בניין רשום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בממלכה המאוחדת, בניין רשוםאנגלית: Listed Building) הוא מבנה המוכרז באופן רשמי כבעל חשיבות אדריכלית, היסטורית או תרבותית יוצאת דופן. הכרזה זו נפוצה מאוד, והיא מיושמת על כחצי מיליון מבנים.

במקרה שמבנה כלשהו הוכרז כבניין רשום לא ניתן להרוס, להרחיב או לשנות אותו, ללא קבלת היתר מיוחד מרשות התכנון המקומית, שבדרך כלל מתייעצת עם הסוכנות הממשלתית המרכזית הרלוונטית, בעיקר במקרים של בניינים רשומים מפורסמים. לדוגמה, היתרים כאלה עשויים להינתן לכנסיות הנמצאות בשימוש. גורמים פרטיים המחזיקים בבעלות על בניינים רשומים מחויבים בנסיבות מסוימות לשמור ולתחזק אותם, ועשויים לעמוד בפני סנקציות משפטיות אם לא יבצעו זאת או יבצעו שינויים לא מאושרים. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לחייב אדם פרטי להשתמש בחומרים או שיטות ייחודיים גם אם הם יקרים יותר. כתוצאה מכך חל לעתים גידול משמעותי בעלות התחזוקה והביטוח של הבניין, וכדי לאזן מצב זה החוק מאפשר לבעלי הבניין להתנגד לרישומו.

למרות שחלק משמעותי מהמבנים הנמצאים ברשימות הם בניינים, ניתן למצוא בהן גם מבנים אחרים כגון גשרים, מונומנטים, פסלים, אנדרטאות מלחמה, ואפילו אבני מיל. מבנים עתיקים, צבאיים ולא מיושבים (כגון סטונהנג') מסווגים לעתים כמונומנטים רשומים עתיקים, ומוגנים על ידי חקיקה ותיקה יותר.

למרות שמספר מוגבל של "מונומנטים עתיקים" זכה להגנה תחת 'חוק הגנת המונומנטים העתיקים - 1882'[1], היו אלה הנזקים שנגרמו בעקבות הפצצות הלופטוואפה הנאצי במלחמת העולם השנייה שזירזו את הכנת הרשימה הראשונה של בניינים בעלי חשיבות אדריכלית מיוחדת[2]. הכנת הרשימה הוטלה על 300 מחברי המכון המלכותי של אדריכלים בריטים והאגודה להגנה על בניינים עתיקים, תחת פיקוח של מפקח המונומנטים העתיקים ובמימון המדינה[3]. הרשימות שימשו כאמצעי עזר להחלטה האם בניין מסוים ישוקם במקרה שייפגע בהפצצה[2]. הבסיס הנוכחי של מערכת הרישום פותח מהמערכת של תקופת המלחמה, והופעל תחת הוראה שניתנה ב'חוק תכנון ערים ומחוזות - 1947'.

אנגליה וויילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון בקינגהאם

באנגליה ובוויילס ההיתר לרישום בניין ניתן על פי חוק ('בניינים רשומים ואזורי שימור התכנון - 1990') ומנוהל על ידי קרן המורשת האנגלית ו-Cadw בוויילס. בניינים רשומים הנמצאים בסכנה רשומים גם ברשומת הבניינים בסיכון של המורשת האנגלית. ישנם שלושה סוגים של סטטוס רישום, המסודרים לפי דרגת "חשיבות" יורדת וקושי להשיג היתר ביצוע עבודות:

  • דרגה I: בניינים בעלי עניין אדריכלי או היסטורי יוצא דופן.
  • דרגה II*: בניינים חשובים במיוחד בעלי חשיבות שאיננה רק מקומית.
  • דרגה II: בניינים בעלי עניין אדריכלי או היסטורי מיוחד.

בעבר שימשו דרגות A,‏ B ו-C עבור כנסיות אנגליקניות פעילות - והתאימו לדרגות I,‏ II* ו-II. הן היו נפוצות לפני 1977, וגם כיום יש מעט בניינים המסווגים לפיהן.

קרן המורשת העולמית מחזיקה ספריית תצלומים של הבניינים הרשומים באתר האינטרנט של הפרויקט Images of England.

נכון ליולי 2009 יש כ-373,000 בניינים רשומים, מתוכם 343,000 (92%) בדרגה II,‏ 20,500 (5.5%) בדרגה II* ו-9,300 (2.5% בדרגה I‏[4]. 45% מהבניינים מדרגה I הם כנסיות קהילתיות של הכנסייה האנגליקנית[5]. ההערכה היא כי בפועל יש כחצי מיליון בניינים רשומים, כיוון שסעיף ברשימה יכול להתייחס ליותר מבניין אחד בפועל. בניינים שאינם בעלי חשיבות רבה עשויים להיכלל ברשימה במקרה שהם חלק מקבוצה שכן נכללת, כגון בניין הנמצא בכיכר עירונית.

דוגמאות לבניינים רשומים:

דרגה I
דרגה II*
דרגה II

צפון אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד האחורי של מנזר באנגור (דרגה A)

בניינים רשומים בצפון אירלנד מטופלים על ידי סוכנות הסביבה של צפון אירלנד, לפי סעיף 42 של 'פקודת (צפון אירלנד) התכנון - 1991'. דרגות הרישום הן:

  • דרגה A: בניינים בעלי חשיבות לאומית ודוגמאות משובחות לסוג שלהם.
  • דרגה B+: בניינים בעלי חשיבות אזורית, או בניינים שמתאימים לדרגה A אך בעיצוב פחות טוב או שבוצעו בהם תוספות.
  • דרגה B1: בניינים בעלי חשיבות מקומית, או דוגמאות טובות לסוג שלהם.
  • דרגה B2: בניינים בעלי חשיבות מקומית, או דוגמאות טובות לסוג שלהם, אך באיכות נמוכה יותר מבניינים בדרגה B1.

סקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד הבניינים הרשומים מוסדר בסקוטלנד באמצעות 'חוק תכנון ערים ומחוזות (בניינים רשומים ואזורי שימור) (סקוטלנד) - 1997'. השימור הוא סמכות המבוזרת לפרלמנט הסקוטי ולממשלת סקוטלנד. סקוטלנד ההיסטורית היא הסוכנות הממשלתית המקומית האחראית לבניינים רשומים ולמונומנטים רשומים.

דרגות הסיווג בסקוטלנד הן:

  • דרגה A: בניינים בעלי חשיבות בינלאומית אדריכלית או היסטורית, או בניינים שהשתמרו בצורתם המקורית באופן קרוב למושלם ומייצגים היטב תקופה מסוימת, סגנון או סוג בניין.
  • דרגה B: בניינים בעלי חשיבות אזורית או חשיבות שאינה רק מקומית, או דוגמאות ראשיות לתקופה מסוימת, סגנון או סוג בניין שהשתנה במשך השנים.
  • דרגה (C(s: בניינים בעלי חשיבות מקומית, או דוגמאות פחות מרכזיות לתקופה כלשהי, סגנון או סוג בניין, ושהשתנו במידה רבה; בניינים מסורתיים ופשוטים הנמצאים בסמוך למבנים אחרים בקטגוריות A ו-B, או כאלה שמהווים חלק מקבוצת מבנים כגון אחוזה או מתחם תעשייתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניין רשום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]