STS-65

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח קלוקל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
STS-65
טלאי משימה
Sts-65-patch.png
נתוני משימה
מעבורת קולומביה
כן שיגור 39-A
שיגור 8 ביולי 1994 16:43:01
נחיתה 23 ביולי 1994 10:38:01
משך המשימה 14 ימים, 17 שעות ו-5 דקות
מספר קטלוג לוויינים 23173
מאגר המידע הלאומי 1994-039A
נתוני חללית
מסת החללית 10,811 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 235
אפהליון 304 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 300 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90.5 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות
אנשי צוות Robert D. Cabana, James D. Halsell, Richard Hieb, Carl E. Walz, Leroy Chiao, דונלד תומאס, צ'יאקי מוקיי עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-59
משימה הבאה
STS-64
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

STS-65 היא המשימה ה-17 של מעבורת החלל קולומביה ששוגרה ממרכז החלל קנדי, פלורידה, ב-8 ביולי 1994. מפקד המשימה היה רוברט ד' קבאנה. עם צוות המשימה נמנתה צ'יאקי מוקיי, האישה היפנית הראשונה שטסה לחלל. המשימה התקיימה בין התאריכים 8-23 ביולי 1994.

טיסה זו הייתה הטיסה השנייה של מעבדת המיקרו-כבידה הבינלאומית (IML-2) . המשימה כללה 82 ניסויים של מדעי החיים (ניסויים אודות גוף האדם, ביולוגיה בחלל, השפעות קרינה, וBioprocessing) וניסויים של התנהגות חומרים במיקרוכבידה (הנדסת חומרים, התנהגות נוזלים בחלל ומחקר על סביבת בחוסר כבידה ופעולות נגד).

משימת IML-2 נועדה להיות משימה עם שהות ארוכה מכרגיל כדי להתעמק בניסויים רפואיים הקשורים למערכת הלב וכלי הדם, האוטונומית, מערכת העצבים, השפעה על העצמות ועל חילוף החומרים בשרירים .

נתוני מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאריך הפעלה: 08.07.1994
  • זמן שיגור: 16: 43: 00.013 UTC
  • אתר הפעלה: קייפ קנווראל (KSC)
  • שיגור: 39-A
  • גובה: 300 - 304 ק"מ
  • תאריך נחיתה: 23.07.1994
  • מהירות הנחיתה: 383 קמ/ש
  • נטייה: 28.45 °

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הניסוי של הניווט הייתה לחקור את ההתפתחות המוקדמת של איברים כבדים. שלפוחית ונרתיק הם איברים מיוחדים וגם האוזניים הפנימיות של כל בעלי חוליות. הם מכילים או סידן אשר נמצא על קרום שנמצא מעל תאי שיער חושית. המשיכה של כוח הכבידה על אבן האוזן חשה בעזרת תאי השיער, ומודיע על גירוי הכבידה למוח באמצעות חיבור סיבי עצב. הניסוי תוכנן כדי לקבוע האם ייצור אבן אוזן ופיתוח של תאים קולטניים הקשורים לאבן האוזן ולסיבי העצב עשויים להשתנות בסביבת הכובד של המרחב. הניסוי מדוזה נועד ללמוד התנהגות ופיתוח בחלל. פרמטרים התנהגותיים למדו שחייה, פעימה וכיוון. מחקר של תהליכים התפתחותיים התמקד באברי חישה כבדים. הניסוי גם ממלי לקבוע את רמת גירוי הכבידה המלאכותית הדרושה כדי לנטרל כל השפעה שלילית של טיסה בחלל.

מהלך המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר עצמו נערך בכך שלפני שנסעו האסטרונאוטים לחלל נאס"א בדקו את רמת התפקוד ואופן התפקוד של האיברים הכבדים לפני הטיסה בכדי לבדוק כיצד ואם השתנו איבריהם בזמן הטיסה ולאחריה. הם בדקו זאת בכך שבדקו את התאים שלהם ובאיזה מצב הם מבחינה מדעית, ולאחר הטיסה בדקו אם ההרכב התשנה. מהלך 15 יום המשימה ערכו ניסויים מרחבי העולם הנוגעים לנוזלים, מתכות, צמחים, זבובי פירות, מדוזה, דגי זהב, ואפילו כמה ניוטות רדומות של יפני רדוף, שאותן כינו "אסטרו ניוטס". עבודה במודול Spacelab המפרץ של קולומביה, הם עבדו מסביב לשעון בשתי משמרות. משימה מוצלחת זו סייעה לסלול את הדרך לפעולות מדעיות עתידיות על גבי תחנת החלל הבינלאומית.

תוצאות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים וסטיות כרומוזומליות נראו בתאים. מספר ניכר של תאי בינוקלאט, תאים בעלי שני גרעינים, נמצאו גם בדגימות הטיסה. הדגימות של בקרת הקרקע היו כולן בלתי-גרעיניות. כלומר נראו שינויים באיברים הכבדים מה שאומר, שהניסוי עבר בהצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-65 בוויקישיתוף