בועז כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז כהן

בועז כהן (נולד ב-20 בדצמבר 1963) הוא שדרן רדיו ישראלי, מוזיקאי, סופר ומרצה לתרבות. זוכה פרס אגודת העיתונאים 2018 בתחום הרדיו.

ערך והגיש תוכניות מוזיקה ב-88FM בין השנים 2001–2017 והגיש את התוכנית האחרונה ששודרה בקול ישראל[1][2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד וגדל בחולון. שירת בצה"ל בחיל האוויר. עבד כעיתונאי בשבועון "כותרת ראשית" (1988) ובעיתון "חדשות" (1989). בין השנים 1991-2001 עבד בידיעות אחרונות כעורך-משנה של "7 לילות", עורך תרבות, כתב מגזין ומבקר מוזיקה. מאוחר יותר כתב גם בגלובס, בהארץ ובמעריב. לימד בעבר בכותרת - בית הספר לעיתונאות ולתקשורת ובמכללה למנהל. כיום הוא מרצה בכיר בשוק הפרטי בתחומי תרבות בת-זמננו (מוזיקה, קולנוע, ספרות ועוד) ומעביר סדרות הרצאות בסינמטקים, במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון תל אביב.

בשנים 2006–2009 שימש כמנהל אמנותי של תיאטרון תמונע בתל אביב, הפיק וערך מופעי שירה ומוזיקה, ביניהם "שרים נחמן ביאליק", "הרחובות ממריאים לאט/שירי דוד אבידן", "כול עוד/שירי עלי מוהר" (במשותף עם איילת מוהר), "כשהאצבעות יתחילו לדמם/שירי צ'ארלס בוקובסקי" (במשותף עם מיכל גרניט) ו"מלכה עירומה/שירת מחאה נשית". ב-2007 הפיק וניהל את פסטיבל "אולטרה סאונד" למוזיקה אלטרנטיבית בישראל.

בשנת 2016 זכה עם קבוצת "תרבות לפריפריה" במכרז של משרד התרבות ושימש כראש תחום מוזיקה בפרויקט להפצת אירועי תרבות ואמנות.

ביוני 2018 ניהל אמנותית את פסטיבל "פרוגרסיב וחיות אחרות" שהתקיים ב"בית היוצר" בנמל תל אביב.[3]

בועז כהן הוא חבר "המכון למצוינות בהומניסטיקה" לקידום ערכים ציוניים במערכת החינוך, לצד הסופרים מאיר שלו, עמוס עוז וד"ר גלי תיבון.[4]


רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 2001 הצטרף כהן לקול ישראל כעורך ומגיש תוכניות מוזיקה ("רדיו פרטי", "הנוסע השמיני", "אחרי השקיעה"). הפיק וערך ימי שידורים מיוחדים, הגיש תוכניות שונות ("חלום ליל חורף"), יצר סדרה על המוזיקה של שנות השבעים ("מופע שנות השבעים") ויזם והפיק את תוכניות הסיכום השנתיות של התחנה ("הבציר"). מינואר 2009 ערך והגיש את "רוקר טוב", תוכנית הבוקר של 88FM ואת תוכנית הלילה "פרוגרסיב וחיות אחרות". ב-14 במאי 2017 שידר כהן את התוכנית האחרונה בתולדות קול ישראל כשמיד בסופה, בחצות, הופסקו השידורים. החל מ-15 במאי 2017 החל כהן להגיש את שתי תוכניותיו, "פרוגרסיב וחיות אחרות" ו"רוקר טוב" בתאגיד השידור בתחנת הרדיו "כאן 88".

ב-21 ביוני 2017 הודיע בועז כהן על התפטרותו מתאגיד השידור בעקבות התערבות בעריכת תוכניותיו[5][6].

ביולי 2017 הצטרף לתחנת הרדיו האזורי Eco99fm, שם הוא עורך ומגיש את התוכנית "משמרת לילה" (ימים ראשון -רביעי, 22:00-00:00)[7].

באוקטובר 2018 זכה בפרס אגודת העיתונאים בתל אביב על תוכניתו "משמרת לילה", המשודרת בתחנת הרדיו Eco99fm. מנימוקי הוועדה: "בעידן בו תחנות רדיו מתמודדות עם שינויים מהירים בהרגלי הצריכה וכניסת שירותי הסטרימינג לשוק המקומי, המאזינים ממשיכים להאזין לתכניותיו לא רק בזכות השירים ומגוון המוסיקה שב"משמרת לילה", אלא בעיקר בזכות הידע, החום והאופן המיוחד שבועז כהן מגיש אותם למאזיניו."[8]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1999–2001 היה חבר בלהקת החשמליות שניגנה רוק מלודי רך עם השפעות בריטיות והוציאה אלבום אחד "אחר-כך בא הגשם" (2000). בשנת 2002 הצטרף ללהקת פונץ' והשתתף בהקלטת האלבומים "דנה ראתה עב"מ" (אוגוסט 2002) ו"פינוקיו"[9] (ינואר 2007), באלבום הכפול בהופעה חיה "חור בשמיים כחולים" (ינואר 2010) ובאלבום "רמז לעתיד" (דצמבר 2012), אלבום האולפן החמישי והאחרון של הלהקה. במקביל, הוציא עם יוסי בבליקי שני אלבומים תחת השם "דצמבר": "שרמן בחורף" (2005) ו"דצמבר 2" (2009).

כמוזיקאי-יוצר הלחין במשותף עם יוסי בבליקי פסקול לסרטי קולנוע וטלוויזיה, ביניהם: "שרמן בחורף" (2001), "חצאית דמעות" (2002), "לנצח עם מיקי ברקוביץ'" (2003), "המכשפה מרחוב מלצ'ט" (2004) ו"החשוד האחרון" (2005).

כפסנתרן וקלידן ניגן בסדרת הטלוויזיה "8 דקות ביום" (עוזי וייל, ערוץ 1, 2003) ובסדרה "גם להם מגיע" (ערוץ 10, 2008). כהן ניגן גם באלבומי הסולו של יוסי בבליקי: "הגברת עם היהלומים" (2004) ו"האגרוף" (2011), ובאלבום "אהבה" של שלום גד והיהלומים (2005). בשנת (2008 הלחין את המוזיקה לסרט הפולני-ישראלי "אמא של ולנטינה" על-פי ספרה של סביון ליברכט. כמו כן הפיק מוזיקלית את "חופשיה", אלבומה של אמנית החלילים חפציבה זר-אביב 2011 וניגן בארבעה סיבובי הופעות של בוב תיל בישראל.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון "סיפורים קטנים, תקליטים גדולים" (הוצאת מרום תרבות ישראלית) יצא באוגוסט 2014. בספר אסופת סיפורים אוטוביוגרפיים, המתארים ילדות והתבגרות של המחבר בשכונת עוני בחולון של שנות השישים והשבעים.

ספרו השני "וכשאפתח את הדלת" (הוצאת מרום תרבות ישראלית) יצא ביוני 2017. הספר התמקד באלבום "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז ובמצבה התרבותי, החברתי והפוליטי של ישראל באמצע שנות ה-70.

כמו כן ערך (בין היתר) את הספרים "איך להיות טובים", מאת ניק הורנבי (תרגום: בועז וייס, מעריב, 2002), "דיוויד בואי - ביוגרפיה", מאת מארק ספיץ (תרגום: דורית בריל-פולק. הוצאת מודן, 2011), "רק ילדים" מאת פטי סמית (תרגום: אורטל אריכא. הוצאת כנרת זמורה, 2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בועז כהן בוויקישיתוף
על הספר "סיפורים קטנים, תקליטים גדולים"
על הספר "וכשאפתח את הדלת"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]