אבראהים אבן אל-אע'לב
 | |||||
| דירהם כסף אע'לבי נושא את שמותיהם של אמיר איפריקיה אבראהים אל-אע'לב ושל הח'ליף העבאסי אל-מאמון; הוטבע בקירואן ב-805 | |||||
| לידה |
756 ח'וראסאן[1]  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 812 (בגיל 56 בערך) קירואן, תוניסיה | ||||
| עיסוק | מדינאי | ||||
| שושלת האע'לבים | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אבראהים אבן אל-אע'לב (בערבית: إبراهيم بن الأغلب; 756, ח'וראסאן – 9 ביולי 812, קירואן) היה הראשון בשושלת האע'לבים באיפריקיה (800–909).
קורות חייו ומעשיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של אבראהים אל-אע'לב היה ח'וראסאני מפקודיו של אבו מוסלים, המנהיג הצבאי שפעל בשרות בית עבאס, ומשפחתו התייחסה לשבט בַּנוּ תמים (אנ'). בהיות אבראהים בן עשר שנים עברה המשפחה למצרים בעקבות תפקידיו של האב בצבא העבאסי. במצרים קיבל אבראהים את השכלתו, בעיקר במשפט דתי. ממצרים עברה המשפחה לקירואן שבה כיהן האב בשנים 785–787 כמושל איפריקיה. ב-795 מונה אבראהים אל-אע'לב למושל מחוז מזאב (בצפון-מזרח אלג'יריה של ימינו) והצליח לדכא את מרידות שבטי הבֶּרבֶּרים הח'וארג'ים באזור. כאות תודה ובתמורה להבטחה לתשלום שנתי של 40,000 דינרי זהב לאוצר העבאסי הכיר הח'ליף הארון א-רשיד באבראהים אל-אע'לב וביורשיו כאמירים של איפריקיה.
מלבד השקטת האזורים בשליטתו הצליח אבראהים אל-אע'לב להקים מינהל מסודר והניח את היסודות לשגשוג הכלכלי של איפריקיה בהמשך. הוויתור על הכנעת האזור הדרומי של המגרב, שם יכלו הברברים לקיים את אמונותיהם הח'וארג'יות, היה ברבות הימים בגורמים לנפילת השושלת האע'לבית מול הפאטמים השיעים. מתנגדיו מבית היו קהילות המתיישבים הערבים (הג'וּנד (אנ')) בתוניס ובקירואן שנאבקו לשמור על זכויות היתר שלהם. לנוכח התמרדויותיהם גייס לצבאו בעיקר חיילים-עבדים אפריקאים. מול אבראהים אל-אע'לב, שהיה במקורו מעת'זילי, התייצבו גם חכמי המשפט המאליכיים בקירואן, בייחוד אחרי שמינה ב-806 אימאם מעת'זילי לקאדי של קירואן. מצב זה הביא אותו לקבוע את חצרו ואת מינהל מִמשלו בקריה חדשה מחוץ לקירואן, שנקראה בשם אל-עבאסיה לכבוד פטרוניו.[3]
במותו ב-5 ביולי 812 ירשו אותו בניו. תחילה בכורו עבדאללה (אנ') (812–817), ואחריו זיאדת אללה (אנ') (817–838) ואבו עקאל (אנ') (838–841).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Marçais, G. & J. Schacht (1960), "Ag̲h̲labids or Banu 'l-Ag̲h̲lab", In: Gibb, H. A. R. et alii (eds.), The Encyclopaedia of Islam (New Edition), Volume I: A–B. Leiden: E. J. Brill. pp. 247–250
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Siti Noorasikin Tumiran, Aiza Maslan, "Ibrahim Bin Al-Aghlab: Charisma and Contributions towards the Aghlabis Dynasty ", INCoH 2017