SS501

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת, פירוט יתר, ניסוחים שאינם מתאימים לאנציקלופדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
SS501
SS 501 My Style My MTV.jpg
משמאל לימין:קים היונג ג'ון, הו יונג סאנג, קים קיו ג'ונג, פארק ג'ונג מין וקים היון ג'ונג (מנהיג).
מוקד פעילות קוריאה הדרומית, סיאול
שנות פעילות 2005-2010
סוגה קיי-פופ
חברת תקליטים

Labels DSP Entertainment (לשעבר בקוריאה)
Pony Canyon (ביפן)

Warner Music (בטאיוון והפיליפינים)
ss501.dspenter.com
חברים
Kim Hyun Joong
Park Jung Min
Kim Kyu Jong
Heo Young Saeng
Kim Hyung Joon

SS501קוריאנית: 더블에스오공일, באנגלית: Double S Five-O-One) היא להקת בנים דרום קוריאנית פופולרית שהוקמה בשנת 2005. תחילה פעלה הלהקה בחברת DSP Entertainment ובשנת 2010, כשנגמר החוזה שלהם איתה, עזבו אותה ופרשו כל אחד לחברת תקליטים שונה כדי לקדם את קריירת הסולו שלהם.

פירוש השם ומועדון המעריצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הלהקה הוא צירוף שתי האותיות הראשונות במילים Superstar Singer עם המספר 501 שמייצג את קיבוצם של חמשת החברים ללהקה אחת. מועדון המעריצים שלהם נקרא Triple S שפירושו Super Star Supporter. הצבע הרשמי של הלהקה הוא ירוק והסמל הרשמי שלה הוא חמישה אפונים בתרמיל, המציינים את היות הלהקה תמיד מחוברים יחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005-2006: ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל הראשון של הלהקה, "Kyeonggo" (Warning), יצא ב-8 ביוני 2005 וזמן קצר אחריו יצא גם "Snow Prince". במחצית הראשונה של שנת 2006 שבתה הלהקה מפעילות וזאת בשל ניתוח בגרון אותו עבר חבר הלהקה הו יונג סאנג. באמצע 2006 נערך קונצרט הבכורה של הלהקה, "Step Up Concert", באוסקה שביפן. בסוף 2006 שבה הלהקה לקוריאה על מנת לקדם את אלבומה הראשון שיצא ב-10 בנובמבר ונקרא S.T.01 Now. אותה שנה תרמו ארבעת חברי הלהקה הפעילים את קולם לסרט האנימציה Pi's Story.

2007-2008: פעילויות ביפן, "בחורים רעים" והתת-להקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 החבורה פרצה בשוק-היפני. מועדון מעריצים יפני נוסד תחת השם "Triple S Japan" (משמעות השם של מועדון המעריצים הוא Superstar Singer Supporters, בהתאמה למשמעות שם הלהקה). ב-2008, SS501 חזרו לקוריאה עם הסינגל החדש שלהם - Deja Vu, שפורסם ב-8 במרץ 2008. שיר הנושא של הדיסק היה גם הראשון שהם החליטו לקדם, והם התחילו עם הקאמבק שלהם ב-M Countdown. לאחר שהצליחו עם הסינגל הם התחילו לקדם את הסינגל שני - "A Song Calling for You". הלהקה ערכה מופע פרידה ב-Music Bank ב-6 ביוני 2008 וחזר לפעילות היפנית שלהם. בשני באוקטובר 2008 פורסמה הודעה רשמית שמנהיג הלהקה, קים היון ג'ונג, ישחק בדרמה הקוריאנית המבוססת על האנימה והמנגה היפנית - Boys Over Flowers (מוכרת יותר כ"בחורים רעים" בישראל). הסדרה שודרה בערוץ הקוריאני KBS בחצי הראשון של 2009, הדרמה כללה 25 פרקים ומספר פרקי ספיישל. באותו זמן חבר הלהקה פארק ג'ונג מין לוהק לשחק במחזמר "גריז " - " Grease" השיחק את הדמות של "דני פארק".

מאחר שפארק ג'ונג מין וקים היון ג'ונג פתחו בקריירת סולו, האלבום הבא של SS501 נאלץ להדחות ליולי 2009. בנוסף לזאת, השלישייה הנותרת פתחה תת-להקה בה הו יונג סאנג הוא מנהיג הלהקה. הסינגל הראשון שלהם היה "U R Man", והם גם קידמו את הסינגל שלהם (הנקרא "Because I'm Stupid" ) עבור הפסקול של הדרמה Boys Over Flowers. עקב ההצלחה הרבה של הדרמה מספר ההורדות לשיר זה היה הרבה מהרגיל.

2009-2010: מיני אלבומים, מסע ההופעות הראשון באסיה וחוזים.[עריכת קוד מקור | עריכה]

SS501 הוציאו לאור את האלבום היפני השני שלהם - All My Love, ב-13 במאי 2009, מסע הופעות לקידום שירי הלהקה נערך ביפן כדי לתמוך באלבום. מאוחר יותר הם פרסמו אלבום מ-קבץ-סולואים, שאיחד שירי סולו של חברי הלהקה. לאחר השחרור כל אחד מהחברי הלהקה עסק בקריית הסולו שלו, הם התאחדו שוב כדי לערוך את מסע ההופעות הראשון שלהם שנערך בסיאול, טוקיו, טאיוואן, שנחאי והונג-קונג.

המיני אלבום של הקבוצה - Rebirth, הופץ בשני חלקים: גרסה מוגבלת וגרסה מלאה. הגרסה המוגבלת הופצה ב-20 באוקטובר והמלאה ב-22. הגרסה המוגבלת כוללת תוספת מיוחדת של שני פוסטרים ואלבום תמונות המכיל 100 דפים. SS501 קידמו את האלבום עם הסינגל "Love Like This", והשיר זכה בשני פרסים ב- Music Bank ואחד ב-Inkigayo Mutizen. פעילויות הקידום לסינגל נגמרו ב-29 בנובמבר 2009.

SS501 ערכו הופעה בתאילנד, ולבסוף ערכו את ההופעה האחרונה שלהם בסיאול כדי לסגור את מסע ההופעות שלהם באסיה. למרות שהוצאה לאור של המיני אלבום החדש היה מתוכנן לראשון למאי 2010, התאריך נדחה בשביל לערוך "נגיעות אחרונות" באלבום. הם הופיעו בDream Concert מאוחר יותר באותו חודש. בגלל שקים היון ג'ונג נותר להחלים מפציעה קודמת, הם שרו שתי בלדות במקום שיר הקאמבק עליו היו שמועות מרובות באותה תקופה. יום לאחר הקונצרט, שיר אחד מהמיני אלבום שלהם - "Let Me Be The One", הודלף לרשת. זמן לא רב לאחר מכן הופץ הטיזר לשיר הקאמבק של הלהקה. המיני אלבום השלישי - "Destination", הופץ סוף כל סוף ב-24 במאי 2010. הזכייה הראשונה עם שיר הנושא של הדיסק - "Love Ya" ב- Music Bank הייתה במהלך השבוע השני לקידום הסינגל, הם גם זכו במקום הראשון בשבוע שלאחר מכן.

אט אט כולם התחילו לעזוב את DSP Entertainment, בהתחלה קים היונג ג'ון שעזב לטובת S-Plus Entertainment, לאחר מכן פארק ג'ונג מין לCNR Media, קים היון ג'ונג ל-KeyEast Entertainment, והו יונג סאנג וקים קיו ג'ונג לB2MENT. למרות שכל אחד מחברי הלהקה נמצא תחת סוכנות אחרת, הלהקה הבטיחה לחזור יום אחד לשחרר אלבומים יחד.

2010-2014: קריירת הסולו והשירות הצבאי.[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2010 ועד שנת 2014 החלו חברי הלהקה לשחרר אלבומים עצמאיים.

ביולי 2012 התגייס קים קיו ג'ונג לצבא קוריאה הדרומית לשירות של 24 חודשים, ובסוף יולי 2013 התגייס יונג סאנג גם הוא לשירות של 21 חודשים.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים היון ג'ונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית: Kim Hyun Joong
תאריך לידה: 6 ביוני 1986.
תפקיד: מנהיג, זמר וראפר.

קים היון-ג'ונג נולד בשישי ליוני 1986; הוא זמר ושחקן קוריאני ובין היתר המנהיג של להקת בנים הפופולרית SS501 ואייקון אופנה בולט וחשוב בקוריאה. הוא זכה לפופולריות אדירה בכל אסיה כששיחק את התפקיד של יון ג'י הו בשנת 2009 בדרמה הקוריאנית - Boys Over Flowers וכיום מוכר בכל העולם גם בתפקידו הראשי בדרמה Mischievous/Playful Kiss ובדרמה Inspiring Generation.

היון ג'ונג גם נבחר לקדם רשת קוסמטיקה בשם Tony Moly, רשת בעלת סניפים רבים ברחבי קוריאה ואסיה (בין היתר טאיוואן והונג קונג). החוזה שלו עם Tony Moly נגמר בספטמבר 2010, והוא נבחר להיות הנציג של The Face Shop. ב-28 ביוני 2010 הוכרז רשמית כי היון ג'ונג עזב את DSP Entertainment וחתם על חוזה עם KeyEast Entertainment.

בשנת 2011 פרץ היון ג'ונג בקריירת סולו עם האלבום והסינגל "Break Down", מאוחר יותר באותה שנה הוציא גם את המיני אלבום "Lucky" והסינגל "Lucky Guy". בשנת 2013 הוציא את האלבום "Round 3" ואת הסינגל "Unbreakable" עם הראפר הקוריאני המפורסם - ג'יי פארק.

השמועות מספרות כי צפוי לו קאמבק נוסף ב-2014 לפני השירות הצבאי הממשש ובא.

הו יונג סאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית: Heo Young Saeng
תאריך לידה: 3 בנובמבר 1986.
תפקיד: זמר ראשי.

הו יונג סאנג התחיל כטרייני של SM Entertainment, שם רכש לעצמו חברים מלהקות מפורסמות אחרות (דוגמת TVXQ וסופר ג'וניור). מסיבות לא ברורות הוא החליט לקחת את הקריירה שלו למקום אחר ובעצת חבר נבחן באודישנים ל- DSP, וכך נכנס ללהקת הבנים SS501. זמן לא רב לאחר שפרצו כלהקה יונג סאנג הודיע על בעיות בגרון שבעקבותיהן יאלץ לעבור ניתוח ולנוח זמן מה, הלהקה לא הייתה פעילה ברוב השנה הזו עקב כך. יונג סאנג גם שידר ברדיו יחד עם פארק ג'ונג מין, אותו החליף בסופו של דבר קים קיו ג'ונג.

ב-12 במאי 2011 יונג סאנג הוציא לאור את המיני אלבום-סולו הראשון שלו שנקרא "Let It Go". בשנת 2012 הוציא את האלבון "SOLO" ואת הסינגל "Crying" ובשנת 2013 את האלבום "Life" ובו את הסינגל "The Art of Seduction".

בסוף יולי 2013 התגייס יונג סאנג לשירות החובה של צבא קוריאה הדרומית לשירות של 21 חודשים ותוך כדי ההכשרה הפך להיות מפקד יחידה.

קים קיו ג'ונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית: Kim Kyu Jong
תאריך לידה: 24 בפברואר 1987.
תפקיד: זמר משני.

בשנת 2010 כשעזב את DSP חבר ליונג סאנג יחד לחברת התקליטים B2M Entertainment. הסינגל הראשון שלו "Yesterday" יצא בשנת 2011 ושנה לאחר מכן את הסינגל "My Precious One" כסינגל טרום גיוס.

קים קיו ג'ונג התגייס לצבא קוריאה הדרומית ביולי 2012 לשירות חובה של 24 חודשים.

פארק ג'ונג מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית: Park Jung Min
תאריך לידה: 3 באפריל 1987.
תפקיד: זמר.

פארק ג'ונג מין פרץ לראשונה ב-2005 כזמר משני בלהקת הבנים SS501, והיה השני שנבחן לאודישנים ללהקה זו. הוא השתתף בתוכניות וורייטי ב-2006 ושידר ברדיו עם קים קיו ג'ונג והו יונג סאנג. הוא היה הדמות הראשית בתוכנית הטלוויזיה Human Theater 2010, בה גילם את עצמו. ג'ונג מין למד בתיכון עם קים היונג ג'ון.

פארק ג'ונג מין השתתף במחזמר "Grease" בתפקיד הראשי ושיחק את דמותו של דני פארק, תפקיד שזיכה אותו בתחרות הכישרון הטוב ביותר במחזמר הטוב ביותר בפרס "Golden Ticket Award", וכך גם ניצח את יאסונג מSuper Junior. בנוסף לזאת, פארק ג'ונג מין הוא גם הבעלים של קניון-רשת בשם Royal Avenue. בעוד התחילו כקניון-רשת, Royal Avenue הציעו ללקוחותיהם אולמות תצוגה ובתי קפה בקוריאה באפריל וביולי פתחו את הסניף הראשון שלהם בסין. באירוע פתיחת הסניף אמר פארק ג'ונג מין שהוא הכין הפתעה ללקוחותיו הסיניים.

בעשירי באוגוסט 2010, ג'ונג מין הודיע כי הוא חתם על חוזה עם CNR MEDIA, והם היו אמורים עקרונית לשחרר את אלבום הסולו הראשון של ג'ונג מין, "Not Alone", ב-25 בנובמבר 2010; אך עקב ההתקפה של קוריאה הצפונית על קוריאה הדרומית שחרור האלבום נדחה ל-20 בינואר 2011. בשנת 2013 הוציא את הסינגל הקוריאני השני שלו - "Beautiful" ואת רוב השנה העביר ביפן בהוצאת אלבום מלא וסינגל בשם "Give Me Your Heart".

צפוי לו קאמבק יפני נוסף ב-2014.

קים היונג ג'ון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית: Kim Hyung Joon
תאריך לידה: 3 באוגוסט 1987.
תפקיד: זמר ראשי וראפר.

היונג ג'ון נולד ב-3 באוגוסט 1987; יש לו אח צעיר ממנו, קים קי בום, שבעבר היה חבר בלהקות Xing ו-U-KISS. בילדותו הוריו התגרשו, והדבר גרם לו לחיות עם אימו בלבד. הוא למד בתיכון Dongguk University Teacher’s College ובאוניברסיטת Kyonggi.

קים היונג ג'ון פרץ לראשונה ב-2005 כחבר בלהקת הבנים SS501, הוא הצעיר ביותר מבין כל החמישה ורכש בזאת את תואר המאקנה, עקב זאת הוא גם לרוב מכונה התינוק של הלהקה. לאחר שהחוזה של הלהקה עם DSP Entertainment נגמר, היונג ג'ון חתם על חוזה עם חברת התקליטים S-Plus Entertainment לקריירת הסולו שלו. לאחר מכן הוא פתח קניון עם אחיו הקטן קיבום, לו הם קראו Piro Piro. היונג ג'ון התחיל גם בקריירת משחק ותיאטרון במחזמר קומדי-רומנטי בשם "Caffeine" בו הוא שיחק בתפקיד פרקליט והשתתף גם בתפקיד מרכזי בקליפ של קאן מי יון - "Paparazzi"; הוא חתם על חוזה עם AVEX Entertainment לקריירת הסולו שלו ביפן. סינגל הסולו הראשון שלו - Girl, הופץ בשביעי למרץ 2011, לאחר מכן הוא הוציא לאור סינגל נוסף - Oh Ah, ב 9 במרץ 2011. בשנת 2012 הוציא את המיני אלבום השלישי שלו - "Escape" ואיתו הסינגל "Sorry I'm Sorry". שנה לאחר מכן הוציא סינגל בשם "Akways Love You" עם הזמרת קוטה מהלהקה סאני היל.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוריאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבומים:

S.T.01 Now

  • מיני אלבומים:

Find
U R Man
SS501 Collection
Rebirth
Destination

  • סינגלים:

SS501
Snow Prince
Deja Vu
Men from Mars, Women from Venus

  • סינגלים דיגיטליים:

You Are My Heaven
Song I Sing For You
Thank You
That Man's Book, Page 198
Haptic Mission
Anycall Haptic Mission 2
We Can Fly

יפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבומים:

SS501
All My Love

  • סינגלים:

Kokoro (Regular Edition)
Kokoro (Limited Edition)
Distance
Lucky Days

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SS501 בוויקישיתוף