Wer da gläubet und getauft wird, רי"ב 37

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Wer da gläubet und getauft wirdעברית: המאמין ונטבל), רי"ב 37, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה בחג העלייה, שחל ב-18 במאי 1724.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטטה זו הייתה השש עשרה שהלחין באך באותה שנה, לאחר שבשנה הקודמת הלחין עשרים וחמש קנטטות. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 86.

ב-1857 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 7 של פרסומיה[1].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לחג העלייה כולל את תיאור עליית ישו השמימה, מתוך מעשי השליחים[2] ופסוקים מהבשורה על פי מרקוס המתארים את הוראותיו של ישו לשליחים להפיץ את הבשורה ולהטביל את המאמינים[3]. שם הקנטטה והחלק הראשון בה, לקוח מתוך דבריו אלה של ישו על פי מרקוס: "הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין יֶאְשַׁם". לברית הקנטטה נכתבה על ידי מחבר לא ידוע. היא מורכבת ממעין שני חלקים שכל אחד מהם מסתיים בכורל: הכורל שבחלק השלישי לקוח ממזמור של התאולוג והמשורר פיליפ ניקולאי בן המאה ה-16 פיליפ ניקולאי (אנ'), והכוראל שבחלק האחרון לקוח ממזמור של המשורר יוהאן קולרוס (אנ'), אף הוא בן המאה ה-16. חציה הראשון (חלקים 1–3) עוסק באהבת ישו הכרוכה באמונה בו. חציה השני (חלקים 4–6) עוסק בחשיבות האמונה, מעבר למעשים הטובים.

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, ובתזמור של שני אבובי ד'אמורה, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה שישה פרקים:

  1. מקהלה: Wer da gläubet und getauft wird (המאמין ונטבל)
  2. אריה לטנור: Der Glaube ist das Pfand der Liebe (אמונה היא ערבון לאהבה)
  3. כורל לסופרן ולאלט: Herr Gott Vater, mein starker Held (אדון אלהים, אב גיבור אדיר)
  4. רצ'יטטיב לבס: Ihr Sterblichen, verlanget ihr (אתם בני תמותה, אתם מבקשים)
  5. אריה לבס: Der Glaube schafft der Seele Flügel (אמונה נותנת לנפש כנפיים)
  6. כורל: Den Glauben mir verleihe (הענק לי אמונה)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה 18 פעמים בהקלטות מסחריות[4]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את הלמוט רילינג (ב-1979), טון קופמן (ב-1998) וג'ון אליוט גרדינר (ב-1993 ושוב ב-2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]