Master of Reality

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Master of Reality
220px-Black Sabbath - Master of Reality.png
אלבום אולפן מאת בלאק סאבאת'
יצא לאור 21 ביולי 1971
הוקלט פברואר - אפריל 1971
סוגה הבי מטאל, דום מטאל
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 34:29
חברת תקליטים Vertigo Records
הפקה רודג'ר ביין
כרונולוגיית בלאק סאבאת'
Paranoid
(1970)
Master of Reality
(1971)
Vol. 4
(1972)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Master of Reality הוא אלבומה השלישי של להקת ההבי מטאל הבריטית בלאק סאבאת' שיצא לאור ביולי 1971.

Master of Reality נחשב לאלבום בעל השפעה מכרעת בז'אנר ההבי מטאל ונודע כאלבום שהניח את היסודות לתת-ז'אנר מתקדם שייקרא דום מטאל.[1]

אודות האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקלטות לאלבום נערכו באולפני "Sarm West Studios", נוטינג היל לונדון בין פברואר לאפריל 1971. האלבום הופק על ידי רוג'ר ביין, שהפיק עבור הלהקה את אלבומיה הקודמים, ושיתוף הפעולה ביניהם באלבום זה היה האחרון.

עקב פציעתו של גיטריסט הלהקה טוני איומי במפעל מתכות מספר שנים קודם לכן, נאלץ איומי לשחרר מעט את מיתרי הגיטרה, על מנת להקל על אצבעותיו את הפריטה, דבר שיצר סאונד ייחודי וכבד, שהפך לסמל האלבום, ועם הזמן, סמלה המסחרי של הלהקה בכלל. איומי גם הנמיך מעט את האקורדים של נגינתו, מה שתרם לסאונד להישמע "מלוכלך" וכבד עוד יותר. על מנת להתאים את עצמו לאופן הנגינה הייחודי של איומי, הנמיך בסיסט הלהקה גיזר באטלר אף הוא את האקורדים בגיטרה שלו. סגנונו הייחודי ופורץ הדרך של האלבום, השפיע ביותר על הז'אנר והציב סטנדרטים חדשים בכל הקשור לנגינת רוק כבד.

במהלך ההקלטות, נתן סולן הלהקה אוזי אוסבורן לטוני איומי כמות גדולה של ג'וינט. עישון הג'וינט גרם לאיומי התקף שיעול בלתי נשלט. בעת העישון, היה עסוק איומי בנגינה אקוסטית, והשיעול נקלט בהקלטה. קטע השיעול נערך והוכנס לאלבום כהקדמה לשיר הפותח "Sweet Leaf" ("עלה מתוק") - שיר המתייחס לצמח הקאנביס. בהקשר לזה, ציין איומי מאוחר יותר: "כולנו ניגנו את "Sweet Leaf" כשהיינו תחת השפעת הסם".

השיר "After Forever" הוא למעשה שיר שהולחן על ידי גיזר באטלר, למרות שאיומי קיבל עליו את קרדיט. השיר עוסק בנושאים נוצריים.

בקטע "Solitude" מציג איומי את כשרונו בנגינה על כלים שונים, כגון גיטרה אקוסטית, חליל ופסנתר.

השיר האחרון באלבום "Into the Void" מפורסם ביותר, ונחשב לקלסיקת הבי מטאל.

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זינק למקום ה-5 במצעד הבריטי,[2] ולמקום ה-8 במצעד האמריקאי.[3] האלבום קיבל פלטיניום כפול לאחר שנמכר בשני מיליון עותקים.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
Allmusic [4]
רולינג סטון [5]
מגזין Q [6]
Sputnikmusic [7]

בתחילה קיבל האלבום ביקורות שליליות ממבקרים חשובים. לסטר בנגס מ"רולינג סטון" ורוברט כריסטגאו מ"וילג' ווייס" כינו את האלבום "מונוטני", "משעמם", "מנוון" ו"בלתי אינטליגנטי".[8][9] אך עם הזמן, זכה האלבום להכרה מחודשת וקיבל ביקורות חיוביות רבות ונחשב הן על ידי מבקרים והן על ידי מעריצים כאחד מהאלבומים החשובים ביותר בהבי מטאל, וככזה שהשפיע רבות על הז'אנר. האלבום אף נודע כאלבום שהניח את היסודות הראשונים של סגנון שייקרא מאוחר יותר דום מטאל. מבקר המוזיקה מייק סטנגו (Mike Stagno) מאתר Sputnikmusic כתב על האלבום: "הסאונד הכבד והמחוספס של בלאק סאבאת' הוכח כאהוב על המעריצים... "Master of Reality" הוא אלבום מצוין וחיוני עבור כל חובב הבי מטאל". סטנגו הוסיף בנימה אישית כי האלבום הוא כנראה האהוב עליו ביותר מתקופת אוסבורן.[10]

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים הולחנו על ידי להקת "בלאק סאבאת'", למעט "Embryo", "Orchid", ו"After Forever" שהולחנו על ידי טוני איומיְ; כל מילות השירים נכתבו על ידי גיזר באטלר.

צד א'
מס' שם משך
1. Sweet Leaf 5:05
2. After Forever 5:27
3. Embryo ‏ (אינסטרומנטלי) 0:28
4. Children of the Grave 5:18
צד ב'
מס' שם משך
5. Orchid ‏ (אינסטרומנטלי) 1:31
6. Lord of This World 5:27
7. Solitude 5:02
8. Into the Void 6:13

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]