דקל אי הפסחא
 דקל אי הפסחא
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | דקלאים |
| משפחה: | דקליים |
| סוג: | Paschalococos |
| מין: | דקל אי הפסחא |
| שם מדעי | |
 Paschalococos dispertaDransfield, 1991 | |
| |
דקל אי הפסחא או דקל רפה נוי (שם מדעי: Paschalococos disperta בעבר Jubaea disperta) הוא מין של דקל נכחד שהיה אנדמי לאי הפסחא. העץ נעלם מדגימות האבקה סביב שנת 1650. כמה חוקרים משייכים אותו לסוג Jubaea, אליו משתייך דקל היין הצ'יליאני (Jubaea chilensis) אך ישנה מחלוקת על שיוכו כיוון שהרקמות הרכות שבהן משתמשים לזיהוי סוג הדקל לא נשמרו.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרידיו של הדקל ידועים מגרגירי אבקה מקרקעית האגמים, קליפת הפרי (אגוזים) שנמצאו במערה, וטביעות של שורשים שנשמרו בקרקע. בחלקו במטרה להימנע מההשערה המקובלת אבל הספקולטיבית שהדקלים היו Jubaea chilensis, ושהשתמשו בהם כגלילים לשנע את פסלי המואי של אי הפסחא, הקצה ג'ון דרנזפילד (John Dransfield) את המין לסוג חדש. הקצאה זו אינה מקובלת על World Checklist of Selected Plant Families, מיזם מקובל שנועד להגדיר את מיני הצמחים, שאיננו מכיר בסוג Paschalococos, כמו גם על המיזם המקביל "The Plant List".
התפוצצות אוכלוסין בתקופה שבין 800 ל-1600 לספירה הובילה להכחדה של דקל רפה נוי. מייקל הוגן (Hogan)[1] משער שההיכחדות של דקל רפה נוי יחד עם צמחים נוספים תרמה להתמוטטות החברה של אי הפסחא. דרנזפילד משער שהעצים נכחדו כיוון שהם נכרתו על מנת להגיע אל לבבות הדקל האכילים כאשר מקורות המזון האחרים באי התדלדלו בשל התפוצצות האוכלוסין. השערה נוספת מקובלת, אך שגויה, שהעצים נכרתו לבניית סירות ולשם דיג, משום שגזע דקל אינו מתאים למטרה זו. אפשרות נוספת שהחולדה הפולינזית, שהגיעה לאי יחד עם המתיישבים הראשונים בין שנת 800 לשנת 1000, כרסמה את האגוזים של הדקל, ובכך מנעה התחדשות של העץ.
למרות היכחדותו, ככל הנראה מופיע העץ כ-200 שנים לאחר שנעלם בכתב הרונגו-רונגו של אי הפסחא בסימן 
, בו הוא מסמל את המספר 67.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דקל אי הפסחא, באתר Tropicos (באנגלית)
- דקל אי הפסחא, באתר GBIF (באנגלית)
- דקל אי הפסחא, באתר IPNI (באנגלית)