SHARE - סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

SHARE - סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה הוא סקר אורכי רב-תחומי העוסק בהיבטים כלכליים, בריאותיים וחברתיים של תהליך ההזדקנות באירופה ובישראל, ומבוצע בכ-28 מדינות.[1] הסקר אוסף נתוני מיקרו אורכיים בין-מדינתיים על בריאות, מעמד סוציו-אקונומי ומצב חברתי ורגשי בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה במדינות אירופה. כדי להתמודד עם המשימות שמציבה "מהפכת הגיל" (הזדקנות האוכלוסייה בעולם המודרני) ייסדו מדינות אחדות בעולם מאגרי נתונים אורכיים לחקר הזדקנות האוכלוסייה.

כוחו המדעי של הסקר גלום בנתוני האורך, המאפשרים לתפוש את האופי הדינמי של השינויים במהלך ההזדקנות, והוא נחשב לאחד מעמודי התווך של המחקר באירופה. בשנת 2008 נבחר פרויקט SHARE לקחת חלק בפורום האירופי האסטרטגי למחקר תשתיות (ESFRI) ובשנת 2014 אושרה הצטרפותו למאגר SHARE-ERIC.[2]

ישראל הצטרפה לפרויקט SHARE בשנת 2004, והיא הפכה למדינה הראשונה במזרח התיכון שיזמה מחקר שיטתי על הזדקנות האוכלוסייה. כלל נתוני SHARE, כולל בישראל, זמינים לכלל קהיליית המחקר, וניתן להשיגם באמצעות אתר SHARE או בארכיון הלאומי של נתונים ממוחשבים על הזדקנות. החל משנת 2012 הפכה מדינת ישראל לשותפה לארגון SHARE ERIC בהתאם להחלטת ממשלה מס' 5146 מיום 14 באוקטובר 2012.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר אורך חלוץ הושק ב-1992 בארצות הברית HRS) Health and Retirement Study) ומשמש מודל לסקרים בארצות נוספות, כגון סקר ELSA הנערך באנגליה (English Longitudinal Study of Ageing). בהשראת סקרים אלה הושק בשנת 2002 במדינות אירופה סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE).

אחת-עשרה ארצות נרתמו לאיסוף נתוני הבסיס בשנת 2004. ארצות אלה מהוות ייצוג מאוזן של האזורים השונים באירופה, החל מסקנדינביה (דנמרק ושוודיה) דרך מרכז אירופה (אוסטריה, צרפת, גרמניה, שווייץ, בלגיה, והולנד) אל הים התיכון (ספרד, איטליה ויוון). שתי המדינות ה"חדשות" באיחוד האירופי - צ'כיה ופולין ואירלנד הצטרפו ל-SHARE בשנת 2006 והשתתפו באיסוף הנתונים של הגל השני בין השנים 2006–2007. בארצות אירופה (אך לא בישראל) נערך במהלך שנת 2008–2009 גל שלישי של הפרויקט המכונה SHARELIFE. בשונה מהגלים האחרים, SHARELIFE נערך כסקר רטרוספקטיבי על תולדות חייהם של משתתפי הפרויקט בגליו הקודמים. הגל הרביעי של סקר SHARE בוצע במהלך שנת 2011, וישראל לא השתתפה בו. נתוני הגל החמישי של SHARE, והגל השלישי בישראל, נאספו במהלך שנת 2013. בגל החמישי הצטרפה מדינה חדשה: לוקסמבורג. הגל השישי של סקר SHARE נערך בשנת 2015, בגל זה הצטרפה קרואטיה למדינות SHARE. במהלך הגל השביעי של סקר SHARE שבוצע בשנת 2017 הצטרפו שאר מדינות האיחוד האירופי (למעט אנגליה ואירלנד אשר מבצעות סקרים דומים באופן עצמאי). בכך הגיע מספר המדינות המשתתפות בסקר SHARE ל-28 מדינות.[4][5]

SHARE-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הצטרפה לפרויקט בשנת 2004 והיא חלק אינטגרלי מהפרויקט האירופי. איסוף הנתונים מבוסס על ראיונות עם מרואיינים מתוך אוכלוסיית המחקר. איסוף נתוני הגל הראשון בישראל נערך בין אוקטובר 2005 ליולי 2006 וכלל 2,598 מרואיינים המתגוררים ב-1,771 משקי בית. הגל השני של איסוף הנתונים החל באוגוסט 2009 והסתיים באוגוסט 2010 וכלל 2,464 מרואיינים. הגל השלישי בישראל נאסף במקביל לגל ה-5 באירופה במהלך 2013, וכלל 2,600 משיבים שרואיינו במהלך שנה זו. הגל הרביעי בישראל נאסף במקביל לגל ה-6 באירופה, במהלך 2015 וכלל 2,190 משיבים. עד כה נערכו במסגרת הסקר 10,000 ראיונות שנאספו בקרב למעלה מ-3,800 משיבים, בארבעה גלי מחקר לאורך כעשר שנים, ולמעלה מ-80% מהמרואיינים רואיינו בשני גלים או יותר.

סקר SHARE-ישראל נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל ומנוהל בידי הפרופ' הווארד ליטווין, בסיוע צוות רב-תחומי של יועצים מומחים מארצות הברית, אירופה וישראל. הסקר נתמך על ידי מדינת ישראל באמצעות המשרד לשוויון חברתי ואיסוף הנתונים מתבצע על ידי מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב.[6]

תחומי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר מתייחס לנתונים דמוגרפיים, בריאות פיזית, כוח אחיזה, מהירות הליכה, סיכונים התנהגותיים, תפקוד קוגניטיבי, בריאות הנפש, טיפול, תעסוקה ופנסיה, ילדים, תמיכה חברתית, שינויים כלכליים, דיור, הכנסה למשק בית, צריכה, נכסים וציפיות לעתיד. בנוסף לכך, השאלון בישראל כולל שני תחומים שטרם נידונו ב-SHARE:

  • מדידת טראומה לכל החיים - המשיבים התבקשו לציין את אירועי החיים הקשים שחוו ואת מידת השפעתם עליהם (חלק מהמשיבים דיווחו על החוויות האישיות שלהם במשך השואה).
  • בחינת תגובות לרפורמה בפנסיה - פרק זה עוסק בהכרה בעיכובים עתידיים בגיל הזכאות לקצבת פרישה בישראל, והיערכותם של המשיבים אליה.

אוכלוסיית המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לקבל מדגם מייצג של ישראלים בני 50 ומעלה, חולקה אוכלוסיית ישראל לשלושה חלקים:

גופים תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר SHARE-ישראל נתמך כיום על ידי מדינת ישראל באמצעות המשרד לשוויון חברתי.

בעבר נתמך על ידי:

  • המוסד לביטוח לאומי
  • המשרד לענייני גמלאים באמצעות משרד המדע
  • המשרד לאזרחים ותיקים
  • המסגרת השביעית של תוכנית העבודה של האיחוד האירופי
  • המכון הלאומי לזקנה (NIA) של מכוני הבריאות הלאומיים (NIH)
  • (GIF) הקרן הגרמנית-הישראלית למחקר ולפיתוח
  • קרן באדר (Bader philanthropies Inc)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, אתר השירותים והמידע הממשלתי - המשרד לשוויון חברתי
  2. ^ SHARE - ייעוד המחקר, מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל
  3. ^ הצטרפות מדינת ישראל כחברה בארגון SHARE-ERIC המבצע את סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה, משרד ראש הממשלה - אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏14.10.12
  4. ^ SHARE - ייעוד המחקר, http://igdc.huji.ac.il/home/share/introduction.aspx
  5. ^ SHARE - Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe, SHARE in Europe
  6. ^ סקר הזדקנות, בריאות ופרישה באירופה, מרכז הידע לחקר הזדקנות החברה בישראל