לדלג לתוכן

אבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאבנון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: עקרבנונאים
משפחה: אבנוניים
סוג: אבנון
שם מדעי
Synanceia
בלוך ושניידר, 1801
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבנון (שם מדעי: Synanceia) הוא דג טורף ארסי, סוג ממשפחת האבנוניים. האבנון נפוץ באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, אך חדר גם לים התיכון[דרושה הבהרה]. ניתן למוצאו גם בים האדום על-גבי סלעים בעומק של עד 20 מטרים ומתחת לקרקע חולית[1].

בסוג אבנון 5 מינים:

האבנון הוא דג טורף, אך למרות זאת הוא לא נמצא בתנועה רוב ימי-חייו, ולכן הוא מסוגל לשרוד תקופות ארוכות ללא מזון. עקב כך, מתפתחים עליו אצות ובעלי-חיים קטנים המעניקים לו מראה של אלמוג או של אבן, ומכאן שמו.

אורכו נע בין 40-30 ס"מ.

האבנון משיל את עורו בין ארבע לחמש פעמים בשנה, ומגדל עליו מושבה חדשה. מראהו ושהותו על גבי סלעים בעומק של עד 20 מטר ומתחת לקרקע חולית לצורכי הסוואה, עוזרים לו ללכוד את טרפו. כאשר דג מתקרב אליו, הוא פוער את פיו הגדול ושואב אותו אל קיבתו בדרך של יניקה (יצירת ריק בחלל הפה).

האבנון נחשב לארסי ביותר בין הדגים, והופך למסוכן ביותר הודות להסוואה שהוא יוצר. בגופו קיים סנפיר בעל קוצים רבים הנפתח בעת שבעל-חיים גדול מתקרב אליו. הארס משמש את האבנון כמנגנון הגנה והוא הורג את טרפו בהתקפות מהירות במקום. ארס המוזרק מתוכו לאדם הדורך עליו בטעות, יכול לגרום לכאבים עזים, שיתוק זמני ואפילו אי ספיקת לב עד מוות[1].

האבנון המגושם, המשויך לסוג זה, נחשב לדג הארסי בעולם, ולאחד מבעלי החיים הימיים המסוכנים בעולם.

נקבת האבנון מטילה אחת לשנה כ-200,000 ביצים מהן מתפתחים דגיגים שוחים. לאחר תקופה מסוימת הם עוברים לחיות על הקרקעית כמו הוריהם.

המין המצוי בים האדום הוא האבנון המגושם, שארכו מגיע עד ל-30 סנטימטרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבנון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]