דה נייס

**דה נייס**
**The Nice**
	דה נייס באולם ארנסט מרק בהמבורג, גרמניה המערבית, 29 במרץ 1970
תקופת הפעילות	1967 – 1970, 2002 (כ־3 שנים)
סוגה	רוק, מוזיקת ביט, ג'אז, מוזיקה קלאסית
חברת תקליטים	אימידיאייט רקורדס, כריזמה רקורדס, מרקורי רקורדס
חברים
	קית' אמרסון (1967-1970, 2002); לי ג'קסון (1967-1970, 2002); דייוויד או'ליסט (1967-1968); איאן האג (1967); בריאן דיווידסון (1967-1970, 2002)

דה נייס (The Nice, בתרגום לעברית: הנחמדים^[1]) הייתה להקת רוק מתקדם אנגלית שהוקמה בשנת 1967.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלידן קית' אמרסון והבסיסט לי ג'קסון היו חברים בלהקתו של גארי פאר הטי-בונז (T-Bones) לפני התפרקותה. הזמרת האפרו-אמריקאית פי. פי. ארנולד, שזכתה להצלחה גדולה יותר בבריטניה מאשר בארצות הברית, רצתה להחליף את להקת הליווי שלה, הבלו ג'ייס (The Blue Jays). אמרסון, שהופיע באותו הזמן עם להקת ה-V.I.P.s, גייס את ג'קסון, את המתופף איאן האג ואת הגיטריסט דייוויד או'ליטס. שם הלהקה נוצר כשארנולד אמרה "הנה הגיע דה נאז (Naz)", שחברי הלהקה שמעו כ"דה נייס". הלהקה הופיעה לראשונה במאי 1967. האמרגן של ארנולד אנדרו לוג אולדהם הסכים שהלהקה תפתח במופע חימום עצמאי ולאחר מכן ינגנו כלהקת ליווי.

הלהקה עזבה את ארנולד בסתיו 1967, וחתמה על חוזה עם חברת התקליטים של אולדהם אימידיאייט (Immediate). האג הוחלף במתופף בריאן דיווידסון בהמלצתו של או'ליסט. הלהקה הקליטה באותו הסתיו את אלבום הבכורה שלה, "המחשבות של אמרליסט דאבג'ק". האלבום כלל עיבוד ל-Blue Rondo A La Turk של דייב ברובק בשם "רונדו", תוך שינוי המשקל המקורי של 9/8 למשקל 4/4. בשנת 1968 הלהקה החליפה את אולדהם באמרגן טוני סטרטון-סמית'. ביוני יצא הסינגל "אמריקה", עיבוד ליצירתו של ליאונרד ברנשטיין מתוך סיפור הפרברים, בשילוב עם סימפוניית העולם החדש לדבוז'אק. בסופו של הסינגל בנה בן השלוש של ארנולד מקריא את השורות: "אמריקה מעוברת בהבטחה וציפייה, אך היא נרצחת בידי הבלתי-נמנע".

באוקטובר או'ליסט עזב את הלהקה ולא הוחלף, דה נייס הפכה לשלישייה של קלידים, בס ותופים. בנובמבר יצא אלבומם השני "ארס לונגה ויטה ברוויס" (האמנות ארוכה, החיים קצרים). האלבום כלל עיבוד לאינטרמצו מתוך סוויטת קרליה מאת סיבליוס. הצד השני הוקדש כולו לסוויטה בשם האלבום, שפרקה השלישי הוא עיבוד של הקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 בסול מז'ור מאת באך. במהלך ביצוע של "אמריקה" בהופעה באלברט הול בלונדון אמרסון שרף את דגל ארצות הברית. הנהלת האלברט הול החליטה להחרים את הלהקה ולא לאפשר לה לנגן באולם.

באוגוסט 1969 הלהקה הופיעה בפסטיבל האי וייט. בספטמבר יצא אלבומם השלישי "נייס", עם גרסאות כיסוי לשירים "להיאחז בחלום" של טים הרדין ו"היא שייכת לי" של בוב דילן. סוויטת "חמשת הגשרים" נכתבה לפסטיבל האמנויות בניוקאסל, ובוצעה לראשונה ב-10 באוקטובר בבניין העירייה. הסוויטה הוקלטה ב-17 באוקטובר באולמות פיירפילד בקרוידון, לונדון. האלבום יצא ביוני 1970, בהוצאת חברת התקליטים החדשה של סטרטון-סמית' כריזמה (Charisma). צדו הראשון של האלבום הוקדש לסוויטה וצדו השני כלל עיבוד של הפרק השלישי מתוך הסימפוניה השישית (הפאתטית) של צ'ייקובסקי ושילוב בין "קאנטרי פאי" של בוב דילן והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 6 בסי במול מאת באך.

הלהקה התפרקה לאחר שאמרסון עזב על מנת להקים את להקת אמרסון, לייק ופאלמר ביחד עם הבסיסט גרג לייק והמתופף קרל פאלמר. ההופעה האחרונה של הלהקה התקיימה בארמון הספורט בברלין ב-30 במרץ 1970. ג'קסון הקים את להקת ג'קסון הייטס שהוציאה חמישה אלבומים בין 1970 ל-1973 ודיווידסון הקים את להקת Every Which Way שהוציאה אלבום בשנת 1970. האלבום החמישי "אלגיה" יצא לאחר פירוק הלהקה באפריל 1971 וכלל גרסאות מחודשות לקטעים שהוקלטו או בוצעו בהופעות חיות בעבר. בשנת 1973 ג'קסון ודיווידסון הקימו ביחד עם הקלידן פטריק מוראז את להקת רפיוג'י שהוציאה אלבום בשנת 1974.