התפוצצות אוכלוסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נטול עובדות ואסמכתאות ברורות, דמגוגי, מוטה וכתוב רע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גרף של אוכלוסיית העולם מ-10,000 לפני הספירה ועד 2,000 לספירה
מפה של מדינות על פי צפיפות אוכלוסין לקמ"ר
תחומי צפיפות אוכלוסייה גבוהה בעולם, מחושבים ב-1994
מפה של מדינות וטריטוריות על פי שיעור פריון
שיעור אוכלוסיית אדם בעולם, צמיחה באחוזים, עם המשתנים של לידה, פטירות, הגירה, והגירה - 2013

התפוצצות אוכלוסין אנושית הוא מצב שבו כמות האוכלוסייה האנושית עולה על כושר הנשיאה, המשאבים והתשתיות של אזור מסוים, בעקבות כך עלולים להיווצר עוני, מחלות ורעב. בפרספקטיבה ארוכה טווח, מצב זה יכול להיות מוגדר, גם כאשר אוכלוסייה קיימת איננה יכולה להתקיים ללא דלדול מהיר של משאבים שאינם מתחדשים או ירידה של הקיבולת הסביבתית שכבר איננה יכולה לתת עוד תמיכה לאוכלוסייה.

התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה בלידות, ירידה בשיעורי תמותה, גידול בהגירה, או דלדול בר קיימא של משאבים. הטווח יכול להתייחס לאזור גאוגרפי מקומי כמו מדינה או חבל ארץ, או אזור גלובלי כמו כדור הארץ כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.

מבחינה מתמטית, אוכלוסייה בעלת משאבים סופיים שקצב הגידול שלה הוא מעל אחוזים מסוימים חייבת (בסופו של דבר) להגיע למצב של התפוצצות אוכלוסין. מצב זה יוריד את קצב הגידול שלה לאפס או לערך שלילי (קיטון). במקרים מסוימים המחסור הקיצוני במשאבים יכול להביא להשמדת האוכלוסייה כולה.

מומחים שונים[דרוש מקור] מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, ו/או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם (אנרגיה, מזון, מים, שטח, מחצבים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים שתוצאתו תהיה הרת אסון. מומחים אלה מציעים לפעול כבר כיום למיתון התוצאה העתידית, בעיקר על ידי הגבלת ילודה ועל ידי פיתוח משאבים מואץ. לעומת זאת, מומחים אחרים מצביעים על כך שבעשרות השנים האחרונות ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, ולהערכתם אוכלוסיית העולם תתייצב במהלך המאה ה-22, וכך לא יגיע העולם למצב של התפוצצות אוכלוסין. על פי נתוני האו"ם, הילודה בעולם ירדה דרסטית בעשרות השנים האחרונות, מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה בשנות ה-50 של המאה עשרים עד לממוצע של 2.5 ילדים למשפחה בשנים 2010-2015.[1]

שינויים שעבר העולם במאה השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-20 התפתחה החקלאות מבחינה טכנולוגית, וניתן להפיק יבולים רבים מאותם שטח קרקע וכמות מים, אך אין בכך להדביק את קצב גידול האוכלוסייה: ב-50 השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.5 מיליארד ל-6.6 מיליארד. יש יותר צריכה של מים, מזון ושטח, וניצול מוגבר של משאבי טבע כמו נפט, פחם וכו'. זיהום המים ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים. אם תימשך המגמה, יגרום המחסור במים מתוקים לצמצום היבולים החקלאיים. הגברת השימוש של משאבי טבע בתעשייה גורמת לעליית הטמפרטורה בכדור הארץ (אפקט החממה) שגורמת להמסת הקרחונים בקטבים, בעקבות זאת לעליית גובה פני הים, להצפות מרובות ובסופו של דבר - אם לא תיעצר - לצמצום של משאב קריטי נוסף: שטח היבשות.

בעולם יש קרוב למיליארד רעבים - יותר מכל בני האדם שחיו לפני 200 שנה. מדי יום מתים בעולם 19,000 איש מרעב, רובם ילדים. למרות זאת, נוספים לעולם מדי שנה 80,000,000 בני אדם חדשים. במדינות מסוימות, בעיקר ביבשת אירופה, אמריקה הצפונית ויפן, מספר הילדים הממוצע למשפחה הוא נמוך, ובסין לרוב המשפחות יש ילד אחד. בארצות אלה מתייצבת כמות האוכלוסייה ואף פוחתת. דווקא במדינות שבהן אין די מזון, כגון הודו, אתיופיה או פקיסטן, האוכלוסייה מתרבה. כך למשל, באתיופיה יש היום 62 מיליון איש, ואם לא יקטן קצב הגידול בה, בעוד 50 שנה, אוכלוסייתה תמנה 213 מיליון. מדינות עניות כאלה עלולות למצוא את עצמן במצב של התפוצצות אוכלוסין - הן לא תוכלנה לפרנס את תושביהן.

תופעה נוספת שהקצינה במאה ה-20 היא העיור (אורבניזציה) וכן ערי ענק. לפני 50 שנה חיו בערי העולם 750 מיליון נפש, אבל היום כחצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים. יש בעולם 326 ערים עם אוכלוסייה של מעל מיליון איש.

מצד אחד עיר כזו צורכת אנרגיה בכמות עצומה ומייצרת פסולת בכמות רבה, שפינוייה מורכב ויקר - בעיה שתלך ותחמיר. באופן זה מגמת העיור, למרות שאינה מגדילה את הריבוי הטבעי, עלולה לפגוע במשאבים הזמינים לאוכלוסייה.

מצד שני ריכוז אנשים בעיר מפחית הרבה מהנזקים הסביבתיים שלהם לעומת חיים בכפרים בתוך חברה מתועשת: כמות השטח הבנוי, אורך הכבישים, כמות הנסיעה ברכב. כל אלו קטנים בהרבה בערים ובפרט בבנייה רוויה.[2]

אוכלוסייה
שנה מיליארד
1804 1
1927 2
1959 3
1974 4
1987 5
1999 6
2011 7
2020 7.7 (הערכה)[3]

שיאי תפוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הבעיות הקשורות לגידול האוכלוסין היא אפשרות שכמות המשאבים הטבעיים הלא מתחדשים: נפט, פחם, מתכות, מחצבי זרחן ועוד, תתדלדל עד שעלות ההפקה שלה תהיה גבוהה במידה שתפגע קשות בכלכלה העולמית.

התאוריה של שיאי תפוקה טוענת שלאורך זמן מסוים של שימוש במשאב מרכזי שאין לו חלופות מספקות, התפוקה יכולה לגדול עד להגעה לשיא תפוקה ומשם היא מתחילה לרדת. הסיבה לכך היא שהמחצבים הנשארים אחרונים הם בדרך כלל אלו שקשה ביותר להפיק מהם תועלת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Total Fertility Rate, World נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)
  2. ^ מאמר על יתרונות אקולוגיים לחיים בעיר
  3. ^ "Current World Population". Worldometers. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2014.