Oriel Chambers

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Oriel Chambers
Oriel chambers.jpg
מידע על המבנה
סוג בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב ווטר 14, ליברפול
עיר ליברפול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
התחלת הבנייה 1864
סיום הבנייה 1864
אדריכל פטר איליס (Peter Ellis)
סגנון אדריכלי אדריכלות מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Bruntwood עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש משרדים
קואורדינטות 53°24′23.4″N 2°59′35.52″W / 53.406500°N 2.9932000°W / 53.406500; -2.9932000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Oriel Chambers הוא בניין שחזיתותיו תוכננו ממסגרות ברזל ובתוכן חלונות זכוכית גדולים ורחבים, ולמעשה נחשב לבניין בעל קיר המסך המודרני הראשון בעולם. הוא תוכנן על ידי האדריכל, פטר איליס ונבנה בשנת 1864. הבניין ממוקם ברחוב ווטר 14, בסמוך לבניין העירייה של ליברפול, אנגליה. בזכות חשיבותו הוא מוגדר כבניין רשום בדרגה I.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנונו של פטר איליס לבניין ה-Oriel Chambers זכה בתחרות, שאורגנה על ידי יזם מקומי, בין אדריכלים מקומיים.[1] הבנייה הושלמה בשנת 1864 כפי שמונצח בגמלון הבניין. שטחו 4,000 מטרים רבועים המתפרסים על פני 5 קומותיו.[2] בתכנונו, שאף איליס להגדיל את שטחי החלונות כך שכמות האור שתכנס למשרדים תהיה רבה ככל שניתן. הפתרון לכך יוצג על ידי גַּבְלִיות (Oriels) - חלונות היוצאים ממישור הקיר שהפכו למאפיין בולט וחזרתי בכל חזיתות הבניין. בתחילה, ספג הבניין ביקורות. ב-16 ביוני 1866 התפרסמה במגזין Building ביקורת:[3]

מחסן הלבנים הפשוט ביותר בעיר מתעלה על מקבץ בועות הזכוכית הבולטות ברחוב ווטר 14 המכונות Oriel Chambers. האם אנו לא רואים את הכישלון החרוץ - אשר הוא מדכא אם לא מגוחך - בעינינו. היינו צריכים לפקפק באפשרות קיומו. היכן ובמה יופיו אמור להימצא?

ברם, הפוטנציאל של תכנון זה לא חמק בקרב עמיתיו של איליס. ג'ון וולבורן רות, שנשלח על ידי אביו לליברפול בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, זמן קצר לאחר המערכה באטלנטה, שהתרחשה ב-1864, היה באותה תקופה נער מתבגר שנחשף לביקורות סביב הנושא. כאשר שב לארצות הברית, הוא יישם את רעיונותיו שגיבש באנגליה במסגרת לימודי אדריכלות ולימים הפך לאדריכל חשוב באסכולת שיקגו, לאחר שייצא את רעיונותיו של איליס מעבר לאוקיינוס האטלנטי.[4] טורים ארוכים של חלונות מסוג זה (הנקראים גם Bay windows) אפיינו מספר גורדי שחקים אמריקאיים שתוכננו על ידי משרד האדריכלים "ברנהאם ורות" בשנות ה-80 של המאה ה-19.

חשוב מכך, בניין ה-Oriel Chambers והבניין ברחוב קוק 16 בליברפול, שתוכנן אף הוא בידי איליס, הם בין הבניינים הראשונים בעולם שבישרו על תחילת תקופת האדריכלות המודרנית. נוסף לשימוש הנרחב בזכוכית בחזיתותיהם, בשניהם נעשה שימוש במסגרת מתכתית, עובדה שהופכת אותם לשני הבניינים הראשונים בעולם בהם הותקן קיר מסך מודרני. יצירת פתחים כה גדולים בחזיתותיהם התאפשרו בזכות השימוש בעמודי ברזל פנימיים בהיקף הבניין הנושאים את משקל התקרות. תכנון שלד נושא מברזל נחשב פתרון חדש יחסית בייצוב בניינים שכן, השיטה הרווחת באותה תקופה הייתה תכנון קירות נושאים עבים.

במאה ה-20 זכה הבניין לביקורות אוהדות והכרה בתכנון המודרני שלו. ניקולס פווסנר, היסטוריון מתחילת המאה ה-20, כינה אותו כ"אחד הבניינים המרשימים ביותר של בתקופתו באירופה".[5] ובאחד מספריו המוקדמים, "חלוצי התכנון מודרני" (Pioneers of Modern Design) מתאר כך:

העדינות של עבודת הברזל בגַּבְלִיות הזכוכית וקירות המסך עם התומכות האנכיות הנסוגות אך בו בזמן עדיין נראות מבחוץ, מקדימות את זמנן באופן שכמעט בלתי יאמן.

האדריכל אדם קרוסו תיאר את בניין Oriel Chambers במילים:

החלונות הקרומיים שלו הם ביטוי לחלל הפנימי הפתוח הפורץ החוצה אל חלל הרחוב.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה, נפגע חלק קטן מהמבנה מהפצצות המטוסים הגרמנים.[6] בשנות ה-50 של המאה ה-20 שופץ והורחב מעבר לתוכניות המקוריות ולכן הוא שונה כיום במעט מהתכנון המקורי של איליס.

בשנת 2006 נרכש הבניין מחברת DCT Developments על ידי חברת הנדל"ן, Bruntwood, תמורת יותר מ-5 מיליון ליש"ט.[7]

השוכר הראשי בבניין היה משרד עורכי דין המתפרס על חלקים שונים ונרחבים בבניין מאז שנת 1965.[8]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-Oriel Chambers והבניין ברחוב קוק 16 הוזכרו באופן מובלט בפרק הראשון של הסדרה Grundy's Northern Pride כבניינים האהובים ביותר בצפון אנגליה. הסדרה עלתה לאוויר ב-9 בינואר 2007 והופקה על ידי חברת התקשורת הבריטית ITV.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Oriel Chambers בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]