השימוש 1953–הווה (כ־71 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם קודם M19 Gun Motor Carriage
מערכה מרכזית מלחמת וייטנאם
מידע טכני
אורך 5.82 מטר
רוחב 3.23 מטר
גובה 2.85 מטר
משקל 24.8 טון (טעון)
מהירות 72 קמ"ש
טווח פעולה 160 ק"מ
מנוע בנזין, 500 כוחות סוס
מרכב מבוסס על M41 ווקר בולדוג
מיגון 9-25 מ"מ
צוות 4-6
מערכות נשק
קליבר תותח בופורס 40 מ"מ דו-קני
אורך קנה 2.8 מטר (70 קליברים)
סוגי תחמיש פגז 40 מ"מ
זווית צידוד 360 מעלות
זווית עלרוד 20°- עד 80°+
קצב אש 330 פגזים בדקה
מהירות לוע 1,021 מטרים/שנייה
טווח מקסימלי 12.5 ק"מ[1]
חימוש משני מקלע בינוני מדגם בראונינג 0.3 או מקלע M60, שניהם בקליבר 7.62 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M42 דאסטר (אנגלית: M42 Duster) היא מערכת נ"מ מתנייעת מתוצרת אמריקאית אשר שימשה את חיל האוויר של ארצות הברית.

בסך הכל יוצרו כ-3,700 יחידות של ה-M42. אף על פי שהמערכת נוצרה כדי לפגוע בכלי טיס היא נמצאה במלחמת וייטנאם כיעילה נגד כוחות יבשתיים מבוצרים, כמו צלפים אשר הסתתרו על גגות בניינים.

לאחר מלחמת קוריאה הוציא צבא ארצות הברית משימוש את כל כלי הרכב שנבנו על בסיס ה-M24 צ'אפי בדומה ל-M19. השלדה הוחלפה בשלדה של הטנק הקל M41 ווקר בולדוג, בגלל יעילות השלדה מהסוג הזה, אך צמד התותחים מסוג M2A1 בקוטר 40 מילימטר הושארו בגלל יעילותם נגד כלי טיס.

מבנה ומאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדאסטר מונע בידי מנוע בנזין מקורר על ידי אוויר עם 6 צילינדרים ובהספק של 500 כוחות סוס, דבר המאפשר מהירות נסיעה גבוהה על כביש של 72 קמ"ש, זאת הודות ליחס של 22 כוחות סוס לכל טון.[2]

החימוש העיקרי של הכלי הוא תותח בופורס 40 מ"מ דו-קני באורך של 70 קליברים (L/70) כנגד מטוסים, חמוש ב-336 פגזים. כמו כן, הכלי חמוש במקלע בינוני מדגם בראונינג 0.3 או מקלע M60, שני המקלעים בקליבר 7.62 מ"מ, ואלו קיימים כדי לתת לצוות אפשרות להגנה עצמית מפני חיילי חי"ר.[3]

המיגון של הדאסטר קל מאוד, וכולל שריון פלדה קל בעובי 9–25 מ"מ, כך שאף כדורים הנורים ממקלעים כבדים יכולים לחדור שריון זה, ולכלי נשק נגד טנקים לא יהיה קושי להשמיד את הכלי .[4][5]

שירות מבצעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייצור התחיל ב-GM's Cleveland Tank Plant. ה-M-42 נכנס לשירות בשנת 1953 והמערכת החדישה החליפה מספר מערכות ישנות. בשנת 1956 ה-M-42 קיבל מספר שיפורים (מנוע חדש, מערכת הילוכים חדשה ועוד), לבסוף זאת הייתה גרסה חדישה יותר, שנקראה M-42A1. בסוף שנת 1959 הייצור הופסק ועד אז יוצרו 3,700 יחידות. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 צבא ארצות הברית הבין שמערכת מסוג זה (תותחים ולא טילים) אינה מסוגלת להפיל מטוסים שטסים בגובה רב, לכן ארצות הברית פיתחה את MIM-23 הוק.

מלחמת וייטנאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת וייטנאם התברר שמערכת הטילים MIM-23 הוק לא יעילה נגד כלי טיס הטסים בגובה נמוך, לכן הצבא החל בהחזרת ה-M42A1 חזרה לשירות הצבא, לגדודים להגנה אווירית. למרות מספר הפלות מוקדמות, הצבא הצפון וייטנאמי לא הרגיש מאוים באמת. ה-M-42 שימש בעיקר לאבטח שיירות. הוא התגלה כיעיל נגד כוחות וייטנאמיים אבל אך ורק כוחות רגלים.[6]

אחרי מלחמת וייטנאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ארצות הברית עזבה את וייטנאם, רוב היחידות אשר היו שם אם לא כול היחידות הושארו שם והARVN (צבא הרפובליקה הווייטנאמית) אימץ אותם והשתמש בהם (מספר יחידות אף פועלות היום בווייטנאם).

  • M42A1 - גרסה זו אינה שונה מהגרסה הרגילה של הכלי, פרט למנוע שהוחלף למנוע מדגם AOSI-895-5, גם הוא בהספק של 500 כוחות סוס.
  • Type 64 מוסב - הסבה שביצעה טאיוואן לטנקי Type 64 שהיו ברשותה, והרכיבה עליהם את החימוש של ה-M42 דאסטר.
  • AMX-13/M41E1 Ráfaga - הסיבה שביצעה ונצואלה לטנקי AMX-13 והרכיבה עליהם את החימוש של הדאסטר, בנוסף, בוצעו שיפורים שבוצעו במערכת בקרת האש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M42 דאסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי הערך תותח בופורס 40 מ"מ
  2. ^ M-42 Duster באתר Olive-Drab
  3. ^ M-42 Duster באתר 517 th artillery
  4. ^ Twin 40mm Self-propelled Gun M421-2
  5. ^ THE US M42 DUSTER SELF PROPELLED ANTI-AIRCRAFT GUN באתר Tank nutdave
  6. ^ ADA Units in Vietnam באתר Vietnam Memoirs