שיחה:מתילפנידאט

איחדתי את הערכים

ריטלין וקונצרטה היות ומדובר באותו חומר
כמו כן הוספתי הגדרה בחוק והגבלות בניפוק, מידע חיוני למתמודדים אם קשיים בהשגת התרופה, וערכתי את חלק המינון. מי שחולק עלי מתבקש להתדיין בנושא בדף זה או בדך השיחה שלי לפני שינוי למצב הקודם, שנה טובה --גלנוס 14:35, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

למיטב ידעתי, התעתיק של שמות כימיקלים לעברית נעשה מגרמנית ולא מאנגלית. בשל כך, יש לתעתק Methylphenidate בתור "מתילפנידאט" ולא "מתילפנידייט" (כמו "אשלגן פוספאט" ולא "אלשגן פאספייט", "אמוניום ניטראט" ולא "אמוניום ניטרייט" וכו'). Pelegs 14:18, 28 במאי 2007 (IDT)

שימושים אחרים

שימוש כמשפר ריכוז בזמן לימוד ובחינות - זה השימוש של התרופה הזו. להגיד שזה שימוש לרעה, זה "קצת" מגוחך.
הקישור התומך בטענה הזו מצטט סטודנטים שחצי כדור ריטלין השפיע עליהם לכל היום - חצי כדור ריטלין משפיע לכל היותר 4 שעות. הם היו מקבלים את אותו אפקט בבליעת סוכרזית. (ראו גם בשיחה:ריטלין#נייטרליות לגבי אותו קישור למעריב).
גדי ו. (שיחה) 10:05, 30 במאי 2007 (IDT)

מכיון שאין מתנגדים להצעתי לשנות את שם הערך, אני מעביר אותו ל"מתילפנידאט". Pelegs 19:18, 4 ביוני 2007 (IDT)

העתקת הערה מהערך

לאחר עיון בדיון ובמחלוקת הנוגעת למידע על השפעות ארוכות טווח של התרופה, שחזרתי את הערך לגרסתו היציבה שלא כוללת את המידע. המתדיינים מתבקשים להימנע מהערות ותובנות אישיות הנוגעות לעמיתיהם ומהשבת המידע לערך לפני הגעה לפתרון המוסכם על הצדדים. הערך לא מוגן ופתוח לעריכות, במידת הצורך יפגעו הרשאות העריכה של המתדיינים ולא האפשרות לערוך את הערך. תודה ובהצלחה, יוספוס • שיחה 09:47, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

---

EDDAU:אתה עושה סתימת פיות. ציטטתי שני מקורות המתייחסים לדבר במפורש(ויש עוד המון, ואביא אותם אם יש בכך צורך), כאשר אחד מהם נכתב ע"י מומחה וצוטט במדוייק בפסקה. אני מבין שהנך נוטל ריטלין ובעד השימוש בו, וכך גם אני, אולם זו לא סיבה להעלים מידע חיוני. אם ברשותך הוכחות נגד האמור בפסקה, כתוב אותן בנוסף. ואם ברצונך להפריך את הטענות שהבאתי מכל וכל צור דיון בדף השיחה ותשיג הסכמה לפני. אתה מתייחס לכל הטענות השליליות מנקודת מבט רדיקלית ללא קבלת טענות נגדיות, ודבריך:"מידע, שיש רק הוכחות נגד נכונותו(ומן הסתם אתה מתכוון לטענה הכוללת בדבר השלכות שליליות ארוכות טווח ולא לזו הספציפית. וד"א, המידע שהבאתי מדבר על מחקר ראשוני, ולא קליני, ולכן לא ניתן להסיק ממנו השלכות קליניות, אולם הוא עדיין ראוי להיכתב) רק ממחישים זאת. אני מצטער אבל אם תמשיך למחוק פסקאות ללא ביסוס וללא דיון בדף ה"שיחה" ולא תישאר לי ברירה, אני אאלץ להחזיר אותן בכל פעם ולדווח עליך. - .

ראשית, אתה מוזמן, כמו כל גולש אחר, לבקש את התערבותו של בורר. שנית, זה מאוד לא אינציקלופדי להעלות טענה ולהביא רק טעונים נגדה. אם אין לך הוכחה בעד הטענה, על תעלה אותה בכלל. זה נכון לגבי ריטלין ולגבי כל ערך אחר. אתה לא תכתוב "מחקרים ראשוניים מציעים כי העולם שטוח, אולם על פי שעה יש לדבוק בטענה שהעולם עגול" ולהביא שתי הוכחות שהעולם עגול. זה מטופש לחלוטין.Eddau - שיחה 01:08, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

אגב, נימוק ממחקר דורש מראה מקום של מחקר ולא דף אינטרנט של ארגון לא מוכר שטוען שיש מחקר כזה בלי לתת את פרטי המחקר. אשמח מאוד אם תקרא לבורר. אולי הוא יסביר לך שעם כל הכוונות הטובות שלך, אתה טועה.Eddau - שיחה 01:20, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

1. הבאתי מראה מקום של מחקר, ואם תרצה, אביא מחקרים נוספים.

2. אתה כנראה אינך מבין את המשמעות של מחקרים ראשוניים...תוצאותיו של מחקר כזה הן אמינות והמידע שהובא בהן נכון, אולם ע"מ שתוצאות מחקרים אלו יהוו בסיס להנחה קלינית(כלומר, השלכה קלינית מעשית של התוצאות) יש להביא הוכחות קליניות הנובעות ישירות מתוצאות המחקר..כך, במחקר גילו שיש השפעה על ביטוי גנים מסויימים במוח, וזה נתון עובדתי ע"פ המחקר, אולם לא ידוע באופן מעשי כיצד שינוי בביטוי גנים ישפיע על התפקוד\ההתנהגות המעשית. כלומר, יש השפעה, אך לא ניתן לדעת אם היא שלילית. ולכן, המשל שלך: "מחקרים ראשוניים מציעים כי העולם שטוח, אולם על פי שעה יש לדבוק בטענה שהעולם עגול" מעיד על ניתוח לא נכון של המצב. חיפשתי בורר ולא מצאתי. אשמח אם תקרא לאחד. עד אז, אפשר להמשיך במלחמת העריכה Beiza_Kasha

מראה מקום פירושו לא עמוד מאתר של ארגון לא מוכר שכתוב בו שהיה מחקר ולא מופיעים בו פרטים נוספים. מראה מקום גם אינו דף שכתוב בו "אתה באתר הנכון אך הדף שחיפשת אינו קיים". מראה מקום פירושו שם כתב העת בו התפרסם המחקר, גליון, עמוד, שמות החוקרים ושנת הפרסום.

הצעת להתלונן עלי או לקרוא לבוררות. אני מבין שהסכמתי לבוררות הפחידה אותך ואתה מעוניין לערוך מלחמת עריכה במקום בוררות. זה חבל.Eddau - שיחה 04:36, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

"אני מבין שהסכמתי לבוררות הפחידה אותך ואתה מעוניין לערוך מלחמת עריכה במקום בוררות. זה חבל" - איך הבנת זאת? ע"פ דברי: "חיפשתי בורר ולא מצאתי. אשמח אם תקרא לאחד. עד אז, אפשר להמשיך במלחמת העריכה"...מזה הבנת שאני מעדיף מלחמת עריכה? אחי פה יש שתי אפשרויות: או שבאמת אתה מאותגר הבנת הנקרא, או שאתה משתטה בכוונה. ד"א, אתה טוען שהבאתי מראה מקום של דף שאינו קיים...אם כך, טעות שלי. המקור נמצא לפני זמן רב על ידי, וייתכן והוא לא קיים עוד. אולם, אני אביא קישור למחקר. אם אני אעשה זאת, יש לך עוד טענות? אם כן, קרא לבורר. אני פחות מתמצא בכך . Beiza_Kasha

אנחנו לא עושים תחרות הבנה בריטלין. גם לא במדע. אני בסך הכל מבקש ממך מראה מקום של מחקר ומנסה להסביר לך את ההבדל בין עיקר לטפל באינציקלופדיה. אם לא הצלחתי, הבורר יסביר לך זאת. הבורר יסביר לך גם שאפשר לדבר בנימוס. תודה.Eddau - שיחה 05:03, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

הבאתי מראה מקום אחר של המחקר. תבדוק(6) Beiza_Kasha ובקשר לנימוס, אם הדברים פגעו בך, אני מתנצל, אולם יש לציין שאתה לא נותן טיעונים עניניים, והטחת בי האשמות שגויות בעליל בדבריך הקודמים

זו התקדמות אבל זה עדין לא זה. כשאתה טוען שיש מחקר, זה לא מספיק להביא ראיון על המחקר מעיתון מדע פופולרי. עליך לתת את מראה המקום מכתב העת המקצועי. אני אנסה לעזור לך למצוא את מראה המקום. ענה לי בבקשה על רבות ככל האפשר מן השאלות הבאות:

• מה שם החוקר או החוקרים שערכו את המחקר?
• באיזה כתב עת מקצועי הוא התפרסם?
• באיזה גיליון ועמוד של כתב העת הוא התפרסם?
• מהי שנת פרסום המאמר?
• מהי כותרת המאמר?
• מהו מקום עבודתם של החוקרים?

לא כל המידע הזה הכרחי אבל הוא יכול לעזור במציאת הדיווח המקורי על המחקר בספרות המקצועית עם מראה המקום. אגב, הריטלין נחקר הרבה מאוד וההתקדמות במחקרו מהירה. מה שדווח בעיתון מדע פופולרי כתגלית ראשונית ומפתיעה בשנת לפני ארבע שנים ועדין לא התפתח מאז, לא עושה רושם של תגלית חשובה. חוץ מזה נשארת סוגיית הרלוונטיות האינציקלופדית של מחקרים ראשוניים. מחקרים כאלה הם אולי הדבר הכי רלוונטי בעיתון מדע פופולרי, הם פחות רלוונטיים בקורס אוניברסיטאי והם כמעט ואינם רלוונטיים לאינציקלופדיה.Eddau - שיחה 06:23, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

---

• מה שם החוקר או החוקרים שערכו את המחקר - Dr. William Carlezon, Dr. Cindy Brandon, Dr. Carlos Bolaños
• באיזה כתב עת מקצועי הוא התפרסם A new study conducted in rats by the National Institutes of Health (NIH) and McLean Hospital/Harvard Medical School....This work, released at the annual American College of Neuropsychopharmacology (ACNP) conference in Puerto Rico

ו journal Biological Psychiatry

• באיזה גיליון ועמוד של כתב העת הוא התפרסם - December issue
• מהי שנת פרסום המאמר - 2004
• מהי כותרת המאמר - New Research in Animals Reveals Possible Long-Term Effects of Stimulants on Brain and Behavior...כך לפי האתר של מקור המחקר, http://www.nih.gov/news/pr/dec2003/nida-08.htm, כאמור לעיל..אולם ייתכן וזו לא כותרת המחקר המדוייק
• מהו מקום עבודתם של החוקרים - National Institutes of Health (NIH) and McLean Hospital/Harvard Medical School, כאמור לעיל.

הכתבה הראשונית התפרסמה פה - http://www.nih.gov/news/pr/dec2003/nida-08.htm

נראה שהמחקר הראשוני הזה הוא כבר לא מחקר ראשוני, אלא מדובר על שלושה מחקרים שנעשו...בכל אופן, לא קיים מחקר שסותר את הידיעות הנ"ל ולדעתי מדובר במידע חיוני שראוי להיכתב. יש בויקיפדיה המון ערכים שמתבססים על מחקרים בעלי מימד ראשוני, ואני לא יוצר תקדים בכך...הסיבה שאתה לא שומע על זה בחדשות, היא משום שלא ברורות עדיין ההשלכות הקליניות, שהן המעשיות כאמור.. ד"א, אני לא מחוייב למצוא את המחקר המקורי עצמו, שפורסם בכתב עת ולא בטוח שהועלה לגליון אלקטרוני במחשב - (pdf), כתבה מפורטת מטעם מפרסם המחקר מספיקה בהחלט. אם אתה בכל זאת מתעקש על המחקר עצמו ולא מוכן לפרסם מחקר ראשוני, נקרא לבורר ונשאל אותו Beiza_Kasha

האתר של רשות ממלכתית אמריקנית זו הוא אתר אמין ומקצועי - כך שבעיה אחת נפתרה. אני מניח שכעת אוכל למצוא את מראה המקום המקורי. אעשה זאת כשיהיה לי פנאי ואעשה זאת לשם הנוהל התקין, למרות שמבחינתי האישית NIH זה מספיק בהחלט. אשב גם לקרוא את החומר ואבדוק אם כתוב בו באמת מה שנדמה לנו שכתוב בו. כמו כן אשקול שנית את עניין הרלוונטיות של המידע. יש הרבה מחקרים על ריטלין ורובם אינם חשובים מספיק עבור ערך זה. בלי קשר, אתה עדיין מוזמן, כמו כל גולש אחר, לגייס משתתפים נוספים לדיון זה, כולל בורר. (אם תסמן ארבע תילדות תופיע חתימתך כקישורית). תודה. Eddau - שיחה 19:47, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

המאמר לא רלוונטי לערך משום שהוא טפל. כתוב שם:

Three new studies conducted in animals, published in the December issue of the journal Biological Psychiatry, provide evidence that misuse of the stimulant methylphenidate (Ritalin) may have long-term effects on the brain and behavior.

דהיינו 1. יש מראה מקום כמעט שלם. 2. מדובר בשימוש בדרכים שכבר ידוע שאינן נכונות. 3. הנזק לטווח ארוך טרם הוכח אפילו בחיות. Eddau - שיחה 00:13, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

ת"ל

ערכתי מעט , אני מנסה לשים את הרפרנס הבא http://www.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=\units\pharmacy\trufot\alonim\3011.pdf עלון לצרכן של רטלין מאתר משרד הבריאות ללא הצלחה, אבקש עזרה (ref 5 ) לאחר מכן אפשר לדעתי להסיר את ההערה, תודה --גלנוס - שיחה 00:50, 22 בספטמבר 2008 (IDT)

נראה לי שדווקא כן הצלחת. אגב, למה להזכיר פה תופעות לוואי נדירות. ערך אינציקלופדי אינו עלון השימוש של התרופה. האם זה מידע חשוב עבור ערך אינציקלופדי שאחד מכל שני מליון משתמשי ריטלין מקריח ולא ברור אם זה קשור לתרופה?Eddau - שיחה 06:04, 22 בספטמבר 2008 (IDT)

מהות הערך היא השפעת החומר הכימי נשואו, ו"תופעות הלוואי" הן כמובן חלק מהשפעות אלה. יחסיות האמת • ♥ • כ"ב באלול ה'תשס"ח 06:24:59

לגבי תופעות לוואי נפוצות, אתה צודק. על תופעות לוואי נפוצות חייבים לדווח כאן. אולם, השאלה שלי הייתה לגבי תופעות לוואי נדירות בלבד ולא לגבי כל תופעת לוואי שהיא. על מה שנדיר לא מדווחים כמעט בשום ערך. כמעט כל הערכים של וויקיפדיה עוסקים במה שמשהו או מישהו עושה על פי רוב ולא במה שכמעט ואינו קורה.Eddau - שיחה 16:41, 22 בספטמבר 2008 (IDT)

אפשר לקצץ ת"ל נדירות --גלנוס - שיחה 16:52, 22 בספטמבר 2008 (IDT)

לפני שמוחקים, אני רוצה להבין משהו. עד כמה נדירה כל "תופעה נדירה" כזו? מה הוא הקריטריון להכרזה על תופעת לוואי של תרופה זו או אחרת כנדירה או כנפוצה? אני פשוט מפחד ממצב שבו גולש אחר יוסיף חלק מהרשימה הזו לרשימת התופעות הנפוצות ויהיה לנו קשה לדעת עם הוא צודק.Eddau - שיחה 01:21, 23 בספטמבר 2008 (IDT)

הן מוגדרות כנדירות בעלון לצרכן של התרופה ורובן הרבה פחות מאחוז אחד --גלנוס - שיחה 07:36, 25 בספטמבר 2008 (IDT)

ומה לגבי המשפט "מתילפנידאט עלול לגרום לחרדות, להזיות ולשינוי בתודעה"? האם הוא שייך לסעיף תופעות הלוואי השכיחות או לנדירות?Eddau - שיחה 06:15, 26 בספטמבר 2008 (IDT)

נדירות --גלנוס - שיחה 07:40, 29 בספטמבר 2008 (IDT)

יש להפריד מהערך

יש להפריד מהערך את ההרחבה על הביקורת נגד הפסיכיאטריה ככל. רצוי להזכיר עניין זה בקיצור בלבד ולמצוא למידע הזה מקום אחר.. עִדוֹ (Eddau) - שיחה 02:15, 29 בינואר 2009 (IST)

שאלה שאלתית. הבקורת הכללית נגד פסיכיאטריה מוכרת וידועה, ויש לה באמת ערך משלה. אנשים לא תמיד סופרים את הריטלין על סוגיו ושמותיו כתרופה פסיכיאטרית או נרקוטית למרות שרשמית היא מסווגת ככזו ולכן לא ילכו לבדוק בערך ההוא. בנוסף יש כאן ענין שהתרופה הזו (ופרוזאק, כפי שציינתי) זוכות להתקפה ספציפית וחשבתי שקוראי הערך, שבוודאי יגיעו לקרוא פה לאחר שישמעו גם הפחדות, יקבלו ריכוז של רשימת השמוקים שמפגיזים אותם במידע מוטעה. אם היה פה המון חומר, אולי היה שווה לפתוח ערך נפרד על "ביקורת נגד מתילפנילדאט" אבל זה לא המקרה. --עירא - שיחה 00:39, 15 בפברואר 2009 (IST)

אין טעם לפתחו ערך על ביקורת נגד מתילפנידאט בלבד כי אין ולו אדם אחד שמכל שלל הטיפולים הרפואיים שולל רק אותה. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 21:37, 11 בדצמבר 2009 (IST)

עריכה לשונית

הסעיף "תופעות לוואי אפשריות" דורש עריכה לשונית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיקנתי מעט, יועיל אם תציין בעיות ספציפיות. ‏odedee • שיחה 21:33, 10 ביולי 2009 (IDT)

קישורים חיצוניים

נראה לי שהקישור לבלוג של חלי גולדנברג מעניין מאד, אבל אינני בטוח אם ראוי להוסיפו. אשמח לחוות דעתם של חכמי ויקיפדיה. 62.0.2.183 23:27, 20 בדצמבר 2009 (IST)

לא מתאים לפה. מה שלא אומר שלא צריך להתגייס ולהפיץ בכל דרך אחרת. תומר א. - שיחה 23:29, 20 בדצמבר 2009 (IST)

יש עוד בלוגים טובים על ADHD וריטלין ומי שמחפש אותם מוצא אותם. לבלוגיות לא חסרות דרכי פרסום משלהן. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 23:59, 20 בדצמבר 2009 (IST)

תופעות לוואי

הFDA מוסיף שאחד מהתופעות לוואי אצל מבוגרים היא : Sudden Death and Pre-Existing Structural Cardiac Abnormalities or Other Serious Heart Problems

אולי חשוב להוסיף את המידע הזה הנה קישור של החברה - http://www.pharma.us.novartis.com/product/pi/pdf/ritalin_ritalin-sr.pdf

הערך מגמתי ומטעה

יש ויכוח נרחב בקשר לרטלין גם מקרב אנשים שאינם דוגלים ב"אנטי פסיכיאטריה". ילדים מטבעם מתקשים להתרכז פעמים רבות כשהם יושבים שעות מרובות בשיעורים פרונטלים. המורים וההורים במקום להתאמץ ולהתמודד עם הבעיה בצורה נכונה (למשל להפוך את השיעור לאינטרקטיבי, לשתף את הילד שאינו מרוכז) מעדיפים לתת סמים פסיכיאטרים. כי זו הדרך הקלה ביותר. ידוע שהרטלין גורם להפרעות שינה, לחוסר בתיאבון כאבי ראש ועלול לגרום לדיכאון. דווח גם על מקרים של מוות כתוצאה משימוש ברטלין. אני מצפה מהערך להיות קצת יותר אובייקטיבי ולתת במה גם לדעות שאינם מתיישבות עם דעת המחבר. ודרך אגב אני לא סיינטולוג. --ברנש דטור - שיחה 09:43, 5 במרץ 2011 (IST)

שגיאות חוזרות בהבנת מחקרים ומאמרים

(1) הופתעתי לקרוא הקטע הבא בנוגע להשפעות לוואי ארוכות טווח - "אולם, בשנת 2009 פורסמו תוצאות מחקר המסכם תוצאות של 11 ניסויים שונים בכ-750 מטופלים, שקבע שאחוז וחצי מהנוטלים תרופות שונות להקלת לקות ריכוז, כולל מתילפנידאט, עתידים לחלות במחלת נפש כתופעת לוואי של התרופה. הקטע הפנה למאמר" וכשפניתי למקור, הופתעתי לגלות שזה לא מה שכתוב שם. שם מדובר על תופעות לוואי *חולפות*, בדמות הזיות ויזואליות לא נעימות (חרקים, נחשים וכיו"ב) העוברות כשעתיים לאחר נטילת התרופה, ושאינן חוזרות במעקב של מספר שנים לאחר מכן.

כרגע הסרתי הקטע, ותיקנתי איזכורים קודמים שלו.

(2) האמירה שיש אנשי מדע מתנגדים לפסיכיאטריה על בסיס הטענות כמפורט ", המחזיקים בטעונים מתחום תורת המוסר והלוגיקה של הפילוסופיה המערבית או מתחום הפילוסופיה של המדע, וכן אנשי מדעי החברה והפסיכולוגיה מהאסכולות ההומניסטיות. מוכרים למשל, פילוסופים קונטיננטליים, פוסט מודרניסטים, שאחד הבולטים בהם הוא הפילוסוף הצרפתי הידוע מישל פוקו.{{הערה|ראו מאמר של ד"ר תומר פרסיקו בכתב העת האקדמי "תכלת" [|האתיקה של התודעה החוויה הדתית בעידן הפרוזק] " איננה מעוגנת במאמר הזה. כרגע הסרתי הקטע.

(3) האמירה על ארגוני זכויות אדם המתנגדים לפסיכיאטריה כולה - "* ארגוני זכויות אדם\אזרח - הרואים במערכת הכפייה והתרבות הארגונית של הפסיכיאטריה הממסדית אלמנטים לא חוקתיים הנוגדים חוקי יסוד וכיוצא באלו. לדוגמא, האגודה לזכויות האזרח שמובילה חקיקה בתחום, העמותה הישראלית נגד תקיפה פסיכיאטרית, ועוד.{{הערה|במאמר מערכת שהתפרסם בעיתון הארץ מובעת עמדה מייצגת בנושא: ["המעמד הנחות מכולם"]" איננה מעוגנת. המאמר עוסק בתנאים הגרועים בבתי-חולים לחולי-נפש, ולא בהתנגדות גורפת. כרגע הסרתי הקטע.

מי שמבקש להעשיר הערך הזה - פעולה מבורכת לכשעצמה - מתבקש לקרוא את מראי-המקום עליהם הוא מבקש להתבסס, *לפני* עריכת הערך, כמו בכל עריכת ערך בויקיפדיה. עמדות אישיות אינן עילה לשינוי ערך ללא עיגון. --Gil.shabtai - שיחה 10:28, 7 במרץ 2011 (IST)

גיל - קראת בכלל את המאמרים שהסרת בסעיפים 2 ו 3 שלך? כנראה שאתה באמת זקוק לריטלין אם ככה הבנת אותם.

ענבל בר און בהארץ מדברת, בשפה מאד ברורה ובהירה, כללית, על האלימות הממסדית של המערכת הפסיכיאטרית, ובפרט על הכפייה והדיכוי! היא בפירוש לא מדברת על ה"תנאים במוסדות" כעיקר. וגם אם נניח שכן - זה עדיין לא מצדיק לקרוא לזה "חסר עיגון" או וואטאבר מינוח פלצני ופסאודו-מלומד שתבחר. את תומר פרסיקו מסופקני אם הבנת מכיון שהטקסט שלו מורכב בהרבה מהנל. למען האמת , בינינו, חבל שקראת , אם בכלל - רק את פסקת הסיום בלבד. מאמר בכתב עת אקדמי-פילוסופי זה לא תרגיל באלגברה לכיתה ז' . ההבנה העלובה שלך את הטקסטים, כפי הנראה פה, מעלה סימני שאלה גדולים ביחס להבנה שלך גם את המחקר המדעי הראשון.

יוצא אפוא שהעמדות האישיות שלך גרמו לך למחוק דברי טעם של אחרים. הפוסל במומו פוסל כבר אמרנו?

פיצול הקטע העוסק בתמיכה/ביקורת לערך אחר הויכוח על שיחה:מתילפנידאט

מאחר והיתה רק ביקורת על השימוש מתילפנידאט, מצאתי לנכון להוסיף קטע המביא טיעונים לתמיכה בשימוש בתרופה, לשם האיזון והאובייקטיביות האנציקלופדית. אני חושב שיש מקום לפצל את כל הקטע - הביקורת והתמיכה, לערך נפרד העוסק במחלוקת. אשמח לדיון בנושא. --Gil.shabtai - שיחה 11:35, 7 במרץ 2011 (IST)

הסתייגויות בנוגע לעריכה המגמתית החדשה:

מספר גולשים הוסיפו , ובצדק, סעיפים העוסקים בביקורת כנגד השימוש בתרופת הריטלין. הביקורת "מותנה" באופן כזה שמעוות אותה והופך את השינוי למגמתי במובהק. דוגמאות:

א. הסעיף העוסק בארגונים המתנגדים לשימוש נותר מפורט (כמובן, סיינטולוגיה וכו'), אך הסעיף המתיחס לאנשי מקצוע מתחום ברה"ן המתנגדים שונה כך שהוא כמעט לא מהווה ביקורת. האם באמת רובם של אנשי המקצוע לא מתנגדים לשימוש בתרופה (כשאנו מדברים על אנשי מקצוע שאינם רופאים)? אשמח לראות מקור, מה גם שזכור לי שראיתי בעבר סקר שלפיו דוקא יש התנגדות יחסית רחבה בקרב פסיכולוגים קליניים למשל כלפי השימוש הנרחב בתרופה.

ב. דוגמא נוספת היא האופן בו קיצצתם את פירוט אנשי הרוח-הפילוסופים המתנגדים לשינויים תודעתיים ברוח זו. האם באמת כל המיינסטרים הפוסט מודרני בפילוסופיה, בין אם אנחנו מדברים על דה סוסאר, היידרג, פוקו, בארת' וכיו"ב, אינו ראוי לחצי שורה בעת שרוב הגותם נוגעת לעניין, בעוד כה חשוב ומרכזי להזכיר לפרט וללנקק את הארגון הסיינטולוגי המטופש?

לסיכום, האופן בו "גיהצתם" את סעיפי הביקורת, השמטתם במכוון לינקים שדוקא בהחלט רלוונטיים (כמו מאמר מערכת בהארץ, ומאמר אקדמי מכתב עת נחשב שדוקא עוסקבדיוק בעניין) שמן הסתם לא טרחתם לקרוא עד תום, הוא דוגמטי וניכר שאתם מנסים לרכך את ההתנגדות מתוך אג'נדה. מילא הלינקים, ניחא, אבל זה מצער מכיון שבזמן שאתם פוסלים את עריכותיהם של אחרים כ"חסרי ביסוס\מקור", עריכותכם שלכם סובלים מאותה מגרעה בדיוק.

לכן אני שיניתי חזרה חלק מהסעיפים ששונו, ואשתדל לעשות זאת באופן ענייני, או לפחות להותיר אותם 'ניטרליים' עד שיוכח אחרת בנוגע אליהם ("דרוש מקור..."). ויקיפדיה היא לא במה לפרסום סמוי של תועמלנית תרופות, אלא אמורה להביא את שלל הדעות הרלוונטיות כפי שהן במציאות. יש התנגדות רבה וקונקרטית גם מחוץ לדחליל הסיינטולוגי, אז בואו לא נעוות את המציאות עד כדי כך, גם כבוגרים שטופי מוח של כת מדעי החברה (שאני בעוונותיי נמנה עמה).

נ.ב.

הוספת ערך של "תמיכה בשימוש בתרופה", ואני מכבד את חשיבותו. אני חושב שבאגפי "ביקורת\תמיכה" יש מנדט לצטט גם דעות שאולי נשמעות לחלק מהויקיפדים "קיצוניות" בקונטקסט הזה. הרי לשם כך גידרנו אותם תחת כותרת, לא?

אלמוני -

כאשר אתה מעדכן את דף שיחה - אנא עשה זאת בתוך הנושא הרלוונטי, בשרשור, או באופן אחר כך שהתוצאה תהיה כזו שתבהיר את רצף הדיאלוג בנוגע לערך, ולא באופן שעשית, שיצר בלבול מה קדם למה. העברתי את התוספת שלך לדף השיחה מראשו לתחתיתו, ואני מגיב לדבריך בשרשור.

באשר לתוכן השינויים שעשית בערך עצמו: אני לא אכנס כאן לויכוח מה יש ומה אין במקורות. אין לי שום עניין במלחמת עריכה מטופשת. בוא נניח לאחרים שיצטרפו לדיון לקרוא את הערך, לבחון את המקורות ולהחליט מה כתוב בהם ומה לא כתוב בהם, מה נכון יותר ומה נכון פחות. מה מגמתי יותר ומה מגמתי פחות.

אני שב וחוזר על עמדתי - כל הקטע בנושאי ביקורת ו/או תמיכה, צריך לדעתי להיות בערך נפרד העוסק במחלוקת - הן בנוגע לפסיכיאטריה ככלל, והן בנוגע לתרופות פסיכיאטריות כפרט. דוגמת הערכים פסיכיאטריה ואנטי פסיכיאטריה. מבחינת המבנה של האנציקלופדיה, מצב שבו בערך של תרופה יש יותר חומר על המחלוקת ועמדתו של פוקו (האומנם היתה לו עמדה בנוגע לתרופה הספציפית ? אני בספק), מאשר בערכים על פוקו ושל פסיכיאטריה, הוא מצב דברים לא נכון.

--Gil.shabtai - שיחה 20:30, 7 במרץ 2011 (IST)

מותר להציג דעות קיצוניות בתנאי שמביאים דברים בשם אומרם והוכחות שהם באמת נאמרו. אינך יכול לכתוב במקום ציבורי דברים שיעמידו אותך במרכזה של תביעת לשון הרע. עִדּוֹ - שיחה 22:17, 7 במרץ 2011 (IST)

המוצא היחידי מהתסבוכת

סעיפי הביקורת צריכים להיות מורכבים מציטוטים עם מראה מקום מדויק בלבד. כל ביקורת בניסוחה המדויק, בשם אומרה המדויק ובציון תפקידו, השכלתו וכיוצא בזה. אם תום קרוז (נניח) אמר שמאה ילדים מתים מרטלין כל שנה אז צריך שיהיה ברור בדיוק מה הוא אמר, מי הוא המבקר באופן אישי ומה הוא בכלל. עִדּוֹ - שיחה 15:38, 8 במרץ 2011 (IST)

עדו שלום, אין לי בעיה עקרונית עם דרישה למקורות כל עוד היא עקבית וקוהרנטית ואחידה.

יש לי בעיה כשהדרישה למקורות הופכת לקטנונית, וחד צדדית (!), ונעשה בה שימוש כ"נשק" בידי הנלחמים את מלחמת עריכתם. דרישה למקור צריכה להופיע כאשר מציינים דבר קונקרטי, אך כאשר עוסקים בביקורות ודעות והלכי רוח , זה בעייתי: אי אפשר להריץ רק צד אחד (במקרה הזה אלה שמטפחים את אגף הביקורת) ולטרטר אותו בדרישה למקורות אינסופיים, שלעולם לא יספיקו עבור המתנגדים לדעה המנסה להתמך.

הביקורת כאן באה לתת תמצית של דעות הנגד העיקריות לשימוש בריטלין, רובן אינן עמדות רישמיות של מוסד כזה או אחר, אלא רעיונות מקובלים בשיח הציבורי בנושא. אי אפשר להתעלם מזה שיש המון ויכוחים בציבוריות (לפחות הישראלית) בקשר לשימוש בתרופה, וזה חורג הרבה הרבה מעבר לסיינטולוגיה (שאישיתף מעולם לא פגשתי אדם המשתייך לארגון זה, ואני מתחיל לתהות האם הוא בכלל קיים במציאות או רק איזו קונספירציה פסיכיאטרית בכדי למצוא "אויב משותף" ודימיוני שכל כך חשוב למען הלכידות סביב עגל הזהב של הריטלין שמיטלין)

על הבושה

בכל מה שקשור בקרקס שהלך כאן בימים האחרונים, בעיקר באגף של הביקורת על השימוש בתרופה ועל הפסיכיאטריה, הפגנתם שיאים חדשים של שימוש בויקיפדיה כנשק פוליטי-חברתי, וכשמוסיפים לזה את החסימות על ידי מנהלי המערכת כלפי אנשים ששינו או תיקנו באופן לגיטימי (מנהלי המערכת במקרה הזה מחזיקים בדעות מאד ברורות, למשל שהסיינטולוגיה היא "כת" - מה שעובדתית לא נכון, לפחות בארץהם עמותה רשומה, אבל מילא) - מקבלים תמונה שמעידה בעיקר על ביריונות וירטואלית.

יש בשינויים המגמתיים של האגף שכותרתו, להזכירכם - ביקורת - ניסיון לקעקע את הביקורת דרך ויכוח אימננטי באמצעות הטקסט עצמו. כשאתה למשל מתאר מקרי מוות מריטלין כ"בדרך כלל התאבדויות שרק במקרה לא מאקמול", כשאין לך שום סימוכין לזה, וכשידוע לכל מי שמכירקצת את עולם הרפואה שגם אקמול וגם ריטלין דופקים את הכליות והכבד ויש להם (ודי לעיין בעלון התרופה), תופעות לוואי רבות, מיעוט קטלניות (שאינן התאבדות) - יש בכך משום עיוות וניצול סמכויות ניהול בכדי לזרוע דיסאינפורמציה.

אינני סיינטולוג, אך ברור לחלוטין שראייתם כ"כת" היא פוליטית וא-פלורליסטית, וברור לחלוטין מי הגורם\ים המייחס להם את הכינוי הפוגעני הזה ואילו אינטרסים עומדים מאחורי תיוג זה. אנציקלופדיה צריכה להצמד לעובדות ולא לפרשנותם כפי שנעשה כאן, עם כל הצער שבדבר, המרכז לנפגעי כתות (שהוקם על ידי קומץ מתנדבים עצמאיים), הוא עמותה עצמאית בדיוק כמו הסיינטולוגיה וזה שהם מכנים אותה כת (כמו שהם גם קוראים לשיטת ימימה וגואל רצון כשזה נהיה פופוליסטי וצהבהב..) אז זה מהווה הכפשה, אבל ממש לא מקור אקדמי או דבר בעל מימד ראייתי.

ההגדרה של "כת\דת" היא עניין פרשני, במידה מסוימת סובייקטיבי, ובמובנים רבים, בניתוח אקדמי, הפסיכיאטריה מכילה אלמנטים רבים של דת ואפילו דת-מדינה. אף על פי כן, אני לא חושב שבויקיפדיה יש לנו מנדט וזכות לקבע את מעמדה של הפסיכיאטריה ככזה, לא כל שכן את הסיינטולוגיה.

בקצרה, מעבר לזה שאנחנו מתווכחים, הצנזור האלים פה מגעיל ומקומם; זה שמישהו לא מסכים איתך ובגלל זה לא רק שאתה מוחק אותו, אלא גם חוסם אותו ליממה - זה סממן של נחיתות, עליבות, קטנות מוחין, צרות אופקים, וחוסר יכולת להתמודד אינטלקטואלית עם דברים.

ויקיפדיה הישראלית בהקשרים כאלה, כבר מזמן איננה אנציקלופדיה חופשית, אלא בעצמה הפכה לסוג של כת סגורה שמורכבת מקומץ אנשים כוחניים, מצנזרים ומגבילים, עם היררכיה ברורה.

אני לא מתכוון לתקן עוד את הערך, נואשתי, ויש גבול לכמה שאני מסוגל לשים על צווארי. אבל דעו לכם שלפחות אדם אחד איבד היום את שארית הכבוד שהיתה לו למוסד הויקיפדי הזה.

ערב טוב.

אלמוני, שוב העברתי הערותיך בדף השיחה מחלקו העליון לתחתון למען הקריאות. אם תחזור בך מהיוואשותך, אתה או אחרים החושבים כמותך, אנא הער/העירו במקומות הנכונים בדף השיחה, למען הרצף הכרונולוגי וקלות ההבנה של הבאים אחרינו מדוע ולמה הערך נראה כפי שהוא נראה.

באשר לשינויים שהערך עובר - בוא נניח לאחרים שיצטרפו לדיון לקרוא את הערך ולהשביחו. פרישתך (הזמנית?) הנסערת רק מחזקת את דעתי שערך המתילפנידאט רק ייטיב מפיצול המחלוקת לערך נפרד... --Gil.shabtai - שיחה 01:10, 11 במרץ 2011 (IST)

בקשר להגדרת הסיינטולוגיה כ"כת". אני כותב זאת משום שהנושא חוזר כל אימת שערך כמו ריטלין ודומיו נמצא בתהליכי עריכה - דבר המוביל ל"מלחמות עריכה".

בויקיפדיה, הסיינטולוגיה בערך "סיינטולוגיה" מוגדרת כך:

"סיינטולוגיה (לפעמים נכתב גם סינטולוגיה; נהגה סַיֶנְטוֹלוֹגְיָה; באנגלית: Scientology) היא תורה רוחנית עיונית ומעשית, אשר פותחה על ידי ל. רון האברד. השם "סיינטולוגיה" משמש גם כשם כללי לרשת בינלאומית של ארגונים שהקים האברד כדי להפיץ את התורה, שאותה הגדיר כדת... ...תחקירים שונים שהתפרסמו בכלי תקשורת רבי תפוצה‏[1] ושל ועדות חקירה ממשלתיות במספר מדינות, ובהן אוסטרליה‏‏,‏[2] ישראל‏‏‏[3] וצרפת‏‏,‏[4] מגדירים את הסיינטולוגיה ככת וטוענים כי שיטות הטיפול האלה מזיקות... וגו' "

הערך סיינטולוגיה כתוב כהלכה משום שהוא מגדיר אותה עובדתית כ"תורה רוחנית\מעשית, וארגון". ואילו את הפרשנות כ"כת" הוא מגביל לכדי ציטוט של הטוענים זאת.

בערכים האחרים לעומת זאת, נראה שיש ויכוח השקפתי טעון : הויקיפדים הליברליים,הפולורליסטים, וההגונים (כמוני), מאמינים בזכות ההגדרה העצמית של כל יחיד או קבוצה, למעט יוצאי דופן קיצוניים (אנשים שהורשעו בדין, יישויות ארגוניות בעלות מעמד משפטי, וכדומה). ואילו הויקיפדים השמרנים - כמו זה שיצא ל"מלחמת עריכות" כנגדי (עם האיי פי 2.2. משהו) , מאמינים שאפשר לכנות בכינויים דכאניים כל מי שלא מסכים עם עולם האמונות הדוגמטי שלהם (של יהודים בני דת פרויד ויונג שבטוחים שמדעי החברה הם הדבר הכי חשוב שקרה לאנושות אז בריאת העולם, ושבשמו מותר לרמוס כל דעה אחרת ולקטלג באופן משפיל כל מי שמתנגד למסע הצלב הפומפוזי שלהם).

לפי דעתי, לפי מידת הפלורליזם וההוגנות יש להתעקש על כך שארגון או דת יכונו בשמות הללו, ואילו הכינוי "כת" יוצמד אך ורק באופן מסוייג עם הפנייה - כשם שבערך על הסיינטולוגיה מובאת בקצרה דעתם של ועדות במדינות שונות על הסיינטולוגיה (לשיטתם היא כת), שזה בסדר , משום שהדבר בגדר עובדה שועדות שונות (בעלות אינטרסים שונים, לחצים מדתות ממוסדות, חברות ענק, גילדות מקצועיות וכו') יש דעה כזו על דת\ארגון חלש יחסית. אבל לקבוע אפיון כ"כת" בתור עובדה ויקיפדית - זה מעשה קיצוני, מסוכן, ובלתי ראוי.

שאו ברכה

בקשר לתופעות הלוואי של הריטלין

הצגתי את תופעות הלוואי השכיחות. בסוף ציינתי שהיו מס' מקרי מוות כתוצאה משימוש בתרופה, מישהו טרח להבהיר ש"כל תרופה או שימוש לא הולם בה יכול להביא למקרי מוות", ניחא, למרות שלא נראה לי שההבהרה הזאת נחוצה פה, ונראה לי שיש פה ניסיון להבעת עמדה שלא במקומה. לא ראיתי "הבהרה" כזו לגבי תרופות אחרות שגרמו למס' מקרי מוות, (אולי זה המקום לפרט באילו מקרי מוות מדובר נראה לי יותר רלונטי לגבי משפט זה שציינתי אם כי נמנעתי מכך במכוון שלא יאשימו אותי בהטייה של הערך). המשפט "שיש אנשים המשתמשים בתרופות לצורך התאבדות" נראה לי לא רלוונטי בעליל! מה הקשר?! בוודאי שזה לא המקרים שלגביהם התייחסתי (של מוות). ולכן מחקתי אותו. --ברנש דטור - שיחה 21:11, 19 במרץ 2011 (IST)

על מה אתה מדבר בכלל? מי מת? תתבייש לך. בגלל אנשים כמוך שמאמינים לכל מה שהם שומעים, אנשים אחרים לא יכולים לקבל תרופות. לא מוות ולא נעליים2.55.62.41 19:02, 23 במרץ 2011 (IST)

סליחה, זו אנציקלופדיה או סיכום של שמועות

הדף הזה עוסק בנושא כל כך רגיש שצריך פשוט למחוק ממנו כל משפט שלא מגובה במקורות מקצועיים. בגלל חוסר אחריות כזה יש אנשים שנמנעים מתרופות או שמונעים תרופות מילדים והתוצאה היא סבל נורא.

לא כל משפט של אודטה צריך להופיע באנציקלופדיה.

תתביישו לכם.

בס"ד אם אתה רופא או כל סמכות מקצועית אחרת, נשמח אם תעשיר אותנו ואת הערך בידיעות שלך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 19:03, 23 במרץ 2011 (IST)

תשובה: לליאת הנרגשת\מישהי שאכפת לה, 1. הנושא לא "כל כך רגיש" - לא מדובר בילדה בת 5 שנאנסה אלא בסך הכל בפולמוס סביב תרופה שמסמלת את האוליגרכיה של דת מדעי החברה. פרופורציות בבקשה.

2. ריטלין היא לא תרופה לסרטן, אלא בסך הכל לבעיות קשב וריכוז. הסבל הוא לא "נורא" אלא לכל היותר אי נוחות קלה. כילד היו לי בעיות קשב וריכוז קשות הרבה יותר ממה שאת מסוגלת לדמיין - ועדיין היתה לי ילדות לא רעה בכלל - והיום תודה לאל החולמניות והפיזור עברה וחלפה לה ואני עושה חיל באקדמיה. אז שוב - פרופורציות. תודה.

3. הביקורת נכתבה תחת הכותרת "ביקורת" - הביקורת על התרופה היא רחבה. אני לא יודע אם את קוראת עיתונים, אבל כדאי לך לפתוח מדי פעם ולהתעניין קצת. לא כל העולם מעריץ נלהב של סימום סיטונאי שכל מטרתו לעזור לילדים להתרכז בלימודים (ריכוז שכל תכליתו שיעבוד לתרבות המצליחנות, המחוננות, וההישגיות, הדי מגעילה, לטעמי). בכל מקרה, מכיון שהביקורת נכתבה תחת הכותרת הזו, לגיטימי להעלות אותה על כל גווניה. שום דבר שנכתב שם לא הומצא, ואת הכל שמענו די והותר.

4. לא ראיתי מעולם אודטה. אבל ממה שאני יודע בדרך כלל בתוכניות בוקר מזמינים כמעט תמיד פסיכולוג או פסיכיאטר לדבר, וכמעט אף פעם לא רואים שם איש רוח, פילוסוף או איש מדעי החברה מהשוליים - מזרמים ביקורתיים המתנגדים למחלת ה"תרופתיזציה" הכללית הפוקדת אותנו. בכל מקרה היי ערב לזה שבאודטה ודומיה שוטפים את מוחך בפרופגנדה הפרו-פסיכיאטרית יומם וליל, והאקסיומות שלהם מופיעות בסבטקסט בכל מקום ואתר. חבל שההנחה המוקדמת היא כזאת סיסמאתית "הפסיכיאטרית הם רופאים\הריטלין היא תרופה הכרחית\הסיינטולוגיה היא כת מסוכנת שרק רוצה להרוס אנשים ולבזוז את כספם" - לשלושת האמירות האלה יש מקום לדיון, ואולי יש מקצת מן האמת בשלושתן - אבל הן בפירוש לא אמת עילאית, אלא בסך הכל דעה על נושאים מורכבים שיש להם היבטים רבים, גם היסטוריים, כלכליים וחברתיים. להגיד את כל הנל זה פשוט לא רציני, ובטח לא ויקיפדי. בויקיפדיה עדיף להשאר צמודים לעניין. הביקורת שנכתבה תחת הביקורת היא אמיתית ונפוצה. עם כל היתר תצטרכי להסתדר - או שתפתחי לעצמך בלוג.

5. אני לא רופא, ולכן אני לא כותב פה על מינונים והרכבים כימיים. אבל מאידך - ריטלין היא הרבה מעבר לתרופה - היא תופעה חברתית, סימבולית, ותפיסתית. ועל כך יש לי הרבה מה לומר. ואולי עוד מילה, רופאים, בתחתית העניין, הם לא יותר מטכנאים\ביולוגים של גוף האדם. כבודם במקומם מונח, אבל לימודיהם הממוקדים עמוקות בתחום אחד וצר, לא הופכים אותם לסמכות חברתית וערכית יותר ממני או ממך או כל אחד אחר.

בס"ד תודה על המידע, תרשה לי לתקן אותך:אני לא נרגשת, פשוט הזמנתי אותך להירשם או להיכנס לחשבון אם יש לך חשבון. אתה נראה לי בנאדם שיכול לתרום לערך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 22:22, 24 במרץ 2011 (IST)

הסבל הוא כן נורא. הנושא כן רגיש ואנשים שמאמינים ב-"אוליגרכיית מדעי החברה" לא צריכים לכתוב דברים באנציקלופדיה. אם אתם נותנים לכל אחד להתבטא ולשנות את המידע בערך הזה, אתם בסך הכל פורטל פורומים נטול פרסומת. אתם לא אנציקלופדיה וזה עצוב שאתם מטעים את הציבור. פשוט עצוב.

דבר והיפוכו: אם אנשים שמאמינים שמדעי החברה הפכו ל"אוליגרכיה" וכיו"ב "לא אמורים לכתוב באציקלופדיה" (ואפילו לא בויקי!) - אז כנראה באמת מדובר באוליגרכיה, רודנות, רדיפת מתנגדים, או משהו בסגנון. לגבי שאר ההבלים שכתבת כאן במובלע - אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לענות; "מטעים את הציבור" ? (- אתה יודע את האמת המדעית ואפוטרופוס בלעדי על הידע המוצק) "הנושא רגיש " (-ורומנטי ושרמנטי?), "אם אתם נותנים לכל אחד להתבטא"? (-באמת הגזימו עם חופש הביטוי הזה! צריך להתחיל לשלוח גולשים לגולאגים, ולמכור את ויקיפדיה לדנקנר - למה רק מעריב וידיעות?).

אני לוקח ריטלין עשרים שנה ואני לא נרקומן. התקדמתי בחיים בזכות הריטלין ועד אליו החיים שלי היו תקועים ונכשלתי בכל כי לא הצלחתי להתרכז. סבלתי נורא בלי הריטלין.

למרבה חוסר הפלא כל אנשי המדע. כולם. מסכימים דווקא איתי ולא איתך. איתך מסכימים טום קרוז, אודטה שוורץ ושאר אנשים שועדות חקירה רבות ומגווונות קבעו שהם חברים בכת ולא אנשי מדע. אפילו לא אנשי דת תמימים.

היחידים מחוץ לכת הזו שמוכנים לשקול את דעותייך הם ויקיפדיה. אבל עד השבוע שעבר, אפילו ויקיפדיה שקלה את דברייך בשלילה. אני מציע שתראי דיון מאוד דומה לזה שמתנהל פה איתך. הוא מתנהל בערך פדופיליה עם מישהו שמוכרחים לדון עמו על הצדדים ה-"חיוביים" של התופעה. מוכחרים כי ויקיפדיה פראיירית להקשיב לכל אחד.

צריך למחוק את הערך הזה לחלוטין.

לתרופה יש מספר תצורות לשחרור מושהה בגוף המשווקות תחת שמות כגון קונצרטה (קפסולה קשוחה שמתעקלת לאט), ריטלין אל איי (קפסולה עם כדוריות שנפתחות בזמנים שונים ובכל אחת מהן אבקת ריטלין) ודיטרנה (מדבקת תרופה לספיגה דרך העור).

מי שהעובדה הזו לא ברורה לו לחלוטין, וממשיך למחוק אותה ולשים במקום הסימוכין לה דרישות מקור, סימן שהוא אינו מבין דבר וחצי דבר לגבי התרופה הזו. כאשר מתעקשים להמשיך ולדרוש הוכחה לעובדה הזו, הערך כולו משדר בערות. (זה הרבה יותר גרוע מערך רצוף שגיאות כתיב).

"דווח על מספר מקרי מוות כתוצאה משימוש בתרופה" - מה פתאום?!

מי דיווח? איפה דווח? מה מהימנות הדיווח? תגידו, מי כתב את הערך הזה ומה הוא מבין בכלל בנושא?

הנה, חיפוש זריז בגוגל הניב את זה למשל: מקרה מוות שדווח ואת זה - עוד מקרה, ואת זה- אתר שמרכז מקרים. לא חסרה אינפורמציה - גגל ומצא.

דיווחים מדעיים. לא דיווחים סיינטולוגיים. ובטח לא דיווחים על מי שמת כי הוא השתמש בתרופה בצורה סופר לא נכונה. לא על מי שהסניף ריטלין ומת משום שרטלין לא אמורים בכלל להסניף (מהבחינה הזו ריטלין הרבה יותר בריא ממי שתייה - יש הרבה יותר דיווחים על מי שמת מטביעה במי שתייה מאשר בריטלין).

אתה יכול להראות מקרה מוות אחד שיש לגביו גם דיווח בחדשות, שבו נקבע מפורשות שהמוות הוא בגלל נטילת ריטאלין ?

למה כל המקורות הם אתרים שמתנגדים לריטאלין ? וללא עיגון נוסף ?

אני שונא חסה ומתנגד לה באופן ערכי עמוק. גם אני יכול להקים אתר שבו אספר על מקרי מוות רבים כתוצאה מצריכת חסה, חלקן בגלל החסה עצמה, חלקם בגלל התקפים פסיכוטיים שהביאו אותי לאבד שליטה ולהפוך לרוצח סדרתי. אז מה ? זה חסר כל תוקף. אין לזה מהימנות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנה ,בבקשה,רק לא להאשים כל אחד שמתנגד לכדור בסיינטולוגיה,ולי אישית תמוהה למה אתה מגן בחירוף נפש על סם פסיכואקטיבי ... יש גם מסמך מבית החולים שמודיע שהסיבה היא ריטלין. http://www.cbsnews.com/news/questions-raised-over-ritalin-18-04-2000/ --Dorpwnz - שיחה 15:07, 12 בפברואר 2014 (IST)

הנאה מריטלין בכמויות גדולות?!

צריכה של ריטלין בכמויות גדולות גורמת לכאב ראש. לא להנאה. מי מכם שלוקח ריטלין במרשם רופא יכול להיזכר באיזה יום בו הוא בטעות לקח ריטלין פעמיים. לא הנאה ולא בטיח--. עִדּוֹ - שיחה 17:09, 28 במרץ 2011 (IST)

הנזקים האמיתיים של ריטלין

בקושי מוזכרים כאן. משהו מחברת התרופות עבד קשה על הערך הזה... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.160.150.189 13:15, 7 באפריל 2012 (IDT)

לא מחברת התרופות. החייזרים שבהם מאמינים הסיינטולוגים, באו ומחקו את המידע בעצמם. . עִדּוֹ - שיחה 17:17, 2 בפברואר 2013 (IST)

שימוש לרעה בריטלין

ועדת האתיקה של משרד הבריאות קבעה כי שימוש בריטלין לצורך העצמה אישית- למשל של סטודנטים לפני מבחן- אינו נחשב כלא מוסרי ואינו מוגדר כשימוש לרעה בתרופה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4024874,00.html 109.66.7.161 17:11, 2 בפברואר 2013 (IST)

גש אל בית המרקחת הקרוב, בקש ריטלין בלא מרשם וספר לנו אם זה הצליח. אתה מוזמן להדפיס את הכתבה מהעיתון ולהראות לרוקח. מי יודע, אולי זה ישכנע אותו? . עִדּוֹ - שיחה 17:16, 2 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://keshev.org/apage/34613.php
  • In מתילפנידאט on 2013-05-05 07:30:38, 404 Not Found
  • In מתילפנידאט on 2013-05-15 15:54:54, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:55, 15 במאי 2013 (IDT)

כתיב חביב

אין לכתוב "פסיכוטרופית" אלא "פסיכוטרפוית" מלשון "טרפיה" הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.114.23.18 11:50, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

אני בכלל לא בטוח בצדקתך. האם תוכל להוכיח אותה? "טרופי" פירושו "גידול" או "שגשוג" יש לו עוד פירושים. אגב טיפול אינו "טרפיה" אלא "תרפיה". באנגלית, המילה הזו מתחילה בTH. עִדּוֹ - שיחה 14:40, 18 בספטמבר 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ritalin.co.il/47516/Ritalin_1
  • In מתילפנידאט on 2013-09-13 04:05:52, 410 Gone
  • In מתילפנידאט on 2013-09-16 00:37:37, 410 Gone
  • In מתילפנידאט on 2013-09-25 09:26:47, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 12:26, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אזכור לא אמין ולא ראוי

לא ייתכן שבערך שוללי הפסיכיאטרייה כולה יוזכר הארגון סיינטולוגיה הנחשב לכת ופעילותו נאסרה ונחשבת לבלתי חוקית בכמה וכמה מקומות בעולם האזכור מפרסם את הארגון וכדבר טוב ואף מיידע את הקורא בפרטים שלא בהכרח נכונים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.202.116 04:18, 27 בנובמבר 2013 (IST)

יש תופעות לוואי ארוכות טווח לריטלין

מי אמר שלא ? זה הכי הגיוני לסבור שכן http://en.wikipedia.org/wiki/Methylphenidate#Long-term_effects

שימוש לרעה

אני חושב שגם שימוש כדי להקל בצום (צריך להיות מוסף כדוחק לרעב) נחשב לשימוש לרעה--ויקידע - שיחה 00:24, 20 בינואר 2015 (IST)

שמעתי הרבה דברים מוזרים על מתילפנידאט וזאת פעם ראשונה שאני נתקלת בו בהקשר של צום. יש לציין שזאת לא אפשרות יעילה במיוחד לצורך העניין. גם כי לא לכולם זה משפיע על תחושת הרעב וגם כי למי שכן זה חולף זמן קצר אחרי תום הפעילות של התרופה. אז אם מדובר בצום בהקשר היהודי של 24 שעות + מרווח בטיחות - זה אומר שצריך לקחת רצוף (מה שאסור כמובן), גם בלילה ואז יהיה קשה לישון כי זה מעורר .... בקיצור, זה נראה לי יותר מציק ממועיל בהקשר הזה ואני בספק אם זה יכול להפוך לתופעה רחבה פרט לכמה ניסיונות מאכזבים פה ושם Chenspec - שיחה 01:15, 20 בינואר 2015 (IST)

מתילפנידאט הוא סם פסיכואקטיבי לכל דבר ועניין

מי מחק לי את העריכה, ולמה? מתילפנידאט הוא סם לכל דבר ועניין. סם פסיכואקטיבי מוגדר ככל חומר שחודר למוח ומשנה, בצורה כלשהי, את הדרך בה הוא עובד. מתילפנידאט מעכב ספיגה חוזרת של דופמין (בדומה לקוקאין, אגב), ולכן הוא סם פסיכואקטיבי ממריץ.

העובדה שמתילפנידאט משמש כתרופה להפרעת קשב לא אומרת שהוא אינו סם. סמים פסיכואקטיביים רבים משמשים אותנו ברפואה המודרנית, ומתילפנידאט הוא אחד מהם. מתילפנידאט ממכר הרבה פחות מסמים אחרים בגלל דרך הצריכה שלו, שהיא בדרך כלל דרך הפה, אבל הוא עדיין סם פסיכואקטיבי. אבקש ממי שמשנה לי את העריכות ללמוד קצת פרמקולוגיה, או לפחות לא לערוך ערכים בויקיפדיה ללא ידע מהימן בנושא.DarkGhost909 - שיחה 22:33, 18 באפריל 2015 (IDT)

סמים ותרופות - עולמות שונים.. יש חפיפה מסוימת, אך חשוב ההבדל

סמים הם לרוב חומרים ששימושם הוא בעיקר לצורך הנאה ולא רפואי.לרוב גורמים להתמכרויות קשות, ולהרעלות קשות בעיקבות שימוש לרעה ותסמונות גמילה. מתילפנידאט, למרות שיש לו עדיין משטר של סם בצורת רישומו כתרופה (נרשם בשני עותקים, עם הקפדה על רישום המינון והפרטים האישיים וציון האבחנה ותהחייבות הרופא למעקב) , הוא תרופה שעיקר שימושה הוא טיפול ולא הנאה. יש חפיפה מסוימת בין חלק מהתרופות לכאבים ,להרגעה ,לשינה, נגד פרכוסים, וכו' והסמים, אך חשוב מאוד לעשות הבדל בין הסמים לתרופות.ההתעקשות להשתמש במילה "סמים" במקרה של תרופות מטעה את הציבור. המטרה של המלים והמונחים היא שימושית.

מדובר בבעיה לשונית, סמנטית ולא בסוגיה פרמקולוגית טהורה.. ההפרדה בין השימוש במילה "סם" ולשימוש במילה "תרופה" (שהיא פחות ברורה בשפה האנגלית drug, לכן התחילו באנגלית לקרוא לסמים - חומרים substance) היא חשובה ביותר. שינויים במוח עושה גם האקמול, תרופות לכאבים ולנזלת, לפרקינסון, נגד אלרגיות ותרופות רבות אחרות. אין זה נכון לקרוא להם סמים בכל מחיר. הערך "חומרים פסיכואקטיביים" נכתב בהתחלה על ידי מישהו תוך כדי בלבול בין תרופות לסמים. לכן היה צורך לכתוב ערך נפרד על הסמים .גם למילה "חומר" בדרך כלל יש לה מובן של סם בשפה האנגלית. אבל מפני שהערך הוקדש לחומרים המשנים תהליכים כימיים במוח נכללו בו תרופות רבות המשמשות תחומים רבים ברפואה. הסמים - השימוש העיקרי שלהם הוא חוץ-רפואי.בטעות מגיעים גם חולים להשתמש בסמים בגלל הילתם החברתית . יש תרופות רבות שמשנות רמת הדופאמין או נוראדרנילין ומתווכים עצביים אחרים ("כמו הקוקאין") ולא יכולות להיחשב סמים - כך תרופות למחלת פרקינסון או תרופות ללב, ללחץ דם או למחלות נפשיות. גם גבינה צהובה יכולה להעלות רמת סרוטונין במוח ואינה סם. מי ש מעוניין במיוחד בבלבול בין סמים לתרופות הם מוכרי הסמים והמתנגדים לרפואה הקונבנציונלית. יש בלבול במושגים אלה כמובן גם בקרב הקהל הרחב, שלא מכוונה רעה. לכן חשוב מאוד לעשות הפרדה בין המונחים Ewan2 - שיחה 22:58, 18 באפריל 2015 (IDT)

מסכימה עם ההבחנה בין חומרים שנעשה בהם שימוש לרעה שלהם נהוג להתייחס כ"סמים", לבין חומרים שבהם נעשה שימוש רפואי מבוקר המכונים תרופות (מה שלמיטב הבנתי פעם היה "סמי מרפא"). אכן המילה האנגלית drug מבלבלת לכן גם לדעתי מדובר בבעיה לשונית בעיקר. Chenspec - שיחה 10:00, 25 באפריל 2015 (IDT)

גם המחוקק חשב כמוך שחשוב להבדיל בין המונח "תרופה" למונח "סם", ולכן הגדיר בחוק במפורט אלו מהחומרים הם "סמים" ולא סתם תרופות. המחוקק הגדיר במפורש את מתילפנידאט כ"סם מסוכן". אתה יכול לחלוק על ההגדרה, אתה יכול לפעול לשנות את החוק, אבל בין אם זה נראה לך או לא, העובדה שהחוק הישראלי מגדיר את מתילפנידאט כ"סם" ולא כסתם תרופה מעידה שזאת עמדה שמקובלת על נציגי הציבור המייצגים את רוב הציבור. ומאחר וויקפדיה צריכה להציג את העמדה המקובלת צריך להבהיר שמתילפנידאט הוא סם. איתי שלום - שיחה 13:20, 22 בפברואר 2017 (IST)

מתילפנידאט, למרות שמשמש כתרופה, עדיין נחשב לסם מכל בחינה אפשרית

אמנם מתילפנידאט מטפל בסימפטומים של הפרעת קשב ביעילות גבוהה ולכן הוא נחשב כתרופה, אבל הוא גם סם. על קופסה של כדורי ריטלין יש אזהרה מאוד ברורה שבשימוש ממושך, ניתן לפתח תלות למתילפנידאט (וזה בגלל שלאחר שימוש ממושך, כמות הקולטנים לדופמין במוח יורדת והמוח נעשה פחות רגיש לדופמין - זה גורם לתסמיני גמילה ברמות שונות, וגורם לבעיה שהמתילפנידאט טיפל בה להיות גרועה יותר ממה שהיא הייתה קודם. לפעמים זה גם גורם ל-cravings - רצון עז להשתמש עוד פעם). השינויים שגורם מתילפנידאט במוח (רגישות נמוכה יותר לדופמין), הם שינויים שתוכל למצוא גם במשתמשים של קוקאין ואמפטמינים מסוימים (אבל ברמות קיצוניות הרבה יותר, מאחר והם לוקחים כמויות גדולות ומסניפים אותן דרך האף במקום לבלוע אותן כגלולה).

אפשר לפתח תלות במתילפנידאט, אפשר להשתמש בו לרעה ע"י הסנפה שלו (ואז ההשפעות שלו כמעט זהות לקוקאין, כי שניהם מעכבי קליטה חוזרת של דופמין ונוראפינפרין עם פרמקולוגיה דומה - קוקאין מעכב גם קליטה חוזרת של סרוטונין ברמה נמוכה), הוא יכול לגרום לשינויים ארוכי-טווח במוח (רגישות מופחתת לדופמין), ויש לו עוד תכונות של סם. האם זה לא הופך את מתילפנידאט לסם? למרות שהתמכרות למתילפנידאט היא לא מאוד נפוצה, זה אפשרי בהחלט אם משתמשים במתילפנידאט בצורה של הסנפה, עישון, או כל דרך אחרת שגורמת לו להגיע מהר למוח.

גם קפאין הוא סם פסיכואקטיבי. לא כל הסמים מסוכנים באותה מידה, וקפאין הוא ההוכחה לכך.

לסיכום, מתילפנידאט הוא סם וחשוב שמטופלים שנוטלים אותו יידעו את זה. חוסר הידיעה שמתילפנידאט הוא סם יכול להביא לשימוש לא אחראי בו ע"י אנשים רבים מסיבות שונות - למשל, אנשים אשר מנסים להרזות יקחו את התרופה כי הם שמעו שזה נוגד תיאבון, והתוצאה תהיה תלות/התמכרות של אותם אנשים למתילפנידאט - הם חושבים שזה תרופה ולכן זה בטוח, אבל אם הם ידעו שזה סם, הם כנראה היו הרבה יותר זהירים. אמרת שאקמול משפיע גם על המוח - לאקמול יש השפעה עקיפה על קולטני ה-CB1 במוח (מטבוליט שלו, AM404, מעכב ספיגה חוזרת של קנאבינואידיים טבעיים בגוף), אבל ההשפעה הזו לא קרובה אפילו להשפעה של מתילפנידאט על המוח. אסור לנו להתייחס למתילפנידאט כמו שאנחנו מתייחסים אל כדור לשיכוך כאבים - זה סם. אמנם הסיכונים נמוכים עבור מי שלוקח מתילפנידאט במרשם, אבל עדיין, מתילפנידאט עונה על כל התכונות של סם פסיכואקטיבי.DarkGhost909 - שיחה 15:17, 19 באפריל 2015 (IDT) גם שם מן הרגע שהאדם מקבל את החומר לצורך טיפול הוא מקבל תרופה - מן הטבע או סינתטית, לא מדברים ברוב המקרים על "סמים". אחרת יכולנו לדבר גם על תרופות ללב כעל "רעלים". מהו הדיגיטליס אם לא רעל? אז נכתוב "דיגוקסין" הוא רעל מסוכן שמקבלים חולי לב? "פנוברביטל" הוא רעל מסוכן שמקבלים חולי אפילפסיה? "משנה להם את המוח", כדי שלא יקבלו פרכוסים? Ewan2 - שיחה 20:33, 25 באפריל 2015 (IDT)===אסור לבלבל בין תרופות לבין סמים, בין טיפול רפואי drug therapy ובין התמכרות לסמים (drug addiction ‏ או substance abuse and dependence) ===

אפשר לפתח תלות בפנוברביטל , תרופה שמקבלים גם ילדים, עם תסמונת גמילה קשה ורעילות, ועדיין לא נכתוב שהוא סם. "סם" זה חומר שמשמש לשימושים לא רפואיים. גם דורג'סיק או קודאין שהם בשימוש כתרופות או חלק מתרופות , אין צורך להגידרם כסמים. סם זו מילה בעלת קונוטציה שלילית . השימוש השרירותי במילה סם במקום תרופות מבלבל את הציבור ומשרת אינטרסים של מוכרי הסמים ושל מפיצי האידיואלוגיות אנטי מדעיות. לכן בעברית שבה אין בלבול להבדיל מאנגלית שבה drug הוא גם תרופה וגם סם,substance היא גם "סם" וגם "חומר", לא רצוי להשתמש בכוח במילה סם לכל תרופה שיש לה תופעות התמכרות או שימוש לרעה, או שנמכרת בשוק השחור לנרקומנים.יכולים להסתפק במילה |"תרופה". "פסיכאקטיבי" ,"חומר, "פסיכוטרופי" הן גם כן מלים שיש להן שימוש מגוון והחוצה גבולות. צירקדין היא סם פכיואקטיבי? היא פסיכואקטיבית ? מוסקול היא סם פסיכאקטיבי מפני שמכיל קפאין ?פרדניסון הוא פסיכואקטיבי? הוא אינו גורם לדכאון ולפעמים לפסיכוזה?

מאין ההתמקדות הזאת אך ורק במתילפנידאט? למה חשוב להגיד רק על מתילפנידאט שהוא "סם"? ולגרום להטעיה של הציבור לגבי תרופות ולגבי סמים? מי המעוניין להכפיש את הטיפולים הרפואיים מסוג זה כ"שימוש בסמים" כביכול ? תרופות רבות יכולות למכר ויש להם תופעות לוואי ועדיין לא חייבים להכפיש תרופות בשם "סמים". חוץ מזה drug באנגלית מובנו גם "תרופה" ולא רק "סם". אם קוראים סם לתרופה המטופל יהיה הרבה יותר מבולבל ויחשוב שהפך לנרקומן מפני שהרופא רשם לו תרופות לשיכוך כאבים המכילות קפאין, תרופה הכוללת פנוברביטל, מתילפנידאט, או קודאין. זה הגיוני? הבלבול בין סמים ובין תרופות אינו משרת את ציבור החולים. השימוש בסמים קשים (כולל קוקאין)- רובם סמי רחוב וסמי תענוגות , היא בעיה סוציאלית מן החמורות ביותר. לטשטש אותה על ידי בילבול עם טיפולים רפואיים פוגע באמת ובאינטרס הציבור. במאמר שצוטט - drug therapy הוא "טיפול תרופתי" ולא "טיפול בסמים". מי שלוקח מתיפנידאט או פנוברביטל או פרדניסון או דוראג'סיק או קודאין או פטידין או אופטלגין חייב להכיר את התופעות לוואי, כולל הפוטנציאל להתמכרות, אם יש, או לשימוש מוגזם או לא רפואי, אם יש. אין צורך בשביל זה לטעון שהתרופות הן סמים. וסך הכל כל הטארארם הוא סביב מתילפנידאט בלבד שיש לו מתנגדים בחוגים מסוימים. כל רופא שיניים או מרדים עושה הרדמה גם עם חומרים קשורים לקוקאין או קרובים לקוקאין ואף אחד לא קופץ שהוא מזריק סמים. אין בזה שום מניע מדעי טהור. העיקר הוא להכפיש את הטיפול במתילפנידאט!Ewan2 - שיחה 20:10, 19 באפריל 2015 (IDT)

שוב מסכימה עם הצורך בהבחנה בין שימוש רפואי בחומרים כתרופות לבין שימוש לרעה (מה שנהוג לייחס למילה "סמים"). כמו כן drug therapy הוא אכן "טיפול תרופתי" - באנגלית זו אותה המילה והמקור לבלבול הוא לשוני.
בקשר למאמר, המסכנה המופיעה בתקציר היא Conclusions were drawn to the effect that methylphenidate enhances learning. כלומר, נמצא שמתילפנידאט משפר את הלמידה. לא ראיתי שם שום אזכור לטענות שהועלו על ידי DarkGhost909 ולכן אשמח לדעת על מה הוא מבסס אותן.
בקשר לשימוש הרפואי של מתילפנידאט, לדעתי יש להתייחס אליו כמו לכל תרופה אחרת. כלומר, הטיפול צריך להינתן על ידי רופא עם הכשרה מתאימה שגם יהיה אחראי על המעקב לצורך בדיקת היעילות. כמו כל טיפול אחר הרופא חייב לקבל הסכמה מודעת שבמסגרתה הוא מסביר למטופל את כל היתרונות והחסרונות של כל האפשרויות הטיפוליות שעומדות בפניו.
כל שאר התופעות שהוזכרו כמו מכירה בשוק השחור הן לא חוקיות וגם אליהן יש להתייחס כמו לכל פעילות לא חוקית אחרת. בנוסף, כמו שEwan2 אמר , אלו אינם דברים שמאפיינים את החומר מתילפנידאט באופן ייחודי אם בכלל, כך שלדעתי אינם מתאימים לערך זה. העיסוק המוקצן בהן נובע בעיקר מהסטיגמה המוטעת הקיימת בנושא, אשר מבוססת על עמדות מוטעות שמופצת על ידי גורמים אנטרסנטיים שונים ללא קשר לממצאים של המחקר המדעי בתחום. Chenspec - שיחה 10:24, 25 באפריל 2015 (IDT)

Ewan2 - ראשית, ומאחר שאתה חוזר על זה - אני כלל לא מתנגד לרפואה הקונבנציונלית ויודע מניסיון אישי את החשיבות הרבה של מתילפנידאט כתרופה שמשרתת סובלים מהפרעת קשב. אתה צודק בכך שהמילה "סם" יכולה לבלבל אנשים ולייצר הרתעה. עם זאת, המילה "תרופה" אמנם מייצגת את מתילפנידאט כראוי, אך היא גם יכולה מעט לבלבל אנשים מאחר והיא יכולה להוביל להתייחסות קלת ראש אל מתילפנידאט ובטיחותו. מתילפנידאט גורם לשינוי אישיות משמעותי בזמן השפעתו אצל כמעט כל אדם שיצרוך אותו - זה דבר לא אופייני למרבית התרופות המוכרות לציבור הרחב, למתילפנידאט יש השפעה גדולה יותר מהמקובל אצל הציבור הרחב כשמדובר על תרופות.

בנוסף לכך, מתילפנידאט יכול להיות משומש לרעה, ללא צל של ספק. יש הבדל גדול בין בליעתו כגלולה לצריכתו דרך האף (הסנפה), והסנפה שלו בהחלט נחשבת שימוש לרעה. האם הסנפה של מתילפנידאט במטרה לקבל תחושת אופוריה חזקה לא עונה על הקריטריון של שימוש למטרות הנאה - דבר שניתן לעשות עם חומרים פסיכואקטיביים אחרים? כמובן שהשימוש העיקרי של מתילפנידאט הוא כתרופה, אך הוא יכול לשמש גם כסם.

הזכרת ברביטורטים ואופיאטים - אז בוא ניקח את אחד האופיאטים הנפוצים ביותר ברפואה בעולם כדוגמה - מורפין. מורפין משמש כתרופה לטיפול בכאבים חזקים, והוא משרת חולים רבים הסובלים מכאבים כרוניים. בדיוק כמו שתוכל למצוא חולים רבים שמשתמשים במורפין כתרופה להפגת כאבים כרוניים קשים, תוכל למצוא גם ללא בעיה נרקומנים רבים שיעשו הכל כדי להשיג את מנת המורפין ההבאה שלהם. אז האם לא נכון להגדיר את מורפין כסם נרקוטי אשר די בטוח לשימוש כאשר ניתן במינונים בינוניים ובמרשם רופא?

הקונוטציה השלילית של המילה "סם" לא קשורה להגדרת המילה. המילה "סם" היא אובייקטיבית לגמרי ומשמשת לתיאור חומר בעל השפעה ישירה על המוח. הקונוטציה השלילית הנפוצה בציבורים רבים ברחבי העולם מבוססת על תעמולה ממשלתית שנועדה להכפיש את המושג "סם" ממניעים שונים (נעשה דמוניזציה למושג זה). המושג עצמו הוא ניטרלי ונועד לתאר אופן פעולה של תרכובות כימיות מסוימות באתרים מסוימים. האם בגלל הדמוניזציה שנעשתה למושג זה, אשר כל כך נפוץ בפרמקולוגיה, אנו צריכים לשנות את ניסוח ההגדרה של חומרים שונים?

אני לא מתכוון לשנות את הערך עוד פעם, אבל אני מצפה לתגובה בנוגע לשאלה שלי. תודה רבה.DarkGhost909 - שיחה 13:27, 25 באפריל 2015 (IDT)

המתילפנידאט מוגדר כסם מסוכן על פי פקודת הסמים במדינת המסוכנים בחוק במדינת ישראל. ובדיוק כמו שבהגדרה של מורפין שהוא סם מסוכן המשמש גם כתרופה זה נכתב במפורש בתחילת הערך כך גם פה ראוי שיכתב בתחילת הערך.משתמש:איתי שלום - 10:02, 26 בפברואר 2015 (IDT)

דוגמות נוספות לסמים המשמשים כתרופה ומוגדרים כסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים: מורפין, קודאין, דיאזפאם בכולם מופיע בתחילת הערך שהם סם מסוכן וגם משמשים כתרופה. אני לא מבין למה מתילפנידאט צריך להיות חריג. איתי שלום - שיחה 10:30, 26 בפברואר 2016 (IST)

תודה על המקור - העברתי אותו לפרק של היבטים משפטיים. שים לב שמדובר בחוק משנת 1973 שאינו מעודכן ואינו מתאים לסיווג מבחינה פרמקולוגית Chenspec - שיחה 21:50, 26 בפברואר 2016 (IST)

אין שום קשר בין תאריך חקיקת החוק לעובדת קיומו. מה גם שפקודת הסמים מתעדכנת מדי שנה. מתילפנידאט לדוגמא עודכן שוב בשנת 2017 כסם מסוכן. איתי שלום - שיחה 09:30, 22 בפברואר 2017 (IST)

סם ורעל -קונוטציה שלילית

אני מסכים עם מה שכתבה גם Chenspec לעיל. מה שאתה מעלה בנוגע למתילפנידאט - הסיכון לשימוש לרעה חל על הרבה מאוד תרופות שיש להן תופעות לוואי, וחלקן יכולות לשמש מטרות אחרות מאשר רפואיות, או יש להן תופעות גמילה או פוטנציאל להתמכרות. ציינתי כמה מהן. למשל אפשר להזהיר אנשים שמקבלים תרופות לכאבים או להרדמה מקומית או להרדמה כללית או לאפילפסיה או לנזלת או לשיעול או למילוי חוסר הורמונלי שהם מקבלים "סמים". כל התרופות שציינתי פועלים על המוח ועושים שינויים במוח. אז מה? האם זה היגיוני? האם זה משרת את החולים? האם זה משרת את המדע? לא . עוד פעם אין צורך ואף מזיק להדביק את המילה "סם" לכל החומרים האלה. אזהרה מפני תופעות לוואי, התמכרות, שימוש לרעה, רעילות, מקבלים מהרופאים ומהרוקחים כל מי שמטופל תרופות למיניהן. לרוקחים יש חלוקה של התרופות לפי סיכונים כאלה ואחרים. narcotica venena וכו' אבל אנחנו לא נקרא לתרופה שמטופל לוקח למשל לשיעול שהוא מקבל עכשיו "נרקוטיקה " או "רעל" או "סם". המילה סם היא שלילית ומיושנת במובן הקדום של "סם מרפא" . אין צורך להכפיש אותה כי היא מוכפשת בימינו מעצם הגדרתה. מה שלא נרצה. המילה הנכונה בשימוש בטיפול היא "תרופה". יש מצבים חופפים כמו מורפיום, קודאין, קפאין,פסוידואפדרין(הנחשב לסם בספורט) או תמצית אופיום או קנביס רפואי. לא כך המקרה של מתילפנידאט, של דופאמין, של טסטוסטרון או דקאדורובולין (היכול להיחשב לסם בספורט). Ewan2 מן הרגע שהאדם מקבל את החומר לצורך טיפול הוא מקבל תרופה - מן הטבע או סינתטית, לא מדברים ברוב המקרים על "סמים". אחרת יכולנו לדבר גם על תרופות ללב כעל "רעלים". מהו הדיגיטליס אם לא רעל? אז נכתוב "דיגוקסין" הוא רעל מסוכן שמקבלים חולי לב? "פנוברביטל" הוא רעל מסוכן שמקבלים חולי אפילפסיה? "משנה להם את המוח", כדי שלא יקבלו פרכוסים? Ewan2 - שיחה 20:33, 25 באפריל 2015 (IDT)- שיחה 20:33, 25 באפריל 2015 (IDT)

אני לא מסכימה שהמילה "סם" היא אובייקטיבית לגמרי, למעשה לא זכור לי שנתקלתי בה בהקשר שאינו שלילי. בנוסף, השימוש המקורי בהקשר של "סם מרפא" מתייחס לכל חומר שיש לי השפעה מיטיבה על כל אחד מחלקי הגוף, לאו דווקא המוח. אני בעד השימוש במילה "חומר" בהקשר ניטרלי ובמילה "תרופה" בהקשר רפואי. (הוספתי לאחר התנגשות עריכה) Chenspec - שיחה 20:59, 25 באפריל 2015 (IDT)

אני מסכים.(אמנם יש שמנצלים את המובן של substance - או psychoactive substance כסם באנגלית גם כן כדי ליצור בלבול.) אבל נכון,חומר זה בעברית כל substance. הזכרתי לעיל גם את ה"רעלים". שלמרות שיש תרופות שהן רעלים, לא נוכל להגיד שאנחנו מטפלים בחולה על ידי "רעל".Ewan2 - שיחה 21:06, 25 באפריל 2015 (IDT)

הערך זקוק להרחבה ולתוספת ביאור

הערך באנגלית מוצלח פי 10 מהערך בעברית. עם הרבה יותר מידע. חבל.

באנגלית יש יותר מפי 10 עורכים ומקורות מידע בנושא.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:18, 11 ביולי 2016 (IDT)

אז אין מה לעשות??? למה אי אפשר לקחת משם? זה ערך מאד חשוב.

כולם מוזמנים לעזור בתרגום. אני מניח שחלק מהטקסט הנוכחי הוא תוצר של תרגום מוויקיאנגלית.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:40, 11 ביולי 2016 (IDT)

מחיקת מקור

@Mod, מדוע מחקת את המקור לך שמתילפנידאט יכול ליצור תלות בסיכון גבוהה? ArmorredKnight - שיחה 15:30, 27 ביולי 2023 (IDT)

ומזה זה בדיוק אומר ערך לא חוקי? ArmorredKnight - שיחה 15:38, 27 ביולי 2023 (IDT)

הפרמטר "סיכון לתלות" יכול להכיל לא קיים\נמוך\מתון\גבוה\גבוה מאוד. כל ערך אחר, או תוספת אליו, גורם לשגיאת ויקי. אולי ניתן בערך עצמו להוסיף פירוט על התלות ולהוסיף את המקור. Mod - שיחה 15:57, 27 ביולי 2023 (IDT)

אוקיי. לא הכרתי את הבעיה הזאת.

אם כן אז לאיפה אמורים להכניס את המקור בערך? אשמח לעצה שלך

נ.ב. אולי שווה לתקן את התבנית ככה שתוכל להכיל גם מקור. זה משהו שיש בוויקפדיה באנגלית ואין בעברית לפי מה שלמדתי ממך. ArmorredKnight - שיחה 16:07, 27 ביולי 2023 (IDT)

נראה שתחת תת-הפסקה "תופעות לוואי ארוכות טווח" נכתב "ידוע על סיכון לתלות ועל סיכון מתון להתמכרות" כך שאין מניעה להוסיף לשם. בקשר לשינוי (לא תיקון, זה נקבע כך) ניתן להעלות את זה לדיון בויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים עבור {{תרופה}}, אך הניחוש שלי זה שיהיה התנגדות לדבר. Mod - שיחה 16:12, 27 ביולי 2023 (IDT)

איזה סוג התנגדות?

מה הדבר שמפריע להם באפשרות להוסיף מקור בתבנית?

או שזה בעצם התנגדות בגלל שרוצים לשנות את התבנית בלי קשר לשינוי?

ושוב תודה רבה על כל העזרה. ArmorredKnight - שיחה 16:17, 27 ביולי 2023 (IDT)

ההתנגדות (כנראה) תהיה מהסיבה שבגינה קבעו ערכים אפשריים, למנוע מצב בו יכתב משהו אחר. לטעמי בכל מקרה כדאי להוסיף הערות בגוף הערך ולא בתבנית המידע, ולהשאיר את התבנית נקייה, ולא רק בפרמטר זה. ובכיף. Mod - שיחה 23:39, 27 ביולי 2023 (IDT)

קצת חבל לדעתי. הרבה פעמים יש מחלוקות סביב פרטים בתבנית (במיוחד כשהם לעיתים פישוט יתר של מציאות מורכבת, והשאלה איך לסכם אותה בכמה מילים לא תמיד פשוטה), ומוטב שיהיה ברור על מה הפרטים האלו מבוססים מבלי צורך לקרוא פסקאות רבות במקום אחר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:14, 28 ביולי 2023 (IDT)

בוויקפדיה האנגלית יש מקורות בתבנית וזה מקל מאוד על קורא למצוא על מסך מה התבסס המידע בתבנית. אפשר לדרוש מהקורא לחפור בתוך המאמר, אבל זה ידרוש ממנו יותר זמן. ומסכים עם איש השום. מקווה שיבינו את הנקודה הזאת.

אני דווקא יכול להתחבר עם זה שהתבנית נקייה, רק שאני חושב שציון מקורות לא מפריע לניקיון התבנית. ArmorredKnight - שיחה 10:08, 28 ביולי 2023 (IDT)

תכלס התגובה שלי בדיון הצידי פה הייתה בעיקר הוצאת קיטור, ואין בה כדי לקדם משהו בעניין. אם זו תופעה רווחת צריך דיון באולם תבניות, או אפילו בויקיפדיה:מזנון. אני לא זמין במיוחד בשבוע הקרוב, אבל אם יבוא לך לפתוח דיון רוחבי ולתייג את מוד ואותי, אשמח לשתף שם מדעתי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:01, 28 ביולי 2023 (IDT)

תודה, אתייג אותך ArmorredKnight - שיחה 18:16, 28 ביולי 2023 (IDT)