Makers

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ה-Makers (בעברית לעתים מכונים "מייקרים" או "יוצרנים") היא תנועה של יצרנים פרטיים חובבי טכנולוגיה ביניהם מהנדסים, מעצבים וממציאים יצירתיים. המונח נתבע לראשונה ב-2005 על ידי דייל דוהרטי[1], אך כריס אנדרסון הוא הקול הבולט של תרבות זו. יש כאלו המכנים את התופעה "המהפכה התעשייתית השלישית".

התפתחות רשת האינטרנט סיפקה את האפשרות להגיע למידע בקלות וההתקדמות המהירה של הייצור הטכנולוגי הובילה להוזלה ולשיווק המוני של מוצרים כמו כרטיסים אלקטרוניים ומדפסות תלת ממדיות. אלו פתחו בפני יצרנים ביתיים וותיקים הזדמנויות חדשות.‏[2] כריס אנדרסון מחשיב אותם כחלוצי המהפכה ומדמה אותם לחלוצי המחשב האישי‏[3] משם צמחו אנשים כמו סטיב ג'ובס[4].

אנדרסון כתב מאמר למגזין Wired אודות המהפכה התעשייתית הבאה אותה מובילים ה-Makers. ספרו Makers: The New Industrial Revolution[5]מתבסס על המאמר ודן בטשטוש הגבולות בין העולם האנלוגי לדיגיטלי. לפי אנדרסון כולם ילמדו לעצב לעצמם את המוצרים ואז לייצר אותם באמצעות מדפסות תלת ממדיות. המדפסות התלת ממדיות יוזלו ויותר אנשים יהפכו ליצרנים ביתיים ול-Makers. מלבד השימוש הביתי, ישנם Makers המקימים חברות קטנות, בעיקר ממימון שהם מוצאים ב-Kickstarter, אתר לגיוס השקעות. חלק מהם אף שואפים להתרחב, להפוך לחברות ענק, לייצר מוצרים מורכבים ולהקים מפעלים.

בישראל, קמה קהילה רחבה יחסית של Makers, ובה מספר מרכזים הנקראים "FabLab" המאפשרים לפעילים ליצור ולבנות אבות-טיפוס. עמותת XLN, לדוגמה, אשר קמה ביוזמת מכון ראות, היא אחת הפעילות הבולטות בישראל לקידום תחום זה.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]