לדלג לתוכן

א-תרמיד'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א-תרמיד'י
الترمذی, محمد بن عيسى
לידה 824
תרמז, האימריה הסמאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 892 (בגיל 68 בערך)
תרמז, האימריה הסמאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סונן א-תרמד'י, אל-עלל אל-כוברא, שמאיל מוחמדיה, חותם הנבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבו עיסא מחמד בן עיסא אבן סווארה אבן מוסא אבן א-דהכ אלסלמי א-תִּרמיד'יפרסית: ابو عیسی محمد بن عیسی ابن سواره ابن موسی ابن الدهک السلومی الترمذی) (824892)[1] הידוע כאימאם א-תִּרמיד'י, היה חוקר אסלאמי פרסי[2] ואספן חדית' שחיבר את אוסף החדית' הנודע "סונן תִרמיד'י" (פרסית: سنن ترمذی), אשר נמצא בין ששת ספרי החדית' החשובים בקרב המוסלמים הסונים.

א-תרמיד'י היה מומחה גם בדקדוק השפה הערבית, והעדיף את האסכולה של כופה על פני האסכולה של בצרה בשל שימורה של השירה הערבית כמקור עיקרי[3][4].

סבו של אימאם א-תרמיד'י היגר ממרב העתיקה לתרמז, תרמז שם נולד א-תרמיד'י בתקופת שלטונו של אל-מאמון, הח'ליף מבית עבאס, בשנת 824[5].

מגיל צעיר הוא נחשַב לאדם מוכשר, נבון, מסור וחרוץ במיוחד. תכונות אלו המשיכו לאפיין אותו לאורך כל חייו. הוא למד לעומק את המדע של החדית' ואת השריעה. הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודתם של מדענים וחוקרי חדית' שגרו בתרמז, בסמרקנד, במרב העתיקה, ובערים אחרות במרכז אסיה.

בגיל 26 הוא יצא במסע למקומות מרוחקים, בין השאר לח'וראסאן ועיראק, כמו גם לחג'אז, מכה, ואל-מדינה[6]. שם הוא נפגש עם חוקרים ותאולוגים בולטים, עסק במפגשים הנוגעים לחוק האסלאמי ולמדעי האסלאם, והרחיב את הידע שלו בהיבטים השונים של דת האסלאם, של ההיסטוריה, ותחומים נוספים[7].

א-תרמיד'י היה עיוור בשנתיים האחרונות לחייו[8]. ישנם מסורות שגורסות כי העיוורון שלו הגיע מתוך צער על מותו של מורו וחברו הקרוב והאהוב, האימאם אל-בוח'ארי[9].

הוא נפטר ב-8 באוקטובר 892.[10]

אימאם א-תִּרמיד'י עסק רבות בכתיבה, ובין כתביו ניתן למצוא את הספרים שלהלן[11]:

  • סונן א-תִּרמיד'י (בערבית: سنن الترمذي)
  • א-שמאאִל אל-מוחמדיה (בערבית: الشمائل المحمدية, משמעות: "החזות של מוחמד" או "המראה של מוחמד")
  • עלל א-תרמיד'י אל-כביר (בערבית: علل الترمذي الكبير)
  • אל-עלל א-סע'יר (בערבית: العلل الصغير)
  • א-זהד (בערבית: الزهد)
  • כִּתאבּ א-תפסיר (בערבית: كتاب التفسير, משמעות: "ספר הפרשנות")
  • כּתאבּ א-תאריח' (בערבית: كتاب التاريخ, משמעות: "ספר ההיסטוריה")
  • כּתאב אל-אסמאא ואל-כוּנא (בערבית: كتاب الأسماء والكنى, משמעות: "ספר השמות והכינויים")

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Salahuddin Ali Abdul Mawjood, The Biography of Imam At-Tirmidhi, darussalam (2007)[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-תרמיד'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ IslamicFinder, Biography of Imam At-Tirmidhi, IslamicFinder (באנגלית)
  2. ^ The Cambridge history of Iran., Cambridge,: University Press, 1968-1991
  3. ^ IISC Multimedia (2015-04-12), Biography of the Imams of Hadith - Imam Tirmidhi by Sh Navaid Aziz, נבדק ב-2019-07-17
  4. ^ Talmon, Rafael., Arabic grammar in its formative age : Kitāb al-ʻAyn and its attribution to Ḫalīl b. Aḥmad, Leiden: Brill, 1997
  5. ^ Imam Tirmidhi, www.sunnah.org
  6. ^ Al-Tirmidhī | Muslim scholar, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  7. ^ Imam al-Tirmidhi (824-892) | Botschaft der Republik Usbekistan, www.uzbekistan.de (ארכיון)
  8. ^ Hoosen, Abdool Kader., Imam Tirmidhi's contribution towards Hadith, 1st ed, Newcastle, South Africa: A.K. Hoosen, 1990
  9. ^ Hoosen, Abdool Kader., Imam Tirmidhi's contribution towards Hadith, 1st ed, Newcastle, South Africa: A.K. Hoosen, 1990
  10. ^ Green Lane Masjid (2015-08-15), The Life & Works of Imam at-Tirmidhi by Ustadh Aqeel Mahmood, נבדק ב-2019-07-17
  11. ^ Biography of Imam Tirmidhi, Views and Reviews, ‏2013-11-05 (באנגלית)
  12. ^ Ibn ʻAbdul-Maujood, Salaahud-Deen ibn ʻAlee., ابن عبد الموجود، صلاح الدين بن علي., The biography of Imām at-Tirmidhī = Sīrat al-Imām al-Tirmidhī, 1st ed, Riyadh: Darussalam, 2007