SOMA (משחק וידאו)

SOMA

כרזת המשחק
כללי
תאריך הוצאה	לינוקס, OS X, פלייסטיישן 4, המחשב האישי: 22 בספטמבר 2015 Xbox One: 1 בדצמבר 2017
סוגה	משחק הישרדות-אימה
פיתוח	Frictional Games
הוצאה לאור	Frictional Games
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
גילאים	18+
דרישות תוכנה
מנוע משחק	HPL Engine
מצבי משחק	משחק וידאו לשחקן יחיד
פלטפורמות	לינוקס OS X פלייסטיישן 4 המחשב האישי Xbox One
דרישות מערכת
בקרים	בקר שליטה מקלדת ועכבר
www.somagame.com

SOMA (ביוונית: σώμα – "גוף") הוא משחק וידאו מסוגת ההישרדות אימה שפותח והופץ על ידי Frictional Games . המשחק שוחרר ב-22 בספטמבר 2015 עבור המחשב האישי, OS X, לינוקס ולפלייסטיישן 4. ב-1 בדצמבר 2017, המשחק שוחרר לקונסולת ה-Xbox One.

עלילת המשחק מתרחשת בתחנת מחקר תת-ימית נטושה ובתוכה חיות מכונות בעלות בינה אנושית. סיימון ג'ארט, דמות הפרוטגוניסט מתעורר בתחנה, ללא ידיעה כיצד הגיע לשם ויוצא במסע לגילוי ההיסטוריה של התחנה, מסע שלו יש השלכות רבות על עתידו של סיימון.

המשחקיות ב-SOMA דומה למשחקים אחרים של Frictional Games ומתמקדת בהתגנבות כדי להתחמק מאויבים ופתירת חידות. אך בניגוד למשחקים אחרים, אין במשחק מערכת לשמירת חפצים (inventory) ורוב הדגש הושם על המשקל של העלילה. המשחק זכה לביקורות חיוביות, ששיבחו את העלילה ואת הדיבוב, אך ביקרו לרעה את עיצוב הדמויות העוינות לשחקן.

משחקיות

SOMA הוא משחק הישרדות אימה המשוחק מנק' מבט של גוף ראשון (השחקן רואה את העולם דרך עיני הדמות). המשחק מתמקד בחקירה ובמהלכו, השחקן יימצא רמזים שונים בדמות קלטות אודיו ופתקים שדרכם השחקן לומד על תחנת המחקר ועל העולם בו המשחק מתקיים. בדומה למשחקים אחרים מאותו בית יוצר, המשחק שם דגש על פתירת חידות, חקירה והתגנבות. דמותו של סיימון יכולה למות אם לא הצליח להתגנב ולהתחמק מאויבים שונים. למרות זאת, שנתיים לאחר שחרורו, למשחק הוסף "מצב בטוח" שבו סיימון לא ימות אם יותקף.

עלילה

רקע

עלילת המשחק מתרחשת בשנת 2104 בתחנת מחקר תת ימית בשם "פאתוס 2", שבעברה הייתה תחנת מחקר משגשגת באוקיינוס האטלנטי וכעת נטושה ובמצב מזוויע. במקור, התחנה נועדה לשנע טכנולוגיות לחלל ופיתחה תותח מיוחד בשם "אומגה" שביכולתו לשגר לוויינים ושאר טכנולוגיות קטנות לחלל מבלי להסתכן בהריסתם. כל המחשוב בתחנה מפוקח על ידי מערכת בינה מלאכותית בשם "WAU".

בעקבות התנגשות מטאור בכדור הארץ, חברי הצוות בתחנה מגלים שהם האנשים החיים האחרונים שנותרו בכוכב. כעת, הם מנסים לשרוד כשהם מבודדים לחלוטין ובמקביל כוח מסתורי מאיים על שלומם.

עלילה

בשנת 2015, סיימון ג'ארט נוסע עם חברתו לעבודה אשלי והשניים עוברים תאונת דרכים ובה סיימון הוא השורד היחיד. בעקבות התאונה, סיימון סובל מנזק מוחי. לאחר מכן, סיימון מקבל פניה מנוירולוג בשם דייוויד מונשי והאחרון מציע לסרוק את מוחו של סיימון במטרה להתאים לו תוכנית טיפול למצבו. במהלך הסריקה, סיימון מאבד את הכרתו ומתעורר באזור בשם "אפסילון" בתוך התחנה "פאתוס 2". סיימון חוקר את אפסילון ויוצר קשר עם אישה בשם קאת'רין צ'אן, שמדרבנת אותו להגיע לאזור בתחנה בשם "למבדה" ומספרת לו שהשנה כעת היא 2104. שנה קודם לכן, מטאור התנגש בכדור הארץ וכעת "פאתוס 2" משמשת כמקום היחיד בכוכב שבו חיים בני אדם. כשמים מתחילים להציף את אזור אפסילון, סיימון מתעלף, מתעורר ומגלה להפתעתו שהוא לבוש בחליפת צלילה. סיימון מצליח למצוא רכבת שלוקחת אותו לאזור למבדה. במהלך מסעו, סיימון נתקל ברובוטים שונים בתחנה, אך הם מאמינים באמת ובתמים שהם בני אדם ולא רובוטים.

סיימון מגיע לאזור למבדה ומגלה שקאת'רין היא לא אנושית, אלא סריקת מוח שהורדה לתוך גוף רובוטי. סיימון מגלה שהוא עצמו הוא אינו אלא סריקת מוח שהורדה לתוך גוף קיבירנטי שהיה שייך לעובדת התחנה על ידי WAU, מערכת הבינה המלאכותית בתחנה שהפכה את יושביה למפלצות קיברנטיות במטרה להשלים את משימתה – לשמר את האנושות. קאת'רין מסבירה לסיימון שהתחנה מכילה קופסה שחורה דיגיטלית שנוצרה על ידי קאת'רין ובה מתקיימת מציאות רבודה אליה הועלו העתקים של סריקות המוח של כל חברי התחנה במטרה לשמר משהו מהאנושות. הקופסה עצמה בנויה על לוויין בשם "התיבה" (ARK) ולאחר אירוע ההכחדה, קאת'רין תכננה לשגר את התיבה לחלל, הרחק מכדור הארץ. בעקבות סיבוכים, התיבה לא שוגרה לחלל. סיימון מסכים לסייע לקאת'רין להשלים את משימתה ולשגר את התיבה.

התיבה נמצאת באזור בשם "תאו" בתחנה, בחלק יותר עמוק של האוקיינוס. סיימון עושה דרכו לאזור בשם "טטה" במטרה להשתמש בצוללת מיוחדת שיכולה לשרוד את תנאי הלחץ במעמקים. למרות זאת, מתגלה ש-WAU הרס את הצוללת וסיימון נאלץ להמשיך לאתר "אומיקרון" במטרה ליצור עבורו גוף חדש שישרוד את תנאי הלחץ. במהלך חיפושיו עבור חומרים ליצירת הגוף, סיימון מקבל שדר טלפתי מאחד העובדים בתחנה, שהושחת על ידי WAU אך עדיין צלול מספיק בשם יוהאן רוס. יוהאן מתחנן בפני סיימון שישמיד את ה-WAU. סיימון מסיים לבנות את גופו החדש וקאת'רין מעתיקה את תודעתו של סיימון אליו. לשחקן ניתנת הבחירה האם להשמיד את סיימון בגופו הישן או להשאיר אותו לגורלו.

סיימון צולל אל המעמקים ומגלה שכל הפאונה עברה שינוי מוטנטי בגלל ה-WAU. סיימון מוצא את התיבה ולוקח אותה לאזור בשם "פאי" בו תותח האומגה נמצא. במהלך מסעו, סיימון נאלץ לסטות מדרכו ומגיע לאזור בשם "אלפא" ובו שוכנת ליבתו של ה-WAU. שם, יוהאן חושף בפני סיימון שהג'ל המיוחד שבעזרתו הוא בנה את חליפת הצלילה, מכיל בתוכו רעלן שיכול להרוג את ה-WAU. יוהאן נותן לסיימון את ההזדמנות להרוג את ה-WAU, אך בסתר מתכנן להרוג את סיימון עצמו על מנת שה-WAU לא יספוג את סיימון ובעזרת גופו יפתח נוגדנים לרעלן. לפני שיוהאן מצליח להרוג את סיימון, מפלצת מוטנטית בשם "לווייתן" הורגת את יוהאן וסיימון מצליח לברוח אל עבר אזור פאי.

בהגיעו לאזור פאי, קת'רין מעתיקה את התודעות שלה ושל סיימון לתיבה וסיימון משגר אותה לחלל. סיימון, שמופתע שהוא וקאת'רין עדיין נמצאים מתחת למים, שואל את קאת'רין לפשר הדבר. קאת'רין מסבירה לו שהיא רק העתיקה את התודעות שלהם לתיבה, אך הם עצמם עדיין מתחת למים. השניים מתחילים להתווכח והשבב עליו תודעתה של קאת'רין מותקנת נשרף מעומס יתר. סיימון נותר כעת לבד וחסר אונים במעמקי הים.

בסצנה שבאמצע הכתוביות, ההעתק של סיימון שהועלה לתיבה מתעורר במציאות הרבודה ומתאחד עם ההעתק של קאת'רין. במקביל, התיבה נראית מרחפת בחלל ומתרחקת מכדור הארץ הגוסס.

דמויות ראשיות

סיימון ג'ארט

מדבב: ג'ארד זאוס.

סיימון הוא דמות הפרוטגוניסט אותו השחקן מגלם. בשנת 2015, סיימון התגורר במונטריאול שבקנדה ועבד בחנות ספרים ביחד עם עובדת בשם אשלי. באחד הימים, השניים נסעו ביחד, אך כתוצאה מנהגת שדעתה הוסחה, השניים עוברים תאונת דרכים. אשלי מתה במקום בעוד סיימון נשאר בחיים, אך חווה נזק מוחי שהשאיר אותו עם חודשים בודדים לחיות. כמוצא אחרון, סיימון מסכים לעבור סריקת מוח על ידי ד"ר דייוויד מונשי במטרה שהאחרון יבנה לו תוכנית טיפול. במהלך הסריקה, סיימון מאבד את הכרתו ומתעורר בתחנת "פאתוס 2", כ-90 שנה לאחר שעבר את הסריקה. במהלך המשחק, השחקנים מגלים שהסריקה שסיימון עבר לא עזרה לו להחלים והוא מת כחודש לאחר מכן. אך טרם מותו, הוא הסכים לד"ר מונשי להשתמש בסריקת המוח שלו במטרה לעזור לשפר את הטנולוגיה הקיימת. בעשותו כך, הסריקה של סיימון הפכה ל-"סריקת מורשת", סריקת אב טיפוס שדרכה סריקות נוספות פותחו עם השנים. הסיימון אותו השחקן מגלם הוא בעצם "סיימון 2", העתק של סיימון המקורי שתודעתו הורדה לתוך גוף קיברנטי על ידי ה-WAU. במהלך המשחק, סיימון 2 צריך להחליף גוף במטרה להגיע לחלק יותר עמוק באוקיינוס וקת'רין מעתיקה את תודעתו בשנית ויוצרת את "סיימון 3", אותו השחקן מגלם מנקודה זו והלאה. אף על פי שקאת'רין מנסה להסביר לסיימון מספר פעמים אודות העתקת התודעה, סיימון לא מבין את הסבריה (או מדחיק את המציאות) ומאמין שהוא בקרוב יעזוב את התחנה ביחד עם קאת'רין והשניים יעלו על התיבה. בסוף המשחק, קאת'רין מעתיקה את תודעתה ואת תודעתו של סיימון ומעלה אותם לתיבה, אך "סיימון 3" וקאת'רין עצמה נשארים בתחנה. לאחר ויכוח סוער בין השניים, השבב שעליו התודעה של קאת'רין מותקנת נשרף בגלל עומס יתר והיא מתה, בכך סיימון נשאר במעמקי הים לבדו. בסצנה באמצע הכתוביות, השחקן מגלם את "סיימון 4", התודעה שקאת'רין העתיקה בסוף המשחק וזכתה לעלות לתיבה. גרסה זו של סיימון לא מודעת לגורלו של "סיימון 3" והוא מתאחד באושר עם קאת'רין.

קאת'רין צ'אן

מדבבת: נל מוני.

דמות מסייעת במשחק. במקור, קאת'רין היא אחת מאנשי הצוות שמצויים על התחנה "פאתוס 2". לאחר הכחדת בני האדם על ידי המטאור, חברי התחנה מבינים שהם האנשים האחרונים החיים בעולם. קאת'רין בתגובה, מתחילה לעבוד על הפרויקט שלה: התיבה, סביבת מציאות מדומה אליה היא יכולה להעלות סריקות מוח של חברי הצוות ולשגרה לחלל, בכך לשמר משהו אחרון מהאנושות. אף על פי שרוב הצוות תומך במעשיה, חלקם מתנגדים לה וקאת'רין נרצחת על ידי אחד מאנשי הצוות בעקבות חילוקי דעות על הפרויקט. מכיוון שהיא סרקה את מוחה טרם מותה, תודעה של קאת'רין מורדת לרובוט נייח בתחנה וסיימון מצליח ליצור איתה קשר. בהבינה שהם אבודים ושאין מזור למצבם, קאת'רין משדלת את סיימון לסייע לה לשגר את התיבה לחלל ולהשלים את המשימה. למרות הבורות שסיימון מציג במהלך המשחק בקשר לתהליך, קאת'רין מנסה לא פעם להסביר לו שהתודעה שלו לא "מועברת" בין גוף לגוף, אלא משוכפלת לגוף חדש (באחד הרגעים במשחק הוצגו שני סיימונים במקביל בתחנה, האחד בגוף הישן והאחד בגוף החדש). בסוף המשחק, קאת'רין מעתיקה את התודעה שלה ושל סיימון ומעבירה אותה לתיבה רגע לפני שיגורה לחלל. סיימון, שעדיין לא הבין איך התהליך עובד, כועס עליה מכיוון שהוא לא עלה לתיבה (רק ההעתק שלו הועלה לשם) והשניים נשארו במעמקי האוקיינוס. במהלך הוויכוח בין השניים, השבב עליו מותקנת התודעה של קאת'רין נשרף בגלל עומס יתר והיא מתה, בכך משאירה את "סיימון 3" לבד בתחנה לגורלו. בסצנה שבאמצע הכתוביות, "סיימון 4" (ההעתק שקאת'רין העלתה לתיבה) פוגש את ההעתק של קאת'רין והשניים מתאחדים באושר.

באחד הרגעים במשחק, נרמז שקאת'רין הייתה במערכת יחסים עם עובדת בתחנה בשם אימוג'ן ריד, אותה האחת שתודעתו של סיימון 2 שוכנת בגופה.

WAU

דמות האנטגוניסט במשחק. המילה WAU היא ראשי תיבות של Warden Unit ("יחידת ניהול"). WAU היא הבינה המלאכותית ששולטת על התחנה ותפקידה הוא לנטר אחר מדדי החיים של הצוות ולדאוג למבני התחנה. לאחר התרסקות המטאור והשמדת החיים בכוכב, WAU שינה את סדר העדיפויות שלו והחל להשקיע את כל מאמציו "בשימור האנושות" – דהיינו, איחוד כל בני האדם בתחנה עם טכנולוגיה קיברנטית (מה שהפך אותם למפלצות רובוטיות) או הורדת העתקי התודעה שלהם לגופים רובוטיים קיימים. בעקבות התפשטותו, WAU החל לזהם את הפאונה הימית סביב התחנה וחלק מהדגים ובעלי החיים סביבה הפכו למפלצות מוטנטיות. השחקן יכול לבחור אם לזהם את ה-WAU ברעלן שישמיד אותו או להניח לו לנפשו.

תמות

העתקת תודעה

תמה מרכזית במשחק מתעסקת בשאלת התודעה: האם האני הוא אני, האם ההעתק שלי שנוצר הוא עדיין אני או שמא אדם אחר?

המשחק סובב סביב תהליך מדעי בדיוני ובו מוח של האדם נסרק וממנו נוצר עותק שמומר לנתונים דיגיטליים. ראשית התהליך החל בשנת 2015, כאשר נוירולוג בשם ד"ר דייוויד מונשי ממציא מכונה היכולה לסרוק מוח פגוע של מטופל ובעזרת סימולציות ממוחשבות לחשב (על ידי ניסוי וטעיה על ההעתק שנוצר) מה הטיפול המתאים ביותר עבור מצבו וליישמו במציאות. התהליך אמנם לא מתבשל לכדי מוצר סופי, אך בהמשך מתברר כי הוא משמש כבסיס לטכניקת "העתקת התודעה" שמיושמת בשנת 2104, כשסריקת המוח של סיימון משמשת כאב טיפוס לסריקות שיגיעו אחריה.

כאשר צוות תחנת "פאתוס 2" מגלים לחרדתם שהעולם חרב, הם מבינים שהם נטושים בקרקעית האוקיינוס ושאין טעם להמשיך בעבודה שלשמה הם נשכרו. קאת'רין צ'אן, שהתעסקה עד כה עם יצירת מציאות רבודה כתחביב, מציאה להם לפתח את פרויקט "התיבה" שלה, תוך תקווה להשאיר משהו מהאנושות מאחור ובתקווה שחבריי הצוות יסכימו לשתף פעולה ובכך לא ייכנעו לייאוש. לאחר שהפרויקט הושלם, אחד מחברי הצוות הוגה את תאוריית "ההמשכיות" לפיה, במידה והוא יחליט להתאבד לאחר העתקת התודעה, התודעה "תקפוץ" מהגוף המת ותחליף את התודעה שבתיבה. בעקבות זאת, חלק מחברי התחנה בוחרים להתאבד לאחר שנסרקו. גל ההתאבדויות הוא הגורם למערכת WAU לנסות ולשמר את החיים בכל מחיר, מה שיוצר את המפלצות שסיימון פוגש ברחבי התחנה.

סיימון עצמו הגה את תאוריית "הטלת המטבע" לפיה, אם תודעתו תועתק, יש סיכוי של 50% שהוא יעבור לגוף השני אליו התודעה הועתקה. המושג "הטלת מטבע" מגיע מקו המחשבה לפיו, ברגע שאדם יוצר שכפול של תודעתו, יש סיכוי של 50% (כלומר, "עץ או פלי") שתודעתו "תקפוץ" הלאה לגוף החדש.

כבר במהלך המשחק מוצגים לנו רמזים להפרכת שתי התיאוריות ולסוף המשחק עצמו: דמותה של רובין היא עובדת צוות שהתאבדה לאחר שנסרקה, אך ה-WAU הוריד את תודעתה מחדש לגוף רובוטי במטרה לשמר את חייה. רובין האנושית מתה ותודעתה מאמינה שהיא הגיעה לתיבה (למרות שהיא בגוף רובוטי במעמקי הים).

כשסיימון וקאת'רין מסיקים שעליהם להגיע לחלק עמוק יותר של הים, הם מבינים שהגוף הנוכחי של סיימון לא מסוגל להתמודד עם תנאי הלחץ ששוררים בעומקים. השניים מחליטים לבנות לסיימון גוף עם חליפת צלילה מתקדמת יותר. כשהגוף מוכן, קאת'רין משכפלת את תודעתו של סיימון ושמה אותה בגוף החדש. מכיוון שתודעתו של סיימון רק הועתקה ולא הועברה, ישנם בתחנה באותו הרגע שני סיימונים: האחד שעבר לגוף החדש והשני שעדיין תקוע בגוף הישן ומשער שהתהליך נכשל (שכן, עבורו כלום הוא לא השתנה והוא עדיין בגופו הקודם).

קלסטרופוביה

קלסטרופוביה היא הפחד ממקומות סגורים. תמה זו מודגשת מספר פעמים במהלך המשחק: מפת המשחק מורכבת מתחנת מחקר אטומה במעמקיי האוקיינוס, היכן שאור השמש כמעט ולא מגיע ורוב הסביבה חשוכה לחלוטין. מסדרונות התחנה ותקרותיה הם נמוכים יחסית ומכאן, החלל שהשחקן משחק בו הוא קטן ומוגבל ונועד להביא את השחקן לאותו הפחד והבלבול שסיימון מצוי בהם. כאשר על השחקן להתגנב ולהתחמק מהמפלצות השונות, החלל שבו הוא אמור להסתתר הוא מאוד מינימלי והשחקן צריך לחשוב על הנתיב הבא שייקח במהלך הבריחה.

ברשותו של סיימון כלי בשם "האומניטול", כלי טכנולוגי מתוחכם שנועד לפתוח דלתות שמחברות בין האזורים השונים בתחנה ולהפעיל את חלק מהמחשבים בה (סיימון קורא לכלי "פותחן דלתות" כיוון שזהו שימושו העיקרי). על מנת שהאומניטול יעבוד, שבב תודעה אמור להיות מותקן עליו וסיימון נושא על הכלי את תודעתה של קאת'רין כדי לעבור בין החדרים השונים בתחנה. בסוף המשחק, כאשר השבב של קאת'רין נשרף מעומס יתר, סיימון מבין שהוא לא רק תקוע בתחנה עצמה, אלא גם בחדר השיגור, כיוון שהאומניטול לא יוכל לפתוח לו את הדלת החוצה בלי התודעה של קאת'רין. השחקן מבין שסיימון מוגבל לחיי נצח (או לפחות עד שהסוללה שבגופו תתרוקן) בחדר אחד קטן ואטום.

מחיר ההכחשה

תמה חוזרת במשחק היא ההכחשה של סיימון. במהלך המשחק, קאת'רין מנסה להסביר לסיימון מספר פעמים שתודעתו רק מועתקת ולא מועברת. היא גלויה איתו לחלוטין. קאת'רין יודעת שגורלם של השניים נחרץ מראש: העולם עצמו הושמד, בני האדם נכחדו והיישויות האינטליגנטיות היחידות בכוכב נמצאות בתחנת המחקר. למרות זאת, בניגוד לקאת'רין, שתקועה בגופה הרובוטי החל מרגע מותה ועד לפגישתה עם סיימון והשלימה עם קיומה כרובוטית, סיימון עצמו התעורר למציאות מספר שעות קודם לכן ועדיין מנסה לעכל את שהתרחש. כשקאת'רין מציעה לסיימון לעזור לה לשגר את התיבה לחלל, סיימון נלהב מהאפשרות מכיוון שלדעתו, הוא יוכל לעזוב את גופו הרובוטי ולעלות לתיבה. קאת'רין מנסה להסביר לו שזה לא עובד כך ובמהלך מספר רגעים במשחק, סיימון חווה על בשרו את המציאות הכואבת (השתלת עותק של תודעתו בגוף חדש למשל). למרות זאת, היא מכחיש את המציאות ומאמין שיש סיכוי של 50% (תאוריית הטלת המטבע) שתודעתו תעזוב את הגוף הרובוטי והוא יתעורר לתיבה. בסוף המשחק, סיימון נכווה קשות ומבין שהמציאות לא עובדת כך. קאת'רין עצמה מזכירה לו את זה בשיחתם האחרונה:

"סיימון, אני לא יכולה להמשיך להסביר לך איך זה עובד. אתה יודע למה אנחנו כאן. אתה רק הועתקת לתיבה, לא עברת אליה. אתה הפסדת בהטלת המטבע, שנינו הפסדנו. בדיוק כמו סיימון באומיקרון, בדיוק כמו סיימון שמת בטורונטו לפני 100 שנה"

ההכחשה של סיימון עולה לו ביוקר, כאשר במהלך ויכוח אמוציונלי מול קאת'רין, השבב שעליו היא מותקנת נשרף בגלל עומס יתר והוא נשאר לבדו בתחנה.

כשסיימון 4 מגיע לתיבה (במחשבה שהוא עבר מהתחנה לתיבה ותאוריית "הטלת המטבע" נכונה), קאת'רין לא מספרת לו על גורלו של סיימון 3 או מפריכה את התיאוריה מולו, אלא רק אומרת לו שמעכשיו הכל יהיה בסדר.

שאלות פילוסופיות ואתיות

האם האני האחר הוא עדיין אני?

בסוף המשחק, קאת'רין מעתיקה את התודעות שלה ושל סיימון ומכניסה אותם לתיבה. במהלך שיגור התיבה לחלל, סיימון מתרגש, מכיוון שהוא מאמין שהוא עומד לעזוב את התחנה ולעלות לתיבה. בפועל, סיימון מגלה לאכזבתו שהוא עדיין תקוע במעמקי הים ביחד עם קאת'רין. סיימון הכועס מנסה להבין מה השתבש, אך קאת'רין מסבירה לו ששום דבר לא השתבש ואכן ההעתקים שלהם הועלו לתיבה. סיימון ההיסטרי מגיב במשפט "הם לא אנחנו, הם לא אנחנו!" ובכך מעלה את השאלה "האם הסיימון שהועתק לתיבה הוא אותו הסיימון שתקוע בתחנת המחקר?" בפני השחקנים.

אף על פי שכביכול מדובר באותו האדם, השניים חולקים גורלות שונים: סיימון שנשאר בתחנת המחקר נדון לחיי נצח (מכיוון שגופו הוא רובוטי) של בדידות ואילו הסיימון השני הועלה לתיבה וחי באוטופיה ביחד עם קאת'רין ושאר חברי הצוות.

עינויים

באחד הרגעים במשחק, סיימון וקאת'רין צריכים להשיג קוד גישה לאחד האתרים בתחנה, אך מתברר להם שהאדם היחיד שיודע את הקוד מת ממזמן. קאת'רין מציעה להעלות את העתק התודעה שלו (אותה היא סרקה טרם מותו) לסימולציה ממוחשבת במטרה לראיין אותו ולקבל את הקוד. תהליך זה הוא מורכב, ובכל פעם שאותו עובד בתחנה מועלה מחדש לסימולציה, הוא חווה לחץ נפשי (מכיוון שהוא לא בתיבה, אלא בסימולציה המזכירה חדר חקירות אפרורי) וברגע שרמת הלחץ גבוהה מידי, הסימולציה מסתיימת ואותו אדם בעצם "מת". השחקן יכול לחזור על הסימולציה כמה פעמים שירצה, כאשר בכל פעם סיימון אוסף ממפת המשחק פרטים שיכולים לעזור לו לשכנע את אותו עובד לתת להם את הקוד (השחקן יכול למצוא מידע על תחביביו של העובד, בת זוגו ועוד). שאלה אתית שנשאלת היא האם אותה התודעה של העובד אכן נחשבת ליצור חי, והאם השחקן, בעצם מעשיו לא "מענה" את אותו עובד (שלא זוכר דבר מהסימולציות הקודמות) שוב ושוב במטרה להשיג את מבוקשו? קטע זה במשחק מזכיר את הפרק "חג מולד לבן" מהסדרה "מראה שחורה": סיימון וקאת'רין מתעללים בתודעתו של העובד מספר רב של פעמים (בהתאם לבחירת השחקן) עד אשר הם משיגים את מבוקשם, בדומה לדמותו של מת'יו (ג'ון האם) מאותו הפרק.

שאלה נוספת שנשאלת קשורה לניסוי של ד"ר מונשי. הד"ר סורק את מוחו של סיימון ויוצר ממנו העתק, אותו הוא "מריץ" בסימולציות שונות במטרה לבדוק שיטות טיפול שיכולות לסייע לו להחלים. השחקן לא רואה את התהליך במשחק, אלא לומד עליו כחלק מהעלילה. האם באותן סימולציות, תודעתו של סיימון מועלת לסימולציה ובעצם "מעונה" מספר רב של פעמים כדי למצוא תרופה? האם אותו הסיימון, שכביכול "מת" מספר רב של פעמים (הוא "מת" בכל פעם שסימולציה נעצרת) הציג תסמינים שליליים לטיפולים שהוצגו בסימולציות והציג כאב? תסכול? או קושי?

שאלת החיים והמוות

תמה חוזרת במשחק היא שאלת החיים והמוות. סיימון וקאת'רין בעצמם מנהלים שיחות פילוסופיות במהלך המשחק אודות חיים ומוות. כאשר סיימון, שעדיין מתרגל למציאות שהוא נקלע אליה, שואל את קאת'רין האם הוא עדיין חי או שהוא בעצם מת, מכיוון שגופו האנושי מת 90 שנה קודם לכן, אך תודעתו חיה בגוף רובוטי.

במהלך המשחק השחקן נתקל בבחירה האם להרוג או לחוס על דמויות מסוימות. חלק מהדמויות הן רובוטים שתודעות אנושיות הועלו אליהם, כך שאותם רובוטים (שחלקם תקועים במקום ללא יכולת תזוזה) מאמינים שהם בני אדם לכל דבר, חלקם אפילו מאמינים שהם הגיעו לתיבה ולא בתחנה יותר. האם זה מוסרי לבקש מהשחקן לסיים את חייהם? האם החיים שאותם רובוטים חיים נחשבים לחיים ששווה לחיותם? או שמא על השחקן להרוג אותם במחשבה שעדיף כך?

סיימון 3 (בעל חליפת הצלילה המשודרגת) פוגש את סיימון 2 (איתו השחקן התחיל את המשחק) שעדיין בחיים לאחר העתקת התודעה, אך קאת'רין הרדימה אותו. סיימון, שעדיין מתקשה להבין מה מתרחש, מקבל את ההסבר של קאת'רין והיא מספרת לו שבעוד ימים אחדים, אותו סיימון 2 יתעורר משנתו ויהיה לבד לחלוטין (שכן, קאת'רין נמצאת עם סיימון 3). סיימון 3 מציע לקאת'רין לסיים את חייו של סיימון 2 על מנת שלא ישתגע מהבידוד שייכפה עליו. לשחקן ניתנת הבחירה האם לרוקן את הסוללה של גופו של סיימון 2 או להשאיר אותו חי ולבד לגורלו. האירוניה היא, שבסוף המשחק, אותו בידוד נכפה על סיימון 3.

בחירה משמעותית במשחק מתרחשת כאשר השחקן נתקל בדמותה של שרה לינדוול, בת האנוש האחרונה שנותרה בחיים וכעת מחוברת למכונות תמיכה שה-WAU שולט עליהן והיא חווה סבל גופני ונפשי רב. סיימון פוגש את שרה, ששומרת על הקופסה השחורה שעתידה להתחבר לתיבה והיא מבקשת ממנו לעזור לה לסיים את חייה. על השחקן להחליט האם לנתק את מכונות ההחייאה של שרה או להשאירה בחיים לבד בתחנה תוך ידיעה שה-WAU לא ייתן לה למות לעולם.

המטרה מקדשת את האמצעים

במהלך המשחק, סיימון (שעדיין מעכל את מה שמתרחש) מנסה לפתוח בשיחה עם קאת'רין אודות המצב. סיימון חווה תחושות קשות, בהתאם לאדם שעד לפני רגע היה בכלל בטורונטו, ופתאום משום מקום התעורר בתחנה תת-מימית בגוף רובוטי. קאת'רין לעומת זאת מנסה לקטוע את הדיון על מנת שסיימון יתרכז בדבר אחד: "הצלת האנושות" (המירכאות בכוונה, מכיוון שהאנושות הושמדה ורק קומץ של אנשים נסרקו לתיבה והם, כתודעות דיגיטליות אינם מסוגלים להתרבות ובכך לשחזר את האנושות). קאת'רין מנסה למנוע מסיימון לחשוב מחשבות אלו, מכיוון שהיא חוששת שהוא ייכנס למשבר קיומי ויקטע את מסעם באמצע (באחד הרגעים במשחק, קאת'רין פשוט משתיקה את סיימון ואומרת לו "אתה מוכן בבקשה ללחוץ על הכפתור כדי שנתקדם?" בזמן שסיימון מהרהר על הקיום שלו כרובוט). האינטרס של קאת'רין הוא לשגר את התיבה, לא משנה מה המחיר. זאת אחת הסיבות למה היא מפסיקה "לתקן" את סיימון כשהוא מדבר על תאוריית הטלת המטבע, היא צריכה אותו וחוששת שאם הוא יבין את האמת (שהוא עצמו עדיין יישאר במעמקי הים) הוא לא ישגר את התיבה, אלא אם כן קאת'רין תמצא דרך להכניס אותו אליה. קאת'רין לא באה ומסבירה לו בצורה ישירה "אני מעתיקה את התודעה שלך לשתיים: אחת תעלה לתיבה ואחת תישאר פה במים לנצח", אלא מנסה בעקיפין להסביר לו איך התהליך עובד. מכיוון שסיימון הוא נייד וקאת'רין לא, קאת'רין מנסה להרגיע את סיימון לכל אורך הדרך מכיוון שהיא צריכה אותו על מנת לשגר את התיבה. כשסיימון ניצב מול החלטות לא פשוטות במסעו, כדוגמת הבחירה אם להרוג את "סיימון 2" או לא, קאת'רין קצת בהלם מקו המחשבה של סיימון 3 (שאולי עדיף שסיימון 2 ימות במטרה לא לסבול), אך מיד אומרת "אם אתה רוצה, פשוט תלחץ על המתג כדי לרוקן לו את הסוללה" בפשטות ומפצירה בו להמשיך את מסעם. בתחילת אותו הקטע, קאת'רין אכן מאשרת שאם סיימון ירצה, הוא יוכל להוריד את תודעתה לגוף והיא תמשיך את המסע לבד לגמרי (השחקן כמובן לא יכול לבחור באפשרות זו).

המוח מהתל בנו

כשהוא מתעורר בתחנה, סיימון מביט על עצמו ומבחין שהוא לבוש באותם הבגדים שהוא לבש בזמן שביקר במשרדו של הד"ר (90 שנה קודם לכן). רק כאשר התחנה מתמלאת במים וגופו של סיימון "משתנה" לחליפת הצלילה, הוא מתחיל להבין שמשהו לא בסדר מתרחש. בסופו של דבר, בפגישתו הראשונה עם קאת'רין, סיימון מגלה שהוא בעצמו רובוט ולא אדם רגיל. גילוי זה מאושר כשסיימון נכנס לאחד החדרים בתחנה ומביט במראה, מבין לפתע את מצבו. השחקן משער שהמוח האנושי מציג מצג שווא לאדם במטרה להשאיר אותו "רגוע ושפוי". במידה וסיימון, שרק התעורר בתחנה ולא יודע איך הגיע אליה, היה מגלה שהוא בכלל בגוף רובוטי, הגילוי יכל להוביל לקריסה נפשית ולאחריה לקריסת המוח של סיימון. בכך, מוחו של סיימון "הגן" עליו.

סיימון מגלה בתחנה רובוטים בעלי תודעה אנושית שבטוחים שהם בני אדם. הראשון שהוא פוגש, רובוט בשם קארל מתווכח איתו. השחקן יכול להמשיך בדיאלוג עם קארל ולנסות להסביר לו שהוא רובוט, אך קארל יתעצבן עליו ויגיב שהוא אדם פצוע שצריך עזרה (מכיוון שהוא תקוע במקום ללא יכולת תזוזה, הוא משער שזה המצב כי הוא נפצע). בהמשך, סיימון פוגש ברובוטית בשם רובין, שבטוחה שתודעתה נמצאת על התיבה (היא אומרת לסיימון "ציפיתי שיהיו פה יותר אנשים"). סיימון יכול לספר לה שהיא עדיין בתחנה בגוף רובוטי, או לתת לה להמשיך ולהאמין שהיא בתיבה.

בחירה והשלכותיה

במהלך העלילה, לשחקן מוצגות מספר בחירות אפשריות, רובן עוסקות בשאלה האם להרוג דמות מסוימת או להשאיר אותה בחיים. הבחירות שמוצגות במשחק לא מיועדות לסיימון, אלא לשחקן. השחקן, שמצד אחד יודע שגורל האנושות נגזר ממזמן ושאין מזור לתחנה ואנשיה, יכול להתעלם ופשוט להמשיך כרגיל. מצד שני, החשיבות של "קדושת החיים" מוצגת בפני השחקן בצורה נייטרלית, אין דמות שמשכנעת את סיימון לאורך המשחק שמעשיו הם תקינים או פסולים. קאת'רין עצמה מציגה אדישות בחלק מהמקרים כי היא יודעת שלא משנה במה סיימון יבחר, גורל האנושות ממזמן נחרץ והתיבה היא הסיכוי האחרון לשמר משהו מבני האדם. המשחק עצמו לא עוזר לשחקן לבצע בחירה, או מציג את משנתו בנושא, בכך השחקן צריך לשאול את עצמו מה הוא היה בוחר בכל רגע נתון.

מצב נפשי

בתחילת המשחק, השחקן יכול לגשת לשאלון שנמצא באחד המחשבים בתחנה. השאלון עתיד להיכנס לתיבה ונועד לבדוק את שביעות רצונם ומצבם הנפשי של האנשים בה על התיבה. השאלון מודד את מצבו הנפשי של השחקן במהלך העלילה. השאלון מוצג במשחק פעמיים: בפעם הראשונה בתחילת העלילה, שבה השחקן אמור להיות מבולבל וחסר כל ידע למתרחש, בדומה לדמותו של סיימון. השאלון השני מופיע בסצנה באמצע הכתוביות בתיבה. השאלון השני בעצם נועד להיות מעין "סיכום" למשחק והשחקן נשאל לגבי מצבו הנפשי לאחר שסיים את העלילה וראה את כל התפניות שבה.

כאשר קאת'רין מעלה בפני הצוות את פרויקט התיבה לראשונה, אחד מאנשי הצוות הוגה את תאוריית "ההמשכיות". אנשי התחנה נרגשים מכיוון שלפי מחשבתם, תודעתם תיסרק, גופם האנושי ימות והם יעברו מהתחנה לתיבה. מכאן מתחיל גל ההתאבדויות בקרב הצוות (מתוך מחשבה שתודעתם תעבור מהגוף המת לתיבה). למרות שקאת'רין מנסה להסביר להם את תהליך ההעתקה, הם עדיין משוכנעים שיש סיכוי שהם יעברו מהתחנה לתיבה, אמונה זו מדרבנת אותם לסייע בשיגור התיבה לחלל. לאחר הסריקה, הצוות ההמום מגלה שהוא עדיין בתחנה וחלקם תוקפים את קאת'רין פיזית ומילולית מכיוון שלדעתם, היא שיקרה להם (למרות שמלכחתחילה היא לא אמרה להם שהם יעברו לתיבה, אלא תודעתם רק תועתק).

סיימון עצמו (שמחזיק בתאוריית "הטלת המטבע") מאמין שתודעתו תועתק והוא יעבור לתיבה. במהלך המשחק, סיימון מגלה שהמציאות עובדת אחרת ובמהלך העלילה הוא מוציא את תסכוליו על קאת'רין, שמנסה פעם אחר פעם להסביר לו איך השיטה עובדת באמת. בסופו של דבר, קאת'רין, שכבר ספגה את כעסיו של סיימון קודם לכן, כבר נכנעה ולא מסוגלת לחוות שוב אלימות. קאת'רין "משקרת" לסיימון (לקראת הסוף היא כבר מתעלמת מהאופטימיות של סיימון ולא טורחת לתקן אותו) מתוך ידיעה שהתיבה תכף תהיה משוגרת לחלל והמטרה הושגה. כאשר סיימון מוציא את כעסיו על קאת'רין בפעם האחרונה, היא לא עומדת בזה יותר ובעקבות הלחץ הנפשי שנוצר מהוויכוח, השבב עליו תודעתה מותקנת נשרף מעומס יתר.

רגע קצר לאחר שקאת'רין מתה, תחושת הכעס של סיימון מתחלפת בפחד. הוא יודע שהחבר היחיד שלו בתחנה כבר לא איתו והוא נידון לחיי בדידות נצחיים (או עד שהסוללה בגופו תתרוקן).

המניעים של ה-WAU

טרם תחילת העלילה, ה-WAU, הבינה המלאכותית בתחנה, נוצרה כדי לשמור על חיי הצוות שבה ועל תקינותה של התחנה באופן כללי. בעקבות התנגשות המטאור בכדור הארץ, כל החיים על פני הכוכב נמחקים לחלוטין, מלבד חייהם של הצוות בתחנה, שכן בגלל עבודתם במעמקי הים, הם לא נחשפו לפגיעה. לאחר שקאת'רין מדרבנת את הצוות להשתתף בפרויקט התיבה, חלק מהעובדים מתאבדים בתקווה שהם יתעורר מחדש בתיבה. ה-WAU רואה בזה קונפליקט, שכן הוא אמור לשמור על חייהם של הצוות. בעזרת ג'ל מיוחד שמסוגל להתחבר לחומר ביולוגי וליצור דברים יש מאין, ה-WAU מצליח להחזיק חלק מאנשי התחנה בחיים (אם כי בתנאים בלתי אנושיים), את חלקם הוא הופך למפלצות (מבחינתו זה לא משנה מה הם, כל עוד הם בחיים) ובהמשך הוא מוריד את העתקי התודעה של חלק מחברי הצוות לגופים רובוטיים (וסיימון ביניהם מכיוון שהוא "סריקת מורשת" שגם ככה קיימת בשרת). אף על פי שה-WAU לא מדברת במהלך כל המשחק, סיימון נחשף למניעיה כחלק מקלטות אודיו ומסמכים שהוא מוצא בתחנה.

מניעיה של ה-WAU מזכירים את שלושת חוקי הרובוטיקה של אייזק אסימוב:

1. "לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם; ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע".
2. "רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, ובלבד שפקודות אלו אינן עומדות בסתירה לחוק הראשון".
3. "רובוט חייב להגן על קיומו, ובלבד שהגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני"

הסיבה שה-WAU משמר את האנושות היא ציות לחוק הראשון. החוק השני מתקשר לעובדה שבני האדם שתיכנתו את ה-WAU, ציוו עליו לתקן את התחנה במקרה של נזק פיזי ולנטר אחר מדדי החיים של הצוות. למרות זאת, צוות התחנה לא לקח בחשבון אירוע אפוקליפטי (התנגשות המטאור) ולכן ה-WAU "שינה במעט" את הפרוטוקולים שלו במטרה לציית לשתי החוקים. החוק השלישי נכנס לתוקף כאשר סיימון 3 יכול לבחור אם להרוג את ה-WAU או לא. במידה ויעשה כן, ה-WAU לא יתקוף את סיימון ובכך הוא מקיים את החוק השלישי.

השכפולים במשחק

במשחק קיימות ארבעה גרסאות לסיימון

• הגרסה האנושית שעברה את תאונת הדרכים בקנדה בשנת 2015 ומוחה נסרק. אותו סיימון מת כחודש לאחר הסריקה מפצעיו. השחקן משחק עם גרסה זו עד לרגע שבו ד"ר מונשי סורק את מוחו של סיימון.
• הגרסה השנייה שנוצרה על ידי ד"ר מונשי והושתלה על ידי ה-WAU בגוף הרובוטי. גרסה זו היא הגרסה איתה השחקן מתעורר בתחנת המחקר מיד לאחר הסריקה במשרדו של הד"ר. השחקן יכול לבחור האם להרוג גרסה זו או להשאיר אותה לבד לגורלה.
• הגרסה השלישית נוצרה כאשר קאת'רין העתיקה את תודעתו של סיימון לגוף בעל חליפת צלילה משופרת. עם גרסה זו משחקים החל מאמצע המשחק ועד לסופו. גרסה זו נשארת בתחנת המחקר לבדה לגמרי בסוף המשחק.
• הגרסה הרביעית שהועלתה לתיבה וחיה עם קאת'רין ושאר אנשי התחנה במציאות הרבודה. ניתן לשחק עם גרסה זו לזמן קצר במהלך הסצנה שמופיעה באמצע כתוביות הסיום.

לעומת זאת, במשחק קיימות רק שלוש גרסאות לקאת'רין

• הקאת'רין האנושית שעבדה בתחנת החלל והמציאה את התיבה. קאת'רין זו נרצחה על ידי אחד מעובדי התחנה במהלך ויכוח שקשור לפרויקט התיבה. סיימון מוצא את גופתה בסמוך לשיגור התיבה לחלל ולומד על מותה.
• הגרסה השנייה היא קאת'רין שהשחקן פוגש בתחילת המשחק. גרסה זו מחוברת לרובוט נייח והיא מודעת להיותה רובוטית ולא מסתכלת על עצמה כבת אדם. גרסה זו היא הגרסה איתה סיימון יוצר קשר במהלך כל המשחק בתחנה. גרסה זו מתה לאחר שהשבב עליו היא מאוכסנת נשרף בגלל עומס יתר (שמתרחש בעקבות ויכוח אמוציונלי עם סיימון).
• גרסה שלישית היא הגרסה שהועתקה ושוכנה בתיבה. סיימון 4 פוגש בגרסה זו של קאת'רין בסצנה שמופיעה באמצע כתוביות הסיום.

פיתוח

פיתוח המשחק החל בשנת 2010. המנוע בו היוצרים השתמשו עד כה, פותח טכנולוגית עבור יצירת משחק זה. בחירת מיקום העלילה, קרקעית האוקיינוס, נשקלה על ידי המפתחים לאחר שחלקם רצו להשתמש בה זמן רב קודם לכן. בחלק משלבי הפיתוח, המשחק עבר מספר שינויים לפני ששוחרר בגרסתו הנוכחית. הגרסאות הקודמות נחשפו לשחקנים דרך ביצת פסחא במשחק. חקר העלילה הוא בלעדי לפעולות השחקנים וחלקם יכולים לפספס פרטי עלילה חשובים אם לא אספו קלטות אודיו או פתקים ברחבי מפת המשחק. המשחק עוסק בנושא התודעה והוא חוקר מושגים כגון רצון חופשי או חשיבה על "האני". הסביבה בה המשחק מתרחשת הושפעה מיצירותיהם של פיליפ ק. דיק, צ'יינה מיאוויל וגרג אגן.

במטרה ליצור סאונד שיהיה מספיק אותנטי, מפיק האודיו סמואל ג'אסטיס השתמש בשיטה לפיה במקום לסנטז דגימות קול ספציפיות, הוא הקליט מספר רב של קולות ממקומות אותנטיים על מנת להוסיפם למשחק. כחלק מהפרויקט, הוקלטו 2,000 רעשי צעדים.

שיווק

קדימון למשחק שוחרר ב-11 באוקטובר 2013. באתר הרשמי, הדף "מידע על המשחק" הציג ציטוט של הסופר פיליק ק. דיק. קדימון נוסף שוחרר באפריל 2014.

שני סרטי לייב אקשן קצרים בשמות "ויואריום" ו-"ציפור שיר" צולמו גב אל גב באולפני "LeftJet" בסיאטל. הסרטים הופקו על ידי "Imagos Films", אולפן סרטים עצמאי בסיאטל. עלילת הסרטים מהווה פריקוול לאירועי המשחק ומציגה לצופים מה קרה בתחנה מרגע התרסקות המטאור ועד להשתלטות ה-WAU על הצוות.

ביקורות

אתר	ניקוד
Metacritic	מחשב: 84/100
	פלייסטיישן 4: 79/100
	XBOX: 82/100
Destructoid	9/10
GameSpot	9/10
GamesRadar+	4.5/5
GameTrailers	7.8/10
IGN	8.1/10
PC Gamer	80/100
Polygon	9/10

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של SOMA (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא SOMA בוויקישיתוף

• SOMA, באתר PCGamingWiki (באנגלית)

"SOMA", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)