STS-50

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-50
טלאי משימה
נתוני משימה
כן שיגור 39-A
שיגור 25 ביוני 1992 16:12:23 UTC
נחיתה 9 ביולי 1992 11:42:27 UTC
משך המשימה 13 ימים, 19 שעות, 30 דקות
מספר קטלוג לוויינים 22000
מאגר המידע הלאומי 1992-034A
נתוני חללית
מסת החללית 103,814 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 221
אפהליון 309 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 302 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 296 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
אורך מסע 9,200,000 ק"מ
צוות
אנשי צוות ריצ'רד ריצ'רדס, קרל ג'יי מיד, לורנס דה לוקאס, אלן ס. בייקר, קן באוארסוקס, בוני דנבאר, יוג'ין טרין עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-49 STS-49
משימה הבאה
STS-46 STS-46
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-50 הייתה המשימה ה-12 של הקולומביה וה-48 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א ששוגרה ב-25 ביוני 1992 ונמשכה קרוב לשבועיים. המשימה עסקה בעיקר בניסויי מיקרוכבידה והייתה המשימה הראשונה בה הקולומביה לא נחתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס אלא במרכז החלל קנדי בגלל מזג אוויר בעייתי.

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת שוגרה לחלל ב-25 ביוני כאשר על סיפונה צוות של 7 אנשים. במרכז המשימה היה ניצול של Microgravity Laboratory-1 לביצוע מחקרים שונים בהקשר לחוסר משקל בתחומים שונים. בין היתר בוצעו מחקרים בתחום גידול גבישים, פיזיקה וביולוגיה. כמו כן בוצעו ניסויים בתחום רדיו. הצוות חולק ל-2 משמרות.

זו הייתה המשימה הראשונה שצוידה בציוד שמאפשר הארכת המשימה לשבועיים. ציוד זה כלל חמצן, סוללות וציון חיוני נוסף.

בעקבות מזג האוויר בבסיס חיל האוויר אדוארדס, המעבורת נחתה במרכז החלל קנדי. גידול גבישים בוצע תוך ניצול Crystal Growth Furnace שאיפשר להגיע עד ל-1600 מעלות צלזיוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-50 בוויקישיתוף