STS-9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
STS-9
טלאי משימה
Sts-9-patch.png
נתוני משימה
מעבורת קולומביה
כן שיגור 39A
שיגור 28 בנובמבר 1983 11:00:00 EST
נחיתה 8 בדצמבר 1983 15:47:24 PST
משך המשימה 10 ימים, 7 שעות 47 דקות ו-24 שניות
מספר קטלוג לוויינים 14523
מאגר המידע הלאומי 1983-116A
נתוני חללית
מסת החללית 112,318 קילוגרם עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 167
אפהליון 253 קילומטר (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 240 קילומטר (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 89.5 דקה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 287 ק"מ
נטיית מסלול 57.0 מעלות
אורך מסע 6,913,505 ק"מ
צוות
Sts-9 crew.jpg
משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-8
משימה הבאה
STS-41-B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

STS-9, ידועה גם בשם (Spacelab 1), הייתה הטיסה התשיעית בתוכנית מעבורות החלל של ארצות הברית, והשישית של מעבורת החלל קולומביה לחלל.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד: ג'ון יאנג (John W. Young)
  • טייס: ברוסטר שאו (Brewster H. Shaw)
  • מומחה למשימה: אוֹאן גריוט (Owen K. Garriott)
  • מומחה למשימה: ד"ר רוברט פארקר (Dr. Robert A. Parker)
  • מומחה מטען: ד"ר בירון ליכטנברג (Dr. Byron K. Lichtenberg)
  • מומחה מטען: ד"ר אולף מרבולד (Dr. Ulf Merbold)

צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מומחה מטען: וובו אוקלס (Wubbo Ockels)
  • מומחה מטען: מייקל למפטון (Michael Lampton)

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה יצאה לחלל עם המספר הרב ביותר אנשי צוות שיצאו עד אותה התקופה (6 אנשי צוות).

השיגור נערך ב-28 בנובמבר 1983 השעה 11:00:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית. במקור, תוכנן השיגור חודשיים קודם לכן, אך נדחה לאחר שנתגלתה דליפה בנחיר הפליטה של רקטת ההאצה הימנית. דבר זה גרם להחזרתה של המעבורת לבניין ההרכבה, לשם החלפת הנחיר.

לראשונה טסו שני אנשי צוות שהם לא אסטרונאוטים. שני מומחי המטען: חוקר מטעם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ד"ר בירון ליכטנברג, וד"ר מרבולד, אזרח מערב גרמניה שהיה גם הראשון בתוכנית החלל שהוא לא אזרח אמריקאי.

המשימה כולה הוקדשה ל"מעבדת החלל" (Spacelab 1), פרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופאית. התוכנית הראתה יכולת למחקר מתקדם בחלל, עבודת צוות, ותיאום מוחלט בין נאס"א לסוכנות החלל האירופאית. המימון ל"מעבדת החלל" בא מצד סוכנות החלל האירופאית.

הצוות התחלק לשני צוותים של 3, וכל צוות עבד בתורו 12 שעות. יאנג, פארקר ומרבולד כונו "הצוות האדום" בעוד ששאו, גריוט וליכטנברג כונו "הצוות הכחול".

72 ניסויים מדעיים נערכו במשימה זו, בתחומי האסטרונומיה, פיזיקה אטמוספירית ופיזיקה של פלזמה, פיזיקה של השמש, מדעי החיים ותצפיות על כדור הארץ. בשל העובדה שהכל עבד ללא תקלות, הוארכה המשימה ביום, וסה"כ 10 ימים של שהייה בחלל. משימה זו הייתה הארוכה ביותר עד אותה שנה.

הנחיתה התעכבה במשך שמונה שעות, לאחר ששני מחשבי ניווט על סיפון המעבורת הפסיקו לפעול, כמו גם מערכת מדידה אינרציאלית. במהלך הנחיתה, פרצה אש באחת המשאבות ההידראוליות, עקב דליפה שהגיבה להידרזין במכלול המנוע האחורי. הדליפה שיתקה גם את המשאבה השנייה, לאחר שכובתה. לו פרצה הדליפה מספר שניות קודם לכן, כל שלוש המשאבות היו עלולות לצאת מכלל פעולה, השליטה במעבורת הייתה אובדת, וקרוב לוודאי שהייתה מתרסקת על קרקע המדבר.[1]

סמל המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמל המשימה מתוארת המעבורת ו"מעבדת החלל" שהיא נושאת בתא המען. תשעת הכוכבים מאחורי המעבורת, מתאר את מספר הטיסה (הטיסה התשיעית).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-9 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ STS-9, באתר Encyclopedia Astronautica